וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"קבלת פנים משפילה": זה מה שמחכה לעובדים הזרים שמגיעים מהודו

עודכן לאחרונה: 11.9.2024 / 15:27

כיפופי ידיים בין רשויות הביאו לכך שהעובדים הזרים שמגיעים לארץ נאלצים לשבת על הרצפה במשך שעות: "גם ככה קשה לשכנע אותם לבוא, במקום לחבק אותם זורקים אותם על הרצפה"; רשות שדות התעופה: "תאגידי כח האדם השתלטו על שטח ציבורי, הוצע להם לשכור מתחם"

עובדים הודים בבנייה/עמותת דף חדש

מי שעבר אתמול ליד סניף "ארומה", בקומת הנוסעים הנכנסים בנתב"ג, יכול היה לראות את המחזה הבא: עשרות עובדים זרים יושבים על הרצפה, ליד המזוודות שלהם במשך שעות, ממלאים טפסים או ממתינים, ומולם, נציגים ישראלים, חלקם יישובים על הבלטות לידם וחלקם ליד שולחן וכיסא. לא מדובר בקבוצת מטיילים הודים שהגיעו לביקור במקדש ובגנים הבהאים בחיפה או בעכו, או צליינים מגיאורגיה, אלא בעובדים הזרים החדשים שנכנסו למדינת ישראל.

קבלת הפנים המפוקפקת הזאת לה הם זוכים, ממי שהביאו אותם לכאן מתוך מצוקה גדולה לידיים עובדות, היא תוצאה של כיפופי ידיים בין רשות שדות התעופה לרשות האוכלוסין וההגירה, שכל אחת מהן מגלגלת את האשמה על היחס המשפיל שניתן לעובדים שאנחנו כל כך זקוקים עכשיו לעזרתם כדי להניע את המשק.

עד לפני חודשיים, מספר אחד מבעלי התאגידים לוואלה, הכל היה בסדר. "כחלק מתהליך הקליטה שלהם בארץ, אנחנו מחויבים על ידי רשות האוכלוסין להעביר אותם זיהוי ומתן ויזה, שמודבקת לכל אחד מהם בדרכון. בנוסף, אנחנו צריך לשלם להם ביטוח לפתוח להם חשבון בנק ולהחתים אותם על חוזה עבודה ורק אז הם מורשים לצאת מהטרמינל.

"התהליך כולו אורך בין שעה וחצי לשעתיים וחצי, תלוי בעומס. בעבר קיבלנו מרשות שדות התעופה חדר, עם כסאות ושולחנות מפלסטיק, והעובדים ישבו עליהם. יום אחד הגיעו פתאום נציגים של הרשות ולקחו את הכיסאות והשולחנות, אז הבאנו ציוד מהבית. תוך כמה דקות הגיעו פקחים של הרשות ודרשו שנוציא אותם מיד, אחרת נקבל קנס. אתמול הגיעו מהנהלת טרמינל 3 ופינו אותנו מהחדר. אמרו לנו שלא משלמים להם עליו ואנחנו צריכים למצוא מקום אחר".

עובדים הודים בנתב"ג. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
עובדים הודים בנתב"ג. "היו אמורים להתקבל פה בזרועות פתוחות ולזכות ליחס אנושי והוגן"/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

בעל התאגיד מספר כי "התחלנו לחפש מקום חליפי עם כל העובדים איתנו וירדנו לקומה הראשונה ליד 'ארומה'. באיזשהו שלב המשטרה הגיעה לשם ואמרה לנו שאסור לעשות פעילות עסקית בשדה התעופה ובבית הקפה לא ממש אהבו את זה שאנחנו שם וטוענים שאנחנו מבריחים קליינטים, אבל לא היתה לנו ברירה. הבעיה היא התקשורת בין רשות שדות התעופה לרשות האוכלוסין. הם צריכים לדבר ביניהם ולא לערב אותנו ולשלוח מיילים שצריך להעביר תשלום.

"מישהו חושב איך מרגישים עשרות עובדים אחרי טיסה ארוכה מהודו, שאין להם מקום לשבת, שלא לדבר על הפקידים שקולטים אותם בישיבה על הרצפה? אם היה מדובר בתיירים, היו דואגים להם לכיסא. מה גם, שדורשים מאיתנו הליך מסודר, שאם לא נקיים אותו נעבור על החוק, ולא נותנים לנו את האפשרות למלא אחר ההוראות של המדינה, בגלל מאבק מטופש".

בעל תאגיד אחר אומר לנו, ש"העובד נמצא בחזקת הרשות עד שהוא מקבל את הוויזה, ואז האחריות שלו עוברת אלי. אם אוציא אותו לחנייה כדי לסיים את הליך הקליטה ויקרה לו משהו, הוא לא מבוטח. על מי תיפול האחריות? עלי. התאגידים הם לא הפרה החולבת של רשות האוכלוסין. גם ככה שילמנו מיליונים מראש בשביל להביא עובדים לארץ, וגובים מאיתנו עוד ועוד אגרות, שהם יפתחו את הכיס וישלמו לרשות שדות התעופה".

sheen-shitof

עוד בוואלה

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
עובדים הודים בנתב"ג. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
העובדים בתהליך הקליטה. "יום אחד הגיעו פתאום נציגים של הרשות ולקחו את הכיסאות והשולחנות"/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
עובדים הודים בנתב"ג. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
עובדים הודים בנתב"ג/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

על תחושות העובדים הוא אומר כי "זאת קבלת פנים משפילה. גם ככה קשה לשכנע את העובדים לבוא לכאן במלחמה. המשפחות לוחצות עליהם להישאר בבית, כי פוחדות שייפגעו. במקום לחבק אותם ולתת להם תחושה שהם בידיים טובות, זורקים אותם על הרצפה. הלוואי שהרשויות היו זריזות כלפי העובדים ה'ברחנים' כמו שהם יעילות בפינוי שלנו מהטרמינל".

נזכיר שבאמצע מאי אישרה הממשלה הצעת החלטה מתוקנת, שגיבש משרד ראש הממשלה, להגדלת מספר העובדים הזרים בישראל בעוד 290 אלף איש, כך שמספרם יעמוד על 330 אלף עובדים. אישור מספרם חסר התקדים של עובדים זרים מחו"ל, בא בעקבות איסור כניסת הפועלים הפלסטינים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מה שהביא להשבתת אתרי בניה ולמחסור חמור בענפים נוספים במשק.

כדי לקלוט את העובדים בענף הבנייה, שהמחסור בהם משפיע באופן ישיר על יוקר המחיה, אישרה המדינה את הקמתם של עוד 120 תאגידים חדשים, על 49 הוותיקים, כאשר את רובם מביאה המדינה וחלקם התאגידים עצמם במסלול פרטי. כפי שפרסמנו בתחקיר "וואלה" התגלו כשלים קשים בהתנהלות המדינה בהבאתם של העובדים, בתהליך הבחינות שעברו בחו"ל, זיהויים, הטסתם לארץ, וסכומי העתק שנגבו מהתאגידים החדשים עוד טרם קיבלו ולו עובד אחד, מה שהביא לקריסתם הכלכלית של חלק מהם.

העובדים הזרים, שאנחנו כל כך זקוקים להם, היו אמורים להתקבל פה בזרועות פתוחות ולזכות ליחס אנושי והוגן, הם מוצאים את עצמם יושבים על הרצפה או עומדים במשך שעות, בשביל הזכות לצאת משערי הטרמינל, ולבנות לנו את הארץ.

מיונים לעובדים הודים שרוצים להגיע לעבודה בישראל. יח"צ,
מיונים לעובדים הודים בחו"ל. "התאגידים הם לא הפרה החולבת של רשות האוכלוסין. גם ככה שילמנו מיליונים מראש בשביל להביא עובדים לארץ, וגובים מאיתנו עוד ועוד אגרות, שהם יפתחו את הכיס וישלמו לרשות שדות התעופה"/יח"צ

תגובות: "הפרעה לפעילות ולבטיחות הנוסעים"

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "תהליך הגעת העובדים במסגרת ההסכמים הבילאטרליים, עליו אמונה רשות האוכלוסין וההגירה, ממשיך כסדרו ולא מוכרת לנו דרישה כספית או החלטה שלא לקבלם במקום".

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "תאגידי כח האדם הינם גופים פרטיים המייבאים עובדים זרים מחו"ל שלאחרונה השתלטו על שטחים ציבוריים בנתב"ג. זאת תוך הפרעה לפעילות ולבטיחות הנוסעים.

"על מנת לאפשר קליטה מכובדת, הכוללת חלוקת ביגוד ונעליים, הוצע להם לשכור מתחם ייעודי באזור נתב"ג וכן הוקצה להם מתחם מוסדר המאפשר להסיע בצורה נאותה את העובדים הזרים לנקודת קליטה מרווחת הכוללת תשתית לרישום, קליטה ומיון. יודגש כי קליטת עובדים זרים שכניסתם לישראל מתבצעת על ידי משרד הפנים נעשית במתחם ייעודי בטרמינל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully