מטה משפחות החטופים קרא היום להסתדרות להשבית את המשק במטרה ללחוץ על הקבינט וראש הממשלה להפסיק את ההפקרה. במקביל פורום העסקים עורך כינוס חירום כדי לגבש אמצעי לחץ אופרטיביים לביצוע עסקה עבור אלו שעדיין חיים.
הירצחם של ששת החטופים בשבי התרחש ימים אחדים בלבד לאחר החלטת הקבינט הביטחוני מדיני להישאר בציר פילדלפי. אין קשר ישיר בין שני האירועים אבל הוא עדיין מוכיח כי החטופים בעזה הפסיקו להיות בסדר העדיפות הראשון של נתניהו.
למרבה הצער לראש הממשלה לא איכפת לא רק מגורל החטופים אלא ממצב המשק. הוא הפקיד את עתידנו הכלכלי בידי שורף האסמים בצלאל סמוטריץ' המוביל כלכלת בעזרת השם, תוך שהוא תוקף את הנגיד בעזות מצח השמורה רק למתאבד שיעי.
מצב המשק לא מזיז לנתניהו ובשם ההישרדות הפוליטית הוא מוכן להגדיל את הגרעון, שלא להעלות מיסים ולנקוט בצעדים הכרחיים ולצפצף על חברות הדירוג האשראי הבינלאומיות.
מטה המשפחות להחזרת החטופים דורשים להשבית את המשק וזה ברור. אבל מעבר לסולידריות והערבות ההדדית שמהלך יקנה וגם זה חשוב לכשעצמו, השביתה תהיה הוצאת קיטור אך לא תשנה משהו בדרגת אטימות הלב של נתניהו.
מנהיג שהולך בסוף השבוע בשיא המשבר הביטחוני לאכול ארוחת דגים בקיסריה, הוא ערל לב. אם הוא מתעלם מהחיים (והחיים עצמם זה גם המצב הכלכלי) בוודאי שהוא מתעלם מהמתים.
מה שמעניין את ראש הממשלה הוא לצופף את שורות הקואליציה המונה 64 חברי כנסת, לחזר אחרי כל חברי כנסת ושר בלהט של בן 16 כדי לוודא שהם במקום הנכון.
מה שעשוי לגרום לנתניהו קשה הלב לשנות את עמדתו הוא יציאה המונית לרחובות ולחץ מאסיבי על חברי כנסת מהליכוד שלא איבדו את הבושה ושעדיין לא מפנימים שההיסטוריה תשפוט את התנהגותם בימים קריטיים אלה.
יש עדיין מספר חברי כנסת שעשויים להוביל להצבעת אי אימון קונסטרוקטיבית או ללחוץ על קביעת מועד לבחירות. אריה דרעי קרא להקמת ממשלת אחדות. אפשר היה להגיע לכך כבר מזמן בתנאי שייקבע מועד בחירות אבל נתניהו לא הסכים. נתניהו כבר שרוף אבל בדרך הוא מעוניין לשרוף את המועדון על יושביו.