14 שנה לאחר שעובד נמל נדרס על ידי מלגזה בנמל ו-7 שנים לאחר שנפטר בהתקף לב, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי התקף הלב נגרם כתוצאה מאותה תאונת עבודה. בעקבות ההחלטה, אלמנתו תזכה לקצבת תלויים רטרואקטיבית של כמיליון וחצי שקלים ולקצבה חודשית של כ-20 אלף שקלים לכל ימי חייה.
באותה תאונה שאירעה במהלך חורף 2010 מלגזה שנסעה לאחור מחצה אותו וגרמה לו לפגיעת מעיכה רב מערכתית. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ועדה רפואית קבעה כי הוא סובל מנכות בשיעור של 100%.
לאחר הפציעה, עובד הנמל נאלץ לעבור ניתוח לכריתת הכליה הבריאה, תוך שהוא נותר עם כליה בתפקוד חלקי. לפני 7 שנים הוא התמוטט בשעת צהריים ברחוב בעירו, איבד את ההכרה וצוות מד"א שפינה אותו לביה"ח אבחן כי הוא סובל מהתקף לב. שבוע אחר כך הוא נפטר בבית החולים.
אלמנתו הגישה תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד מאור מורגנשטיין ממשרד מרקמן טומשין ושות', בטענה כי התקף הלב נגרם כתוצאה מתאונת המלגזה שאירעה 7 שנים קודם לכן. הביטוח הלאומי דחה את התביעה בטענה כי התקף הלב נגרם ממחלות רקע מהן סבל עוד לפני התאונה ושהתפתחו לאחר התאונה.
בית הדין מינה שלושה מומחים רפואיים מטעמו שיקבעו האם יש קשר בין תאונת המלגזה משנת 2010 למותו מהתקף לב, 7 שנים מאוחר יותר.
לאחר שמיעת המומחים, הרכב בית הדין ברשות השופטת רחל גרוס החליט להכיר בכך שאלמנתו תזכה ל"קצבת תלויים" רטרואטקטיבית ולקצבה חודשית לכל ימי חייה. ההרכב נימק החלטתו בכך כי יש להעדיף את חוות דעת המומחה השלישי וכי עלה בידי התובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה בעבודה לבין פטירת המנוח. בית הדין קבע כי הפגיעה בעבודה הייתה גורם בעל משקל משמעותי שגרם לפטירת המנוח.
המומחה הראשון קבע כי קיימת סבירות גבוהה שהמנוח נפטר מסיבה קרדיאלית, וכי תרומת התאונה למותו של המנוח הייתה שולית. עם זאת הבהיר המומחה כי "אין ספק שהתאונה הקשה היוותה את אחד הגורמים המזרזים לפטירתו".
המומחה השני, נפרולוג, ציין בחוות דעתו כי אמנם לפני התאונה המנוח סבל מפגיעה כלייתית ומיתר לחץ דם, אולם לכריתת הכליה הבריאה בעקבות התאונה הייתה השפעה על מצבו הכלייתי של המנוח.
המומחה השלישי שמינה בית הדין הסביר כי אי ספיקת כליות בינונית ומעלה מהווה גורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים ולמחלת לב. המומחה הוסיף כי הגורמים למחלה הלב ממנה סבל המנוח היו עישון וסוכרת מהם סבל מספר שנים לפני התאונה, עם זאת, כתוצאה מהתאונה התפתחה אי ספיקת כליות משמעותית שנגרמה עקב התאונה שהיא גורם משמעותי לחלות במחלת לב. לסיכום המומחה קבע בחוות דעתו כי אי ספיקת הכליות שהופיעה עקב התאונה אחראית לכ-20% מההחמרה שהובילה למותו.
בכך בית הדין קיבל את עמדת בא כוחה של האלמנה לפיה קביעת המומחה השלישי כי תרומת הפגיעה בעבודה למות המנוח היא בשיעור 20% עונה לדרישת הפסיקה לעניין קיומה של "השפעה משמעותית" ולא זניחה למותו ולכן אלמנתו תזכה לקצבת תלויים משמעותית.