ועדת הכספים המשיכה לדון הבוקר בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים ובהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. מדובר בהצעות לפתיה בפועל של תקציב המדינה מאחר והמדינה לא עומדת בסכומים שהוקצו ויש להגדילם.
במהלך הדיון העלו חברי הוועדה את האפשרות שהתקציב יפתח פעם נוספת, נוכח החרפת הלחימה בצפון ואי הגעת מלוא הסיוע האמריקני המיוחד. מוקדם יותר השנה אישר הקונגרס את הצעתו של הנשיא ג'ו ביידן לסיוע ביטחוני מיוחד לישראל בסך 14.1 מיליארד דולר, בנוסף לסיוע השנתי הקבוע בסך 3.8 מיליארד דולר. 9 מיליארד דולר מהסיוע הנוסף אמורים לממן ייצור מלאי חדש של מיירטי כיפת ברזל וקלע דוד, פיתוח ורכש של מערכת הלייזר נגד רקטות מגן אור, ועוד צרכים דחופים של מערכת הביטחון.
יואב הכט, נציג אגף תקציבים, אמר בדיון כי "הנחת היסוד של התקציב שהובא בפניכם, ומה שלא נילקח בחשבון בעת הכנתו זה הרחבת המערכה, ככל שתהייה הרחבה של הלחימה, יהיה צורך בתקציב נוסף. בהכנת התקציב דיברנו על הימשכות הלחימה שזה מה שמביא אותנו עם הצעת החוק הנוכחית, סוגיית הסיוע האמריקני והסוגיה של הרחבת גזרת הלחימה, כל אחד מאלה מסכן את התקציב".
לשאלות חברי הוועדה לעניין הסיוע האמריקני וצפי הגעתו, הרחיב הכט וציין כי "הסיכון של אי הגעת מלוא הסיוע הוא קרוב לוודאי. השאלה היא כמה כן מגיע, הסוגיה הזו לא ודאית. זו המסקנה בין היתר לאור הדיון שהתקיים שבוע שעבר, ודיונים בתוך המשרדים, ועם משרד הביטחון וגורמים בממשלה הישראלי והאמריקני. כרגע אנחנו לא יודעים לומר את הסכומים והתאריכים".
במקור העריכו באוצר ובמערכת הביטחון כי השנה תקבל ישראל 4.5 מיליארד דולר מהסיוע הנוסף, כאשר ממילא לא כל הרכש תוכנן להתבצע השנה, בהתאם ליכולות הייצור של התעשיות הביטחוניות. לדברי הכט, "חלק מהסכום ככל הנראה בטוח יגיע. זו הסיבה שעל אף שהיה נכון להביא את הדברים לתיקון כבר בהצעה הנוכחית, מכיוון שהסכומים לא ידועים, ואי בהירות משמעותית, מצאנו לנכון שלא להביא תיקון להצעה הנוכחית, בשים לב שהתארכות הפינויים מבוססת על התקציב הנוכחי".
הוא הסביר כי "יש סוגיה של התניות, על אילו דברים ניתן להוציא את סכום הסיוע, יש גם סוגיה של תזמון הסכומים האלו. לדוגמא רכש מסוים, אם לצורך העניין רכיב סיוע לרכש איקס מתבצע על כך וכך שנים, הסכום שעתיד להתבצע בשנים עתידיות בוודאי אינו זמין השנה. זאת כאשר ההנחה המקורית הייתה שכל התקציב יהיה זמין לביצוע השנה".
לשאלת חברי האופוזיציה למה מובא התקציב אם הסכומים אינם ברורים וייתכן שידרשו תוספות, הוסיף הכט: "בהצעה לא הובא תיקון שנועד לכסות על פערים בהגעת הסיוע האמריקני בשנת 2024, בגלל שעניין אי הגעת הסיוע לא ודאי, כעת עברו מספר חודשים ועם הניסיון לחדד את הסוגיה, עדיין יש הרבה אי בהירות, הסבירות שמלוא הסיוע יגיע בשנת 2024 לרשות משרד הביטחון היא קרובה לאפס, לכן משרד האוצר בחן את האפשרות, מכיוון שאין וודאות של מה שלא יגיע, ויש אסקלציה, יכול להיות שיהיה צורך בתיקון חוק התקציב, בגלל שאישור החוק דחוף לממשלה לצורך מימון הפינויים, הוחלט לאחר דיונים במשרד האוצר, שלא להביא תיקון להצעת החוק הנוכחית".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לסיכום יש ודאות לגבי הסיוע האמריקני, שהוא לא יגיע במלואו, ואז עומדת בפניכם הברירה להמתין עם החלטת הצעת תקציב חדשה, מה שאתם מבקשים מאתנו, מכיוון שצריך את התקציב לפינויים באופן דחוף אבל לא רק, אתם מבקשים מאתנו לאשר את התקציב, למרות שאתם יודעים שיחסר כסף שתצטרכו להביא אותו".
לגבי שאלות לעניין תקצוב מס רכוש ופיצויים ציינו באוצר כי הצפי שהתקציב המוקצה לכך יספיק עד תום השנה, ולעניין תקצוב הסדר הסכם המורים, ציין הכט כי "בתקציב הזה נכללים 193 מיליון שקלים לעניין כך, 332 מיליון יושלמו באמצעות פעולות שהממשלה תנקוט בהן. ככל שתידרש העברה כספית היא תעשה, נשלם את מה שהתחייבנו לו".
ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, קרא למשוך את הצעת התקציב ולהביא תקציב חדש. לדבריו, "במהלך הדיונים בשבוע שעבר והיום חשפנו, כי בתקציב הנוסף *הזה* חסרים לפחות 40 מיליארד ש"ח (!!!):
"כ-20 מיליארד ש"ח של הסיוע האמריקאי שלא יגיע השנה (לדבריו נציג האוצר), כ-20 מיליארד ש"ח שטרם שולמו כפיצויים לעסקים ולאזרחים שנפגעו במלחמה (כולל באזורים שנכנסו לטווח הירי החל מאתמול), וכ-350 מיליון ש"ח של ההסכם עם ארגון המורים.
"הצעתי כעת ליו"ר וועדת הכספים לדרוש מהאוצר למשוך את הצעת התקציב, ותוך מספר ימים להכין הצעה חדשה, עם מספרים אמיתיים, שתשקף נאמנה את המציאות. הממשלה ושר האוצר ממשיכים לשקר את הציבור. זה לא יכול להימשך, המחיר הכלכלי כבד מדי".