מדד המחירים לצרכן שפורסם מוקדם יותר החודש הראה כי מחירי השירותים והמוצרים שלנו זינקו בכמעט אחוז תוך חודש אחד בלבד.
בעוד שהאינפלציה בארה"ב ואירופה מתמתנת, בישראל מתרחשת מגמה הפוכה: קצב האינפלציה מאיץ והגיע ל-3.6% בשנה.
למרות האצת האינפלציה, הציבור נותר אדיש ומעדיף, לעתים מחוסר ידע וגם חשש מוגזם, להותיר את כספו בעו"ש או בפיקדונות בנקאיים. על פי נתונים רשמיים של בנק ישראל, בסוף חודש יוני 2024, הגיעו סך פיקדונות הציבור בבנקים ל-2.03 מיליארד שקל. אפקט עליית הריבית, דווקא עודד את הציבור להפקיד את כספו בפיקדונות, במקום בשוק ההון.
רק בחודש מאי 2024 הודה המפקח על הבנקים כי היקף המזומן הנמצא בפיקדונות העו"ש של הציבור גבוה מדי. על פי נתוני בנק ישראל 32.6% מכספי הציבור המופקדים במערכת הבנקאית, נמצאים בעו"ש, לעומת ממוצע של 15% בתקופות היסטוריות קודמות של ריבית גבוהה.
על אף שמרבית הציבור מבין כי כוח הקנייה של כספים המוחזקים בעו"ש נשחק מדי שנה בגובה האינפלציה, מרביתו, לא עושה דבר כדי לשנות את מצבו. כלומר, אותו כסף שחונה ללא תשואה, יכול לקנות סל מוצרים קטן יותר ויותר, מדי שנה ושנה.
המחיר הוא כפול ומכופל בזמני אינפלציה: דמיינו מצב שבו בכל שנה לוקחים לכם מכל 100 שקלים, 3.6 שקלים או למעלה מכך. במצב כזה הייתם מתקשרים מיד לבנקאי כדי להבין את פשר הקיטון. אבל במצב שבו רק המחירים עולים להם בשקט, איש אינו נוקף אצבע. פעם נוספת הציבור מפסיד מאחר והריבית הגבוהה גורמת לו להותיר יותר כספים בבנקים, ובכך להפסיד תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, שניתן להשיג בשוק ההון.
מילא, בבנקאות הייתה תחרות אמיתית והבנקים היו מציעים פיקדונות נושאי ריבית גבוהה עבור מי שמוכנים להשקיע לתקופות ארוכות יותר, וכך היו מאתגרים אפיקי השקעה אחרים במשק. בפועל, אין תחרות בבנקאות והריבית הנומינלית, נמוכה משמעותית מהתשואה שמעניקות איגרות החוב של ממשלת ישראל.
שיטת המיסוי על הפיקדונות - פגיעה בכוח הקנייה של הציבור
הפיקדונות הבנקאיים הם אפיק השקעה המציע מיסוי נומינלי. במצב כזה, ייתכן ששמתם את כספכם בפיקדון ועדיין כוח הקנייה שלו ישחק מדי שנה. הסיבה היא שעל הרווחים בפיקדון בנקאי חל תמיד מס של 15%, לא משנה מה היה גובה האינפלציה באותה שנה. אז רק בשנה האחרונה, אם הפיקדון שלכם לא נשא ריבית של 4.3% לפחות (גובה האינפלציה בתוספת שיעור המיסוי על הרווחים הנומינליים), השקעתם בפיקדון בנקאי ועדיין כוח הקנייה שלכם קטן.
מה החלופות לשמירה על הערך הריאלי של הכסף?
הציבור צריך לחשוב לטווח ארוך ולהעדיף קודם כל, אפיקי השקעה עם מיסוי ריאלי. כלומר, אפיקים שבהם תשלמו מס על הרווחים, רק אחרי נטרול העלייה במדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה גבוהה, היתרונות של האפיקים הללו בולטים לעומת הפיקדונות הבנקאיים מאחר והם שומרים על כוח הקנייה נטו. במידה ואותם אפיקים השיגו תשואה גבוהה יותר מגובה האינפלציה, שזהו ייעודם, המס משולם רק על הרווחים שנוצרו מעבר לעליית האינפלציה.
ישנן גם חלופות השקעה סולידיות. אם תרצו, תוכלו להישאר באותה רמת סיכון של פיקדונות בנקאיים והתשואה נטו תהיה גבוהה יותר. למשל, תוכלו לבחור באפיקים כמו קרן כספית, גמל להשקעה או פוליסת חיסכון במסלולים ברמת סיכון נמוכה, וכך להנות מדחיית מס, או לשלם מס רק במידה ויצרתם רווחים ריאליים וזו הגנה טובה יותר מפני אינפלציה.
ברור כי לאורך זמן, מי שיבחר לפחות רמת סיכון בינונית דרך מסלול כללי, יצליח להניב תשואה ריאלית גבוהה משמעותית לעומת הפיקדונות. ולמרות הכל, חשוב להיוועץ בבעל מקצוע, טרם קבלת החלטות חשובות הנוגעות לחסכונות ולהשקעות שלכם.
הכותב הוא סמנכ"ל בתירוש פמילי אופיס.