מאז הקמתה של הממשלה האחרונה ובמיוחד לאור אירועים כמו נסיונות המהפכה המשפטית והתנהלות הממשלה מאז טבח ה-7 באוקטובר, ישראלים רבים עזבו לחו"ל ורבים אחרים מתכננים לעשות זאת. חלקם אף העבירו כספים לחו"ל או רכשו נכסי נדל"ן במדינות אחרות.
רבים מהעוזבים דואגים לבדוק את הסדרי המס, אבל שוכחים (או לא יודעים) שכאשר הכספים או הנכסים נמצאים בחו"ל יש צורך לערוך גם צוואה נוספת, מקבילה לזו הישראלית, שתהיה רלוונטית במדינה בה נמצא הרכוש. לא תמיד ניתן לממש את הצוואה שערכתם בישראל במדינות אחרות, כיוון שלכל מדינה יש חוקים אחרים המתייחסים ליורשים ולצוואות.
דיני הירושה שחלים בישראל אינם בהכרח זהים לדיני הירושה במדינות אחרות. לכל מדינה יש כללי ירושה ספציפיים, לפיהם מתחלק רכושו של אדם לאחר פטירתו. בעוד שבישראל חל עיקרון חופש ההורשה, לפיו אדם יכול להוריש את רכושו לפי בחירתו ואף לנשל את קרוביו - כולל את בן או בת הזוג ואת הילדים - במדינות אחרות, בעיקר באירופה, דיני הירושה אינם מאפשרים הורשה חופשית לחלוטין, אלא "משריינים" חלק מהרכוש לטובת בני הזוג והילדים. לכן, אוטונומיית ההורשה תחול רק על אותו חלק ברכוש שאיננו "משוריין" בחוק.
לדוגמא, בבלגיה, כאשר למוריש יש ילד אחד, מחצית מהעיזבון משוריין לו. אם יש לו שני ילדים משוריינים עבורם 2/3 מהעיזבון ובמקרה של 3 ילדים או יותר משוריינים עבורם 3/4 מהעיזבון. זה החוק והמוריש לא יכול לכתוב צוואה שמנוגדת לחוק. כאשר לאדם אין ילדים או נכדים, כל אחד מההורים זכאי לרבע מהעיזבון, אך במקרה כזה ניתן להותיר את העיזבון כולו לבן או בת הזוג. בן או בת הזוג בכל מקרה זכאים לעשות שימוש במחצית מנכסי העיזבון, או בבית המגורים ותכולתו, גם אם שוויו עולה על מחצית מהעיזבון.
בהולנד קובע החוק שיריון של מחצית מהעיזבון רק לילדים או לנכדים. לבני הזוג או להורים אין חלק מובטח.
בנוסף לכללי השיריון, ישנם כללי עריכת צוואה שונים בכל מדינה ומדינה וכן כללי מיסוי שונים. לכן, בעת רכישת נכס במדינה זרה, כולל בכל אחת ממדינות ארה"ב, יש לקבל יעוץ משפטי בכל הנוגע לדיני הירושה ודיני המיסוי במדינה הזרה, ורק אז לערוך צוואה בהתאם.
ישנם אנשים שהרכוש והכספים שלהם מפוזרים על פני מספר מדינות, במקרה כזה מומלץ לערוך צוואה נפרדת בכל מדינה, תוך התייעצות עם מומחה לדיני ירושה ומומחה למיסוי באותה מדינה. רק כך ניתן להקל על הטיפול בעיזבון לאחר הפטירה ולהבטיח העברה אופטימלית של הנכסים ליורשים.
בחודש אוגוסט 2015 נכנס לתוקפו הסדר האיחוד האירופי, שמאפשר לאדם לקבוע כי יחול על עזבונו דין מדינה אחרת בה הוא אזרח, גם אם אינה שייכת למדינות האיחוד האירופי. כך לדוגמא, אם לישראלי יש נכסים בבלגיה, הוא יכול לקבוע כי יחולו על הנכסים בבלגיה דיני הירושה הישראלים. אולם הדבר לא מייתר עריכת צוואה בבלגיה כיוון שהשריון בחוק הוא חלק מהרכוש. הסדר זה חל בכל מדינות האיחוד האירופי למעט בדנמרק ואירלנד. על מנת להחיל את ההסדר, יש לערוך במדינה בה נמצא הנכס צוואה או הצהרה ובמסגרתה להחיל את הדין הרצוי.
למרות זאת, מדינת ההסדר האירופי בה מצויים הנכסים תוכל לסרב להחיל סעיפים ספציפיים אותם בחר המוריש לכלול בצוואה, אם הם נוגדים את המדיניות או החוקים המקומיים. לדוגמא, רשויות מדינת האיחוד יוכלו לסרב לאכוף דינים שקובעים אפליה בין יורשים על רקע מינם או על בסיס היוולדם מחוץ למסגרת הנישואים.
לאור העובדה שדיני הירושה בישראל אינם מפלים בין יורשים לא על רקע מינם, או מכל סיבה אחרת, וקובעים שכל ילדיו של אדם ירשו אותו ללא קשר לשאלה האם נולדו במסגרת הנישואין או מחוץ להם, הסיכוי שמדינה אירופאית תסרב להחיל את הדין הישראלי הוא נמוך.
לבסוף, נשאלת השאלה מה יקרה אם לישראלי יש לי נכסים במדינה זרה והוא לא ערך צוואה מקומית. האם הצוואה מישראל תופסת? ובכן, ראשית חשוב לוודא שהצוואה הישראלית עומדת בכללים הקבועים בדיני הירושה במדינה הזרה. אם התשובה לכך חיובית, ניתן לפנות בבקשה להכיר בצו קיום הצוואה בישראל כפסק חוץ. אולם אם הדין במדינה בה נמצאים הנכסים לא מכיר בצוואה הישראלית, או שחלים בו כללי השיריון שצוינו קודם, ייתכן שהמדינה הזרה לא תכיר בצוואה הישראלית ויחולו עליה דיני הירושה המקומיים.
ישנם אנשים רבים שכלל לא עורכים צוואה, אפילו לא בישראל. במקרה כזה חל חוק הירושה. בשלב הראשון יש להוציא צו ירושה בארץ, ולאחר מכן יש לבדוק האם ניתן לפנות בבקשה להכרה בצו הירושה במדינה הזרה כפסק חוץ, או שמא יש לפעול להוציא צו ירושה בהתאם לדיני הירושה במדינה בה נמצא הנכס.
גם אם ניתן להכיר בצו הירושה הישראלי, ייתכן שהפרוצדורה הכרוכה בהליך זה מורכבת וארוכה, ויעיל יותר לפנות בבקשה למתן צו ירושה במדינה בה נמצא הנכס, במיוחד אם דיני הירושה באותה מדינה דומים לדיני הירושה בארץ. על כל פנים חשוב להתייעץ בעניין זה עם מומחה לדיני הירושה במקום בו נמצא הנכס.
הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה