שער החליפין של הדולר לעומת השקל זינק אתמול ב־1.3%, והשער היציג הגיע ל־3.752 שקלים. הזינוק נרשם לאחר שרק בתחילת השבוע שעבר כבר התקרב השער היציג ל־3.6 שקלים. הטלטלה בדולר וגם התחזקות היורו קשורות בעיקר לתנאים המקרו־כלכליים אך גם לתנאים הביטחוניים.
החשש הראשון נוגע לצד הביטחוני והחשש מהתלקחות מלחמה בצפון. בימים האחרונים הורגשה עלייה במתיחות והיו פרסומים על תנועת כוחות צה"ל צפונה. העובדה שסוגיית החטופים נקברה בפועל - מגדילה את הסיכוי למלחמה בצפון.
ההנחה היא שכל עוד לא יהיה ברור מה גורל החזית הצפונית, יוסיף שער החליפין להיות גבוה. גורם נוסף להתחזקות הדולר הוא ההערכה שחברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס תוריד את דירוג המשק פעם נוספת.
הסיבה היא החריגה של 3.4 מיליארד שקל בתקציב 2024, שאושרה אתמול בכנסת. חשש נוסף נוגע להנחה שתקציב 2025 לא יאושר במתכונתו המקורית וכי הגירעון בפועל יהיה גבוה משמעותית מ־4%, כפי שהוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
ולבסוף, הנתונים שפורסמו אתמול לגבי אוגוסט, שהצביעו על גירעון של 8.3% (יותר מ־160 מיליארד שקל), מגדילים את ההסתברות לחריגה ממסגרת הגירעון המקורית שעמדה על 6.6%. שר האוצר הודיע שיעד זה של הגירעון לא ישתנה עד סוף השנה, אבל ספק רב אם אכן כך יהיה.
ההתחזקות של הדולר תביא להתייקרות מוצרי יבוא כמו חשמל ואלקטרוניקה, אך גם להתייקרות מחירי חומרי גלם כמו נפט. התחזקות המטבע האמריקאי עלולה גם להוביל לגל נוסף של עליות מחירים של מוצרי צריכה בשוק המקומי.
במקביל, דולר ויורו יקרים מייקרים את עלות הנסיעות לחו"ל והוצאות האירוח בבתי מלון. כל אלה ישפיעו בסופו של דבר על מדדי המחירים לצרכן וימנעו אפשרות להורדת ריבית בטווח הנראה לעין.
בבנק ישראל עוקבים אחר הזעזועים בשוק המטבע. הנגיד פרופ' אמיר ירון אינו מתכוון להתערב בשלב זה במהלך המסחר. עם זאת כמעט שאין ספק שהתקרבות שער החליפין של הדולר ל־4 שקלים תחייב התערבות במסחר, כפי שנעשה בעבר. עודפי הרזרבות העצומים מעניקים כרית ביטחון גדולה.