וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החברות הגדולות במשק רשמו רבעון חלומי, וכולו על חשבוננו

עודכן לאחרונה: 31.8.2024 / 8:20

החברות הבורסאיות פרסמו בצל המלחמה דוחות רבעוניים מדהימים - בבנקים, בסופרים ובתעופה. אנחנו הפראיירים ששילמנו את המחיר

נפילת רסיס רקטה בסופר באשדוד. 13 בדצמבר 2023/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

היום יתפרסמו אחרוני דוחות החברות הבורסאיות לרבעון השני (אפריל-יוני 2024) וההפתעה בעיצומה. זה היה רבעון של מלחמה "על מלא" ולמרות זאת התוצאות הפתיעו לטובה אפילו את זקני הבורסה.

כמעט כל הסקטורים הבורסאיים ובראשם המערכת הבנקאית שהיא לב ליבה של הכלכלה שיפרו את תוצאותיהם בצורה מרשימה. ממש לשפשף את העיניים. תחילה סקירה קצרה של התוצאות:

נתחיל מהבנקים שהרוויחו במחצית 2024 כ-30 מיליארד שקל וחילקו דיווידנד במזומן של מיליארדי שקלים. הם לא לבד: ענף הבטוח, שוק ההון וחברות הנדל"ן שיפרו דרמטית את הביצועים. רשתות שיווק המזון ובראשם שופרסל שבניהול שלומי אמיר הרוויחו בענק.

הצטרפו אליה יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם. יוצאת דופן הפעם הייתה רמי לוי שיווק השקמה שחשפה את דוחותיה בשעת ליל מאוחרת בגלל ירידה חדה ברווחים. רשתות המסחר כמו עזריאלי וקבוצת מליסרון של ליאורה עופר הרוויחו בזכות הביקור המוגבר בקניונים.

עוצר הטיסות גם לאזרחים להוציא את תסכולם על כרטיסי האשראי והקופות הרושמות צלצלו בעוז. חברות האנרגיה המתחדשת כמו נופר ואנלייט חשפו תוצאות משובחות. ואני כבר לא מדבר על הענפים שהמלחמה היטיבה איתם במישרין.

את ענף התעופה מייצגת קבוצת אל על שממריאה עם רווחי שיא של 147 מיליון דולר הגובלים בחזירות עסקית. המדובר ברווח הגבוה ביותר בתולדותיה. ויש את רשתות בתי המלון הגדולים (לא מלונות בוטיק שנותרו מאחור) שאירחו את הישראלים ואת המפונים ושיפרו ביצועים.

שטרות של שקל. ShutterStock
יש גבול למה שהצרכן הישראלי מסוגל לספוג. נראה שהממשלה פשוט לא סופרת אותנו/ShutterStock

אז איך אפשר להסביר את הרווחים יוצאי הדופן שהושגו באחת התקופות הקשות בתולדות המדינה. הרי לכאורה המדובר באנומליה שגם קוראת מיומנת בקפה הייתה מתקשה לנחש מראש את התופעה.

אתחיל בתשובה הכמעט טריוויאלית: אין ארוחות חינם. ברור לחלוטין שאם החברות הבורסאית משפרות תוצאות, מגדילות מכירות והרווחים מזנקים זה מגיע בדרך כלל על חשבון מישהו וזה הצרכן הישראלי.

אז נכון שההסבר בחלק מהמקרים הן נסיבות מסייעות כמו רוח גבית חיובית מהבורסה לני"ע הכוללת עליות שערים או תהליכי התייעלות באותן חברות. אבל שני הסברים אלה (למעט ההתייעלות יוצאת הדופן בשופרסל) אינם רלוונטיים לרבעון השני כי הם לא התרחשו.

מה בכל זאת קרה? נתחיל בהסבר המובן מאליו שהמשבר הביטחוני אפשר לחברות ביטחוניות כמו אלביט, התעשייה האווירית או כאלה הנמנות על קרן ההשקעות פימי לחגוג. המכירות גדלו, והרווח זינק על חשבון ההזמנות שקיבלו ממערכת הביטחון.

הגדלת ההזמנות מלווה בגידול בתקציבי הביטחון וזה כבר מגיעה על חשבון הגדלת הגרעון בתקציב. את מחיר הגרעון התופח נשלם בסופו של דבר אנחנו דרך העלאת המחירים. איך כתבה נעמי שמר? כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים.

הלאה: נעילת שערי המדינה עקב צמצום דרמטי בטיסות לחו"ל הקפיצה את הביקוש המקומי בכל התחומים: שירותי תיירות ונופש, תקשורת, מזון, הלבשה והנעלה וריהוט. כל ענפי המסחר בתחומים אלה הפיקו תועלת לא מקובלת מעוצר היציאות שנכפה עלינו.

את הקניות ניתב הצרכן הממוצע לשוק המקומי על חשבון הגידול בייצוא. כשהביקוש גדל ולצרכן אין חלופות זמינות המחירים עולים. בולטת החזירות של חברת אל על שניצלה לרעה את עוצר הטיסות ואת כוח השוק והפכה מחברת התעופה הלאומית לבוזזת הלאומית.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקל

בשיתוף כללית
בנקים. פלאש 90: אוליבייה פיטוסי, יוסי אלוני, יונתן זינדל, שלומי גבאי
בנקים. הציגו תשואות דמיוניות של עד 20% על ההון/שלומי גבאי, פלאש 90: אוליבייה פיטוסי, יוסי אלוני, יונתן זינדל

אבל גם רשתות השיווק הישראליות שחותכות קופונים על חשבוננו לא התבטלו. בהיעדר סחורה מספיקה מחירי הפירות והירקות, המזון ושאר המוצרים מזנקים. העלויות מתגלגלת אלינו במהירות של מתעמלת אולימפית.

קצת רחמנות לא תזיק. כשיש עוצר יציאות לחו"ל וצפון ישראל הפך לאזור סגור המלונות באילת ובאתרי הנופש הבודדים מקפיצים מחירים.

ואי אפשר להתעלם מהבנקים שהציגו הרבעון תשואות דמיוניות של עד 20% על ההון כי אצלנו אין באמת תחרות אמתית על פיקדונות. ריבית הפלוס על הפיקדונות מקרטעת אחר הריבית המזנקת על המינוס. תשואות כאלה מקובלות רק במדינות המערב השקטות ולא באזור פיגוע כמו ישראל.

ולבסוף חברות הבנייה כמו אאורה, אזורים, אפריקה מגורים דימרי ואחרות מנצלות את העדר עובדים, ומקפיצות את מחירי הדירות החדשות. באמצעות מלכודת דבש פיננסית הן מעיזות לדרוש לדירת 2 חדרים באזור ת"א 3.5 מיליון שקל ומעלה.

המוטבים הישירים מהחגיגה הם בעלי השליטה ומחזיקי המניות בחברות הבורסאיות. אלה כוללים גם גופים מוסדיים (קופות גמל, השתלמות, פנסיה וביטוח) המשקיעים בשמנו בבורסה לני"ע. אז הנה פרגנתי גם להם.

מוצרי חלב בסניף שופרסל דיל, קצרין, 2 במאי 2024. מיכאל גלעדי, פלאש 90
רשתות השיווק גזרו קופון בזמן שמחירי המזון זינקו/פלאש 90, מיכאל גלעדי

אבל מי שמשלם את מחיר החגיגה הוא הוא הצרכן המצוי, זה שהבורסה בשבילו היא קזינו. לא רק שהוא לא גומר את החודש אלא בקושי מתחיל אותו. הצרכן הקטן הפך בלית ברירה לפראייר גדול. הישראלי המצוי נצור בארץ הקודש שהצטמצמה לישראל של גבולות החלוקה (גדרה חדרה).

הצפון מופצץ ואותנו מפציצים במחירים. הדרום בוער ואצלנו בוער הכיס. בעוד שחברי כנסת נושמים אוויר פסגות במקומות בלאונץ' רום מסתורי ביפן או בארה"ב ואנחנו נחנקים מיוקר המחייה. בינתיים חברי ממשלת המחדל משקיפים מצד ומקבלים את השערורייה בניטרליות של משקיפים מהאו"ם.

את הרווחים המופקעים המתדלקים את יוקר המחייה ביעילות של פועל בנייה מסין הם מקבלים בשוויון נפש. הישרדותם אמנותם והדלק לקיום הממשלה היא שפיכת כספים מופקרת תוך שהם נושאים את בטחון ישראל לשווא.

אני מעריך ומקווה שמצב זה ישתנה ברבעון השלישי והדוחות הכספיים ישקפו את זה. ביולי כבר נרשמו סימנים ראשונים לירידה בצריכה הפרטית ויש להניח שהם יימשכו גם באוגוסט ובספטמבר. זה יתבטא בדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו עד סוף נובמבר.

יש גבול למה שהצרכן הישראלי מסוגל לספוג. ועדיין ייתכן מאוד שהממשלה פשוט לא סופרת אותנו. לכן כל דבר שלא נעשה בעצמנו אף אחד לא יעשה עבורנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully