אתמול בשעות הערב, בישיבת ה-FOMC, נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב הודיע על הורדת ריבית ב-50 נקודות בסיס (חצי אחוז) לטווח של 4.75%-5%. זו הפעם הראשונה מזה יותר מארבע שנים שהבנק המרכזי מוריד את הריבית, צעד שמסמן שינוי במדיניות המוניטרית במטרה לשמור על יציבות כלכלית, לאור החששות הגוברים סביב אינפלציה ותעסוקה.
ההחלטה, שמגיעה לאחר מסע עיקש לייצוב האינפלציה בארה"ב, שהגיעה בשיא ליותר מ-9%, נדמה כי הגיע לסיומו, וכי הביטחון בקובעי המדיניות בארה"ב גובר בהתאם לכך שהתזמון להורדת ריבית נחוץ, מצד שני, העלאה של חצי אחוז במקום הצפי שהשוק העריך בסבירות גבוהה יותר, יכולה להעיד על חשש מסוים כי מיתון נמצא בפתח ויש צורך להגיב "מהר".
הפחתת הריבית נחשבת לחלק ממאמץ רחב יותר לתמוך בהתאוששות הכלכלית. בהצהרתו, הדגיש יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול, כי שוק העבודה נותר חזק יחסית, אך הודה שסיכוני מיתון גוברים, במיוחד בענפים כמו נדל"ן. הפד רמז על כך שעשויות להיות הורדות נוספות השנה, כאשר כל 19 חברי ועדת ה-FOMC תומכים בכך.
כשזה מגיע למדיניות המוניטרית של בנק הישראל, המצב הכלכלי פחות מעודד, הצפי להורדת ריבית עדיין אינו ידוע ואינו נרמז מפיו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בעיקר מאחר ונדמה כי ישראל נתונה בסטגפלציה, כלומר הצמיחה הכלכלית מאטה ואף מתכווצת, לצד עליית האינפלציה, שהפתיעה לרעה לעומת ציפיות האנליסטים, וממשיכה להקשות ולייקר את מחירי המוצרים והשירותים במדינה.
ההשפעות הצפויות על ישראל
הורדת ריבית מוניטרית, שמגיעה מהמעצמה הפיננסית החזקה בעולם, בדרך כלל משפיעה על השווקים הגלובליים, אך לא באופן מיידי.
ההשפעות הכלליות על השוק הישראלי יכולות להביא לחיזוקו של השקל, או לכל הפחות לתמוך בו מעט בשל הפרשי ריביות ריאליות שיכול להיווצר בין הדולר לשקל אם מגמה זו תמשיך. עבור האזרח הישראלי, בעיקר בתקופת מלחמה ומצבי חירום כלכליים, הנושא המרכזי הוא יוקר המחיה.
עם זאת, למרות הורדת הריבית בארה"ב שהתרחשה אתמול, שער הדולר/שקל לא הגיב בירידה אגרסיבית.
בחודשים האחרונים שער הדולר/שקל נסחר בתעלה בין מחיר של 3.55 ל-3.8, מה שהופך את תפקידו, תזמונו ואחריותו של בנק ישראל, לחשובה וקריטית מתמיד - ניווט בין סיכוני מיתון ומשבר, לבין סחרור אינפלציוני, עליית מחירים, ושוק התעסוקה.
המלחמה המתמשכת, האי־ודאות גבוהה וכמעט אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה המצב בעוד שנה.
מאחר וישראל היא כלכלה יחסית קטנה עם גורמי סיכון ביטחוניים מידיים, תשואות האג"ח הממשלתיות מושפעות גם מאירועים נקודתיים ומתמשכים המתמחרים את מפרמיית הסיכון של ישראל גם בטווח הקצר, בניגוד למגמה עולמית שהיא איטית וברורה יותר לאורך זמן.
בשנים האחרונות חוו משקי הבית ונוטלי המשכנתאות, קפיצה משמעותית בהחזרים החודשיים בשל עליית הריבית, גם באופן בו מצטברים החובות והכדאיות לקחת חובות חדשים, וגם באופן ההחזר של משכנתאות שחלקן צמודות לריבית פריים.
כפי שהרבה ישראלים מקווים, הורדת ריבית מהירה יכולה לחזור ולהקל עליהם להתמודד עם החזרי המשכנתא, יחד עם עליה משמעותית ביוקר המחיה, אך לצערם, ובניגוד למצב בארה"ב, שם הצליחו להשתלט על האינפלציה, בישראל הסיכון לסחרור אינפלציוני גבוה מדי, וכרגע, לא נראה שיוקל על משקי הבית בזמן הקרוב בשל החלטה של בנק ישראל שלא להוריד את הריבית המוניטרית.