עכשיו זה בוער בי יותר מתמיד, וזה בוער בעוד מאות מכרים שלי, ומאות אלפי אזרחים. תחושת הבטן המתהפכת וקשיי הנשימה. לכן, אני עושה וקורא לעשייה למען העם. זה הרגע לזהות את העיתוי הנכון ולהיות בלב העשייה. עשרות רבות של ארגונים קמו במהלך השנתיים האחרונות מאז כינונה של ממשלת השינוי המשטרי, זו שמכהנת וממשיכה לכהן גם אחרי טבח 07.10, במטרה כללית של לשנות.
מארגונים חברתיים, עמותות ועסקים עד לאנשים פרטיים שמחליטים לתת את כל שביכולתם ולהשפיע על העתיד של ילדנו כאן במדינה. משיח על אחדות, עד לשיח של חילון וחזרה בתבונה, דרך שיח של הסכמות על 80% מכלל האתגרים במדינה ועד לתומכי רפורמה משטרית שתעצב מחדש את בית המשפט העליון והחוק במדינה. לנו, הדור הצעיר בגילאי 24-40, משרתי מילואים פעילים, חיילים, מפקדים וקצינים הממלאים את חובתם למען המדינה - נמאס להיות רק חלק מסטטיסטיקה וסקרים.
ההנהגה אינה ראויה לעם והעם לא בהכרח מבין את גודל השעה. אנו חיים בנקודת זמן היסטורית בה אנחנו מחויבים לעשות הכל לטובת ישראל ולטובת החזון של המדינה ל-20, 30 ואפילו 100 שנים קדימה. מה צביונה של המדינה, מה זהותה, מה מקומה של האוכלוסייה הערבית בישראל ובגדה ועתידה ומה תפקידנו, כוחנו במגרש המשחקים כאן במזרח התיכון.
עם חזון מייצרים תקווה, תקווה מייצרת אופציות שמייצרות תכנית פעולה ואסטרטגיה ממנה נוכל לצמוח. לשם כך אנחנו מחויבים לתת במה לדור הצעיר, להיות מי שיעצבו את פני העתיד, מי שיכוננו חוקה על פיה כלל תחלואות המשטר, בית הדין הגבוה לצדק והייעוץ המשפטי ימצאו את מקומם יחד עם הבראה להנהגה. פוליטיקה היא משחק אינטרסים שאמור להיות מנוהל למען העם ולא למען הפוליטיקאים. כך היה בכל הנהגה שראתה את העם והמדינה וובת המדינה גם כשלא היו הסכמות בין המנהיגים. היום - זו קבוצה שמותחת את גבולות החוק ובעיקר את סבלנותם של האזרחים במדינה וסבלנותם של משפחות שיקיריהן בשבי, והכל כדי לא לזוז מהכיסא. הרי אם חס וחלילה הממשלה הנוכחית תיפול ישנם מספר דמויות שיימחקו מהמפה הפוליטית לעד. טובת ישראל היא שהמציאות תפלוט את אנשי הכאוס שלקחו את ההגה לידיים ונכשלו - אנחנו חייבים להתעורר ולחשוב מחוץ לקופסה. זה זמן אדום, זה זמן לייצר תקווה.
הציניות לצערי הרב גוברת, התחושה שהכל אבד, אין עתיד, אפשר להרים ידיים ולרדת מהמדינה. הזיכרון הקצר שלנו כבני אנוש מביא אותנו למקום לא טוב, למקום בו אנחנו שוכחים את ההיסטוריה שתמיד כפי שחורבן הבית היה וכפי שהיו פוגרומים כלפי יהודים ברוסיה או באירופה - חזרה על עצמה. פוליטיקה היא משחק - העתיד שלנו ושל הילדים שלנו זו המציאות. זהו צו שעה וכל מי שביכולתו, בוער בו להיות בצד שקובע איך ייראו החיים שלנו כאן לקחת את הרגליים ולהיות חלק מקבוצה שלא רק מדברת אלא עושה ועושה הכל כדי להיבחר, להיות בכנסת ולהשפיע על דרך הניהול של המדינה. אין לנו אופציה אחרת. אין קיצורי דרך. אין לנו ארץ אחרת.