לא מעט ישראלים נאלצו בעקבות המלחמה לבצע שינוי כיוון בכל הנוגע לתעסוקתם. הפינוי מהבית הביא עימו סגירה של עסקים רבים, שהובילו את המפונים לבצע תפנית בחייהם. שוק העבודה מתחיל להראות ניצנים של מגמות שינוי תעסוקתי בקרב העובדים, בדומה למה שהמשק המקומי חווה בתקופת הקורונה. סקר דרושים IL מיולי האחרון מראה, כי כשביעית (14%) ממחפשי העבודה שנדגמו החליטו על "חישוב מסלול מחדש" לגבי תעסוקתם ועתידם, ועל שינוי תחום עיסוקם בעקבות המלחמה.
שנה לאסון 7 באוקטובר: לפרויקט המיוחד בוואלה - לחצו כאן
על פי ממצאי הסקר, עיקר השינוי מגיע מצד מפונים שנאלצו להתאים עצמם לסביבתם החדשה, לצד מפוטרים שמאסו בתחום עיסוקם או בסביבת עבודתם ובעיקר חוסר היציבות שזיהו בה, ומחפשי שינוי בהיבטי הגשמה עצמית.
אוראל ויצמן, בן 31 מקריית שמונה, עבד כאיש אחזקה במפעל אופטיקה שמיר שבקיבוץ שמיר באצבע הגליל. לאחר שפונה ליישוב מצפה אילן הסמוך לחריש נאלץ לשנות גם את תחום עיסוקו. כיום הוא עובד כמתכנן רשת באגף רשת של חברת החשמל בחיפה. "הפינוי מקריית שמונה והשהות במילואים (משרת כלוחם במילואים בחטיבת אלכסנדרוני) הובילו אותי ואת המשפחה לעשות חושבים", סיפר ויצמן לוואלה כסף. "גם על המקצוע וגם על החיים בכלל: הרצון להתקדם, איפה הילדים שלי יגדלו וכ"ו".
"ייתכן וללא המלחמה החיים היו נותרים בעינם. אבל המלחמה אילצה אותנו לצאת מאזור הנוחות, לחפש עבודה באזור החדש, וגם לשנות את כיוון העיסוק. לשמחתי עברתי מספר ראיונות ומבחנים והתקבלתי לעבודה בחברת החשמל", הוא סיפר. לשאלה אם בכוונתו לחזור למקצוע הקודם שלו עם סיום המלחמה ענה: "לא נראה לי. אני מרוצה מהמצב הנוכחי. הן מהיישוב והן מהשינוי המקצועי שהגיע בעקבות המלחמה".
לא כל שינוי, עם זאת, מגיע כתוצאה מאילוץ. גל ראובן בת ה-35 ממושב שאר ישוב שבגליל העליון הלכה עם הלב ונותרה עם מקצוע. ראובן עבדה כגננת לגיל הרך בקיבוץ מעיין ברוך שבצפון עמק החולה ומאז פינויה מתגוררת במושב השיתופי כפר דניאל הסמוך ליער בן שמן. לאחר הפינוי היא החלה להתנדב בעמותת "חוות מרפא רשפון", וההתנדבות הזמנית הפכה למשרה קבועה בשכר כמנהלת התפעול והלוגיסטיקה של העמותה.
"עם קבלת ההודעה על הפינוי מהצפון התלבטתי אם להתפנות לבית המלון יחד עם ילדי הגן. מתוך ראייה כי המצב לא ייפתר בקרוב, ובכאב לב, החלטתי לעבור למרכז הארץ", נזכרת ראובן. "בימים הראשונים לאחר הפינוי, ביקשתי לסייע ולעזור במאמץ המלחמתי כמתנדבת ותיקה בעמותת 'חוף מבטחים', המסייעת במצבי קיצון פסיכודליים במסיבות ואירועים, והגעתי במסגרת זו לחוות רונית. זה היה בסמוך לפתיחת מרחב המרפא לשורדי הנובה שם".
ראובן החלה לארגן את התרומות והציוד שהגיעו לשטח. כעבור יום נוסף, היא וחברה נוספת הקימו קבוצת מתנדבים לוגיסטיים שצמחה לכ-400 איש. "חיפשתי משמעות בתוך הכאוס והתחלתי ביוזמה. לאחר חודשיים של פעילות בחוות רונית, עברתי עם הצוות למושב הקבע ברשפון, שם קיבלתי הצעה להפוך את תפקידי לרשמי ומקצועי במסגרת העמותה החדשה שקמה", היא סיפרה.
"להיות מפונה עם תיק על הגב וחתולה בכלוב, כשאין לך מושג מה יהיה הלאה, זה דבר מורכב מאוד. הוודאות שבעבודה החדשה הצילה אותי מעצמי ונתנה לי מקום לעזור לאחרים, ובכך גם לרפא את עצמי", היא מודה. לשאלה אם בכווונתה לחזור למקצוע הקודם שלה עם סיום המלחמה ענתה: "לפני פרוץ המלחמה הייתי אמורה להתחיל תואר שני בחינוך, אך בחרתי להקפיא את הלימודים ולהתמקד בעשייה החדשה ובפרק החדש של חיי במרכז הארץ. מה יהיה בהמשך? אני עוד לא יודעת".
בעוד שיש עובדים שהחליטו לזרום עם התעסוקה שהחיים הניחו לרגליהם, יש אחרים ש-7 לאוקטובר היווה עבורם הזדמנות לתכנן מחדש את מיקומם בגדות זרמי החיים ויודעים בדיוק לאן פניהם מועדות. אורי שפירא, בת 22 מבנימינה, עבדה עד 7 באוקטובר כמאמנת מנטלית בחברת סטארט-אפ, אך לאחר 5 חודשי מילואים כלוחמת חילוץ והצלה, שבמהלכם גם הוצאה לחל"ת, החליטה כי לאחר השחרור תטוס להתאוורר בחו"ל, וחזרה עם תובנות משני קריירה.
"טסתי לברלין כדי להתמודד עם החוויות הקשות מהמילואים", שפירא מספרת. "כשחזרתי ארצה הרגשתי שאני צריכה עבודה שיש בה יותר חופשיות. חבר הציע לי נוודות דיגיטלית, ומשם הגעתי למכללת ריצ'ר, שבה למדתי שיווק דיגיטלי ודרך להגעה לעצמאות כלכלית. התחלתי כמנהלת קמפיינים ללקוחות וכעבור כ-4 חודשים מתאפשר לי לבצע עבודתי מסביב לעולם כמנטורית במכללת ריצ'ר".
מבנייה ונדל"ן ועד הייטק
בתוך כך, שוק העבודה המקומי רותח למרות המלחמה והעלייה בכמות המשרות החדשות מפתיעה בעיקר באזורי העימות שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. כך לדוגמה, אזורי הדרום ויהודה ושומרון מובילים בכמות המשרות החדשות שנוצרו השנה שעלו בכ-26.4% ובכ-13.6%, בהתאמה, לעומת ממוצע כמות המשרות החדשות שנוצרו באזורים אלה בשנים 2023-2021. כך על פי נתוני אתר דרושים IL מבית יד 2, שנאספו בתחילת חודש ספטמבר האחרון.
אזור הצפון, שיישובים רבים בו כלל מפונים, הפתיע גם הוא עם עלייה של 2.12% במספר המשרות החדשות שנוצרו באזור השנה לעומת ממוצע המשרות החדשות שנוצרו בשנים 2023-2021, כאשר באותן שנים אף הייתה מגמת ירידה בכמות המשרות החדשות. באזורי המרכז וירושלים, לשם השוואה, נוצרו כ-5% וכ-6.9% יותר משרות חדשות השנה אל מול ממוצע המשרות החדשות שנוצרו בשנים 2023-2021.
היצע המשרות הכולל אמנם גדל, אך הוא מבטא שקלול עליית כמות המשרות החדשות בכלל הענפים במשק, בעוד חלקם ספגו האטה מאז התחלת השנה ונאלצו לקצץ במספר המשרות הקיימות עקב המלחמה.
באזורי המרכז והצפון עיקר הדרישה לעובדים מתחילת השנה מגיעה ממקצועות הבנייה והנדל"ן, עם עלייה של כ-164% בכמות המשרות החדשות המוצעות בענף באזור המרכז, כ-201% יותר משרות בענף באזור הצפון וכ-84% בדרום. הביקושים כוללים בתוכם את תחילת השתקמות האזורים הנפגעים.
בצפון חלה עלייה חדה גם בכמות המשרות בתחומי שירות הלקוחות (100.46%), עובדים כלליים (56.65%), יופי טיפוח וספא (51.52%), וקמעונאות (49.66%). בדרום תרים גם כן אחר עובדי טיפוח ויופי נוספים (161.9%, שרות לקוחות (125.5%), תיירות ותעופה (103.4%), אופנה (102%) וקמעונאות (86%). ניכר כי תחום היופי והטיפוח מוביל את זינוק כמות המשרות החדשות המוצעות בכלל המדינה, כאשר גם באזור המרכז הורגש בו זינוק (87.6%), לצד עלייה בכמות המשרות החדשות בתחומי הקמעונאות (54%), רכב (46%) ושרות לקוחות (44%) ביישובי האזור.
דווקא תחום ההייטק, שמתחילת השנה מציג עמידות לאי הוודאות הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמלחמה, רשם ירידה בכמות המשרות החדשות המוצעות בכלל האזורים אל מול ממוצע כמות המשרות בשנים 2023-2021. בצפון נרשמה ירידה בגובה 61% במשרות המוצעות בתחום ה-QA (בדיקות איכות), 58.2% בתחום החומרה וירידה של 55.6% בתחום התוכנה. במרכז, שבו רוב ההייטק הישראלי ממוקם, רשמו אותם התחומים ירידה של 43.3%, 35% ו-32.5%, בהתאמה, לצד ירידה בביקוש לעובדים חדשים בתחום האינטרנט, שעמדה על 36.6% לעומת השנים 2023-2021.
בדרום נרשמה הירידה העמוקה ביותר בביקוש לעובדים חדשים בתחומים אלו, שעמדה על 76.3%, 71.6% ו-73.6%, בהתאמה. מעסיקי ההייטק אמנם מהדקים את החגורה ומצמצמים משרות, אך העובדים במשק ממשיכים להעדיף את התחום על שאר המשרות המוצעות בתחומים האחרים.
המשרות שקיבלו את מספר קורות החיים הגבוה ביותר השנה היו בענף, כאשר תחום בדיקות האיכות (QA) מוביל עם עלייה של כ-75% במספר שולחי קורות החיים למשרה בתחום אל מול הממוצע בשנים 2023-2021, קורות החיים למשרה בתחום האינטרנט זינקה בכ-55%, בתחום התוכנה בכ-69%, אבטחת מידע בכ-43%, ומשרות כלליות בענף ההייטק בכ-43%.
המשרות שהעובדים הכי פחות התחברו אליהם היו בתחומי התיירות והתעופה, כשמספר שולחי קורות החיים אליהן ירד בכ-25.5% אל מול ממוצע קורות החיים שנשלחו אליהן בשנים 2023-2021, בתחומי השמירה והאבטחה, שירד ב-11.5%, ומלונאות ומסעדנות, שירדו בכ-3%. כך על פי נתוני דרושים IL.
יש לציין כי הירידה במספר קורות החיים בתחומים האחרונים מבטאת גם את צמצום המשרות שבהן בשל המלחמה דוגמת תחומי המלונאות והמסעדנות שנפגעו כתוצאה ממנה, לצד היעדר עובדים מיומנים, בין היתר בשל גיוסם לשירות מילואים, בתחומים דוגמת שמירה ואבטחה.
נציין כי לעת הזו, תחזיות הצמיחה בישראל לאחר המלחמה גבוהות וכי המשק צפוי לייצר משרות רבות. השאלה העיקרית בקרב העובדים היא מה תהיה איכות המשרות, אילו תחומים יצמחו וידרשו יותר עובדים (ובכך גם יעלה שכרם) והאם המשרות תאפשרנה גם זמן פנוי לעיסוקים נוספים.