שתי חוקרות מובילות, ישראלית וישראלית-אמריקאית ד"ר שירה וינגרטן-גבאי וד"ר סיגל קדוש, בהתאמה, זכו בפרסי בלווטניק למדענים צעירים, המוענקים על ידי קרן משפחת בלווטניק. הפרסים מוענקים לחוקרים על מחקריהם פורצי הדרך במדעים, אשר דוחפים את גבולות הידע האנושי והחדשנות הרפואית.
ד"ר סיגל קדוש, חוקרת במכון דנה-פארבר לסרטן, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובמכון הווארד היוז, הוכרזה כזוכה בפרסי בלווטניק הלאומיים בארה"ב לשנת 2024 במדעי החיים. עבודתה של קדוש נמצאת בחזית הביולוגיה המולקולרית והתאית. מחקריה פורצי הדרך מתמקדים בקומפלקסים של עיצוב כרומטין, שהנן מערכות מולקולריות המווסתות את האופן שבו ה-DNA נארז ואת קלות הגישה אליו בתא. קומפלקסים אלו ממלאים תפקיד חשוב ביותר בהפעלת או אי הפעלת הגנים, ומשפיעים על תהליכים כמו גדילת תאים ותיקונם. כשמערכות אלו אינן פועלות כראוי, המצב עלול להוביל למחלות כגון סרטן, הפרעות התפתחותיות ובעיות במערכת החיסון. באמצעות מחקר הבודק כיצד מורכבויות אלו משתבשות ותורמות למחלות, קדוש עובדת על פיתוח טיפולים חדשים העשויים לשפר את הידע והגישה שלנו לבעיות בריאות אלו.
על תרומתה יוצאת הדופן, קדוש תקבל פרס של 250,000 דולר אמריקאי—הפרס הגדול ביותר מסוגו למדענים צעירים מתחת לגיל 42. קדוש, היא אחת משלוש מדעניות זוכות בפרס בלווטניק הלאומי השנה, מדובר בפעם השנייה מאז קרן בלוונטיק החלה להעניק הפרס הלאומי בשנת 2014, שכל הזוכות הן נשים. קדוש נבחרה מתוך למעלה מ-330 מועמדים מ-172 מוסדות ב-43 מדינות, מה שמדגיש את משמעות הזכייה.
ד"ר סיגל קדוש, כלת פרס בלווטניק הלאומי: "ההכרה בי ככלת פרס בלווטניק במדעי החיים היא בעלת משמעות עצומה עבורי. הזכייה מעידה כי ההשקעה שלנו, במחקר הבוחן קבוצה בלתי מאופיינת וחמקמקה של חלבונים תאיים בדיוק בזמן שהתבררה מעורבותם הבלתי צפויה והרחבה, הייתה נכונה. מחקר זה, כבר העמיק את הבנתנו בתחום הביולוגיה התאית ויש לו פוטנציאל להוביל לאוסף חדש ופורץ דרך של טיפולים עבור מטופלים."
זוכה ישראלית נוספת היא ד"ר שירה וינגרטן-גבאי, אשר זכתה בפרסי בלווטניק האזוריים לשנת 2024 למדענים צעירים. פרסים אלו מעניקים הכרה לחוקרים פוסט-דוקטורנטים מצטיינים ממדינת ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. וינגרטן-גבאי, המועמדת על ידי אוניברסיטת רוקפלר, זכתה בפרס על עבודתה פורצת הדרך בתחום הווירולוגיה, תוך פיתוח כלים מתקדמים לזיהוי "חומר אפל ויראלי," חלבונים קשים לזיהוי הנמצאים בגנום הוויראלי. במהלך מגפת הקורונה (COVID-19 ), הכלים בהם השתמשה קדוש, זיהו מקטעים חדשים (פפטידים חדשים) של נגיף SARS-CoV-2. גילוי זה סייע לשיפור עיצוב החיסונים והעמיק את הבנתנו כיצד מערכת החיסון מגיבה לווירוסים, וסייע במאמצים הגלובליים להתמודדות עם מגפות באופן כללי ובפיתוח אסטרטגיות אנטי-ויראליות.
וינגרטן-גבאי נבחרה מתוך 134 מועמדים מ-24 מוסדות אקדמיים והוענק לה פרס של 30,000 דולר אמריקאי.
ד"ר שירה וינגרטן-גבאי, כלת פרס בלווטניק האזורי לשנת 2024 : "אני מרגישה כבוד עצום להצטרף למשפחת קרן בלווטניק ומודה על ההכרה במחקר שלי בזמן כניסתי לסגל האקדמאי. על ידי חשיפת הפרוטאום (חלבונים המתבטאים בגנום) האפל של וירוסים אנושיים, אני מקווה להעמיק את הבנתנו במנגנונים המדהימים שדרכם וירוסים מצליחים לגבור על המארחים שלהם."
השפעות ארוכות בתחום הווירולוגיה
זכייתן והצלחתן של המדעניות הישראליות מדגישה את מעמדה החשוב של מדינת ישראל בקהילה המדעית הבינלאומית. מחקריהן פורצי הדרך מבטיחים השפעות ארוכות טווח בתחומי הווירולוגיה, האימונולוגיה ובטיפולי סרטן, תורמים לשיפור תוצאות בריאותיות של מטופלים ולטיפול במחלות ברחבי העולם.
בנוסף לארה"ב, קרן בלווטניק מעניקה מידי שנה פרסים למדענים צעירים בבריטניה ובישראל. ב-26 במרץ 2024, הוכרו שלושה מדענים ישראלים ממכון ויצמן, ד"ר שרגא שוורץ, ד"ר מורן שלב ופרופ' תומאס ווידיק, כזוכי פרסי בלווטניק לשנת 2024 בישראל.
מעבר לפרסי בלווטניק, לן בלווטניק, באמצעות קרן משפחת בלווטניק, תומך נמרצות בחידושי מדע ישראליים. מאז שנת 2014, הקרן תרמה למעלה מ-$65 מיליון לאוניברסיטת תל אביב להשקת יוזמת בלווטניק, במסגרתה מתקיימת תוכנית רב-שנתית המקדמת מחקר מדעי אינטרדיסציפלינרי, גילוי ופיתוח באוניברסיטת תל אביב. בנוסף הקרן תרמה בנדיבות למוסדות חשובים בחיים הישראליים בניהם הספרייה הלאומית של ישראל, תגלית, האקדמיה הלאומית למדעים, עמותת השחייה בישראל, לצד מוסדות יהודיים בחו"ל.
לן בלווטניק, מייסד Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק: "המדע אינו מכיר גבולות מגדריים או גיאוגרפיים. אני גאה לכבד את הזוכים שלנו לשנת 2024 ומחכה למחקריהם ולגילויים העתידיים."
פרסי בלווטניק מוקירים מדענים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם, הן על הישגיהם יוצאי הדופן והן על פוטנציאל שלהם לגילויים מדעיים עתידיים. הפרסים מוענקים לחוקרים מתחת לגיל 42 עבור עבודות פורצות דרך בשלושה תחומים—מדעי החיים, כימיה ומדעים פיזיקליים והנדסה. פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבינלאומיים המוענקים מדי שנה בארה"ב ובבריטניה.