לייזרקום פיטרה את 20 עובדיה הנותרים בישראל וסגרה משרדיה בתל אביב

חברת האופטיקה לייזרקום (LaserComm) שלחה בשבועיים האחרונים מכתבי פיטורים לכ-20 עובדיה הנותרים בישראל וסגרה את משרדיה בתל אביב - כך אמרו עובדים בחברה. בסוף ינואר השנה פיטרה החברה 50 מ-70 עובדיה, וזאת לאחר פיטוריהם של עשרות עובדים בסבבי פיטורים קודמים. ככל הידוע ממשיכה החברה להעסיק עובדים ספורים במפעלה בטקסס. מקורבים לחברה אמרו כי זהו "סיפור עצוב על חברה שהשוק ברח לה". החברה, שהיתה מחברות הסטארט-אפ הבולטות בישראל, גייסה מאז הקמתה כ-77 מיליון דולר. לא ניתן היה להשיג את תגובת החברה.



לייזרקום, שהוקמה בסוף 97' בידי יוחאי דנצינגר ואדוארדו שובל, פיתחה פתרון לבעיית "הפיזור הכרומטי" בסיבים האופטיים. בעיה זו באה לידי ביטוי בהתרחבות של אותות האור הנעים בתוך הסיב האופטי. היא נוצרת משום שהצבעים, או אורכי הגל שמהם מורכב האור, נעים במהירויות שונות בתוך הסיב כשהאותות מתרחבים, ו"דורסים" זה את זה. כלומר, תחילתו של אות אחד מופרעת בידי האות הקודם לו, דבר המקשה להבחין ביניהם. כתוצאה מכך נפגעת מהירות העברת המידע, משום שהסיב האופטי אינו מסוגל למצות את מלוא הפוטנציאל שלו.



בפברואר 2001, בראיון ל"הארץ", סיפר דנצינגר כי שהקימו את החברה לא ידעו המייסדים איזה מוצר לפתח. "יצאנו לכנסים בעולם כדי לחפש רעיונות. אחת ההצעות שעלו היתה לטפל בבעיה של פיזור כרומטי, אך הצבנו את הנושא אי שם בתחתית הרשימה", סיפר. לדבריו, העניין עלה שוב במארס 98', לאחר שנכחו בכנס בנושא סיבים אופטיים שבו האזינו להרצאה בנושא. בסוף ההרצאה ניגשו השניים אל המרצה, איש חברת לוסנט, ושאלו אותו אם יש סיכוי להקים חברה שתפתח פתרון לבעיה. "האיש הסתכל עליו כאילו נפל ממאדים ואמר לו, 'פיזור כרומטי יהיה הבעיה הגדולה ביותר של רשתות התקשורת האופטיות בשנים הקרובות'", סיפר דנציגר. בעקבות השיחה החלה לייזרקום לנסות ולהשתלב במהפכת התקשורת האופטית.



החברה פיתחה קופסה המתחברת לסיב אופטי בערך כל 100 ק"מ ומתקנת את בעיית הפיזור הכרומטי. לצורך פיתוח הפתרון העסיקה כ-160 עובדים בישראל ופתחה מפעל ייצור בטקסס שבו העסיקה כ-40 עובדים נוספים. בנוסף, מאז יולי 98' גייסה 77 מיליון דולר - תחילה גייסה 3 מיליון דולר, שנה לאחר מכן גייסה 15 מיליון דולר, וביוני 2000 השלימה את הגיוס הגדול ביותר שלה, בהיקף של 38 מיליון דולר לפי שווי של 260 מיליון דולר אחרי הכסף.



בינואר 2002 השלימה החברה את גיוס ההון האחרון שלה, בהיקף של 21 מיליון דולר, ואז אפשר היה להבחין כי נקלעה לבעיה. הגיוס נערך לפי שווי חברה של 120-100 מיליון דולר בלבד, וימים אחדים לאחר השלמתו פיטרה החברה 15% מעובדיה. עם המשקיעים בחברה נמנים הקרנות הישראליות גיזה וסידר וגופים פיננסיים דוגמת פייפר ג'פרי, ונטג' פוינט, ג'נרל אלקטריק, מורגן סטנלי ו-CIBC.



ואולם סימני המשבר שאליו נקלעה לייזרקום החלו להיראות כבר במהלך 2001. כך, מאמצע 2001 ועד אמצע 2002 פיטרה 130 מעובדיה. בחברה הסבירו את הקיצוצים בהאטה שחלה בשוק התקשורת ובביקוש נמוך מהמתוכנן למוצריה מצד הלקוחות הפוטנציאליים - חברות התקשורת הגדולות שהקפיאו רכישות חדשות בעקבות המשבר. במהלך 2002 ניהלה לייזרקום מגעים עם כארבע חברות מובילות בתחום ציוד התקשורת, כמו סיינה ונורטל, למכירת הרכיב האופטי שפיתחה. ואולם הקיצוץ בהשקעות ההון של חברות תקשורת בינלאומיות גרם, ככל הנראה, לדחייה בחתימה על העסקות.



במאי 2002 פיטרה לייזרקום כ-30 עובדים נוספים, כולם בארה"ב, וחודש לאחר מכן עזב שובל את החברה. בסוף ינואר 2003 פיטרה 50 עובדים נוספים ונותרה עם 20 עובדים. מקורב לחברה אמר אז כי בקופתה נותרו כ-8 מיליון דולר, שיספיקו לה לפעילות במשך 24 חודשים נוספים. ואולם נראה כי בעלי המניות בחברה החליטו לסגור אותה כבר כעת. כמה מהקרנות שהשקיעו בחברה מחקו את השקעתן לפני כמה חודשים וחדלו מלגלות מעורבות בקבלת ההחלטות בחברה.