נדמה לכם שהבוס הביא פחות כסף לחתונה שלכם? אתם לא טועים

2024 מביאה איתה לא רק התייקרויות אלא גם קיצוצים - הפעם מדובר בהמחאה שהמעסיקים נותנים לעובדים לרגל חתונתם. על פי הנתונים, אותם אספה חברת 'עוקץ מערכות, חלה השנה ירידה ממוצעת בשיעור של 15%, בסכום ההמחאה אותה קבלו העובדים בחברות הלא מאוגדות. על פי הנתונים, סכום ההמחאה בענף ההייטק ירד מ-850 שקלים בשנה שעברה ל-700 שקלים השנה - צלילה של 18%.

גם בענפי ההשקעות והביטוח שנחשבים ליציבים יותר - לא מתחמקים מהקיצוץ: בענף ההשקעות, הקיצוץ עומד על 6%, מ-800 שקלים ל-750 שקלים ואילו בענף הביטוח, מ-550 שקלים ל-500: נתון שמשקף ירידה בשיעור של 9%. פרסום ואופנה: גם בענפים אלו נחתכו הסכומים בשיעור של 11%, מ-450 שקלים ל-400 שקלים.

המגמה לא פסחה גם על ענף המוסכים ותעשיית המזון : על פי הנתונים, סכום ההמחאה הממוצע ירד בשנת 2024 בשיעור של 13%, מרמה של 400 שקלים בשנה שחלפה, ל - 350 במהלך השנה הנוכחית. ירידה בשיעור דומה של 14% נרשמה גם בענפי הדפוס והמתכת בהם לצד איחול 'מזל טוב', קבלו העובדים גם מתנה בסכום ממוצע של 300 שקלים. הענפים היחידים בהם לא נרשמה ירידה הם סיעוד - 300 שקלים ושמירה -250 שקלים.

חברת עוקץ מערכות שמספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול עובדים: תוכנת שכר, נוכחות, פנסיה, עיבדה 510 , תלושי שכר של עובדים שהתחתנו בשנתיים האחרונות בהם מופיע רכיב של זקיפת שווי. במקביל קוימו שיחות טלפון עם מנהלות רווחה או הגורמים הרלוונטיים בארגון, על מנת לקבל תמונת מצב על הנעשה בחברתם.

רו"ח אלון תורג'מן, שותף בפירמת ראיית החשבון סמורי-תורג'מן מסביר כי מתנה לחג או המחאה לחתונה שמקבל העובד ממעבידו, שגובהה מעל 240 שקלים מהווה "טובת הנאה" שחייבת במס ולכן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כתוספת שכר. לצד זאת, ישנם מעבידים אשר בוחרים שלא להעמיס על העובד את נטל תשלום המס בגין ההמחאה, אלא לשלמו בעצמם.

וכך למשל, אם ההמחאה היא בסך 600 שקל, יש לזקוף לעובד שווי מס על ההפרש שבין 600 ל-240, כלומר על סך 360 שקל. במידה ולא נזקף שווי לעובד, אזי רק 240 שקל יוכרו כהוצאה מוכרת עבור המעסיק, בעוד שה-360 שקל הנותרים לא יוכרו.

יש פסיקה הקובעת כי אם קיים נוהג במקום העבודה לתת מתנות לחג, יש להעניקן לכל העובדים, כולל עובדות בחופשת לידה. כעיקרון, באשר למתנות לאירועים - אין חובה חוקית להעניקן, אך יש לבדוק האם השתרש נוהג. פסיקת בתי המשפט כוללת מספר מבחנים לקיומו של נוהג ובכלל זה מתן מתנה לחתונת העובד. עו"ד הילה אהרוני, מומחית לדיני עבודה מפרטת:

• עקביות: הענקה עקבית של הטבה או תנאי מסוים מחזקת את הטענה לקיומו של מנהג.
• היקף התחולה: מנהג יכול לחול על קבוצת עובדים מסוימת ולא בהכרח על כל העובדים במקום העבודה (בשים לב לשיקולים עניינים המבדלים בין העובדים).
• מהות ההטבה: גם הטבות שאינן חלק מהשכר הבסיסי (כמו שי לחג או הנחות) יכולות להפוך למנהג מחייב.
• טעות: גם פרקטיקה שנוצרה בטעות יכולה להפוך למנהג מחייב אם נמשכה לאורך זמן ללא התנגדות או תיקון מצד המעסיק.
• שינוי הנוהג: שינוי או ביטול של מנהג שהשתרש דורש משא ומתן בין הצדדים ולא ניתן לעשותו באופן חד צדדי.

לדבריה, הפחתת שווי מתנה באופן חד צדדי, כאשר היא הפכה לנוהג קבוע, עשויה להיחשב להרעת תנאים מוחשית, דבר שאינו מותר ללא הסכמת העובד.

יש לשים לב, כי הפסיקה הנוגעת למתנות לחג, סבורה כי יש לתת מתנה זהה לכל העובדים אלא אם יש כאמור שונות רלוונטית. חשוב לציין כי בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו, ויישום העקרונות הללו תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

לדברי חיים מולכו - מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שמספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול עובדים: תוכנת שכר, נוכחות ופנסיה: "שינויים בהוצאות שכר או הטבות עשויים לחשוף את המעסיקים לסיכון משפטי. לכן, חשוב לפעול בתבונה ולהתייעץ עם חשבת השכר, במיוחד אם היא בעלת תעודת הסכמה של חשבת שכירה בכירה והיא מקפידה לעבור באופן תדיר הכשרות רלוונטיות. כך תוכלו לוודא שהשינויים המוצעים מתבצעים תוך עמידה בדרישות החוק ומבלי ובמקביל לשמור על איזון תקציבי חכם בארגון".