כמנכ"ל של עסק שעובד שנים, כבר מ2010, לא פעם אני רואה עסקים משקיעים תקציבי ענק על סרטוני תדמית, סרטוני טיקטוק, פרסום ממומן, מבצעים ומה לא... אבל! שוכחים את הקהילה.
במדינה כמו שלנו, במיוחד בתקופה הזו, עננת האי וודאות מרחפת ללא הפסקה: כל אזעקה משביתה עסקים ומסיתה את התושבים משגרת היום יום ופתאום אימון בחדר כושר או בילוי במסעדה הופך כבר ללא חלק מהשגרה.
בשנה החולפת שוק מכוני הכושר, המשיך בהתאוששות שלו מזה 3 שנים - עוד ממשבר הקורונה, כאשר חלק גדול מהמתאמנים חזרו למכוני הכושר. אולם, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, גרמה לירידה משמעותית בפעילות, עקב הקפאת מנויים, בין היתר של מילואימניקים, ירידה מהארץ, וכן ירידה בגיוס של מנויים חדשים. יחד עם זאת למתאמנים המתמידים, מועדוני הכושר היוו מפלט לתקופה קשה זו.
בישראל חייבים להיות יצירתיים בעסקים. עוד לפני ה7 באוקטובר היה חשוב לנו לתת ערך לקהילה ועשינו המון עבורה: שעורי יוגה בפארק הירקון עם מתנות אישיות למשתתפים; אימוני כח בשקיעה עם בירה ויין; מידי שבוע בכל שישי בימי הקיץ חילקנו ארטיקים ובחורף קרמבו; הבאנו מרצים מן השורה שיעבירו הרצאות שונות בנושאי דימוי גוף/תזונה/פסיכולוגיה של הספורט; קיימנו את משחקי הפאר השנתיים - משחקי מאמץ וכושר גופני שבהם נתנו מנוי שנתי מתנה לכל מנצח נשים וגברים; במונדיאל האחרון - רכשנו מקרן, הזמנו פיצות ובירות והזמנו את כולם להנות מהמשחקים; בחג ההלוואין - חיפשנו את המועדון לבית אימה רדוף רוחות ואם אלך אחורה לתקופת הקורונה - אין ספור של אילתורים, אבל מה שהכי חשוב היה שנתנו למאמנים שלנו ציוד כושר שיוכלו להמשיך ולהתפרנס מחוץ לכותלי המועדון וגם למתאמנים ציוד על מנת שיוכלו להתאמן - במקום שכל הציוד יעמוד במועדון הסגור; מידי שנה אנו מקדשים את יום היוגה ופותחים את כל הפעילויות לקהל הרחב; עשינו גם טיפולי שיאצו, סדנאות מקצועיות, שעורי ריצה בפארק הירקון; תחרות תחפושות בפורים עם מנוי מתנה למנצח; מסיבות שנתיות במועדונים הכי טובים בתל אביב; ציינו את חודש הגאווה וחילקנו כובעים ומרצ'נדייס לקהילה; מידי שנה אנחנו מקיימים שת"פ עם פסטיבל הטכנו הגדול בעולם DGTL, כל אלה לפני המלחמה.
עם פרוץ המלחמה, בזמן שחדרי כושר אחרים התרכזו בכיצד לצמצם כח אדם בתקופת המלחמה, אנחנו בקולנוע פאר התרכזנו איך לתרום לקהילה, בתחילת המלחמה, הפכנו את מועדון הכושר למרכז חלוקה אחד גדול למפונים וחיילים בשטחים.
גם אחרי שחזרנו לשגרה, באופן יחסי ובהתחשב לזה שהמלחמה עדיין נמשכת בעצימות גבוהה בצפון, המשכנו לתת יד לעסקים שנפגעו (פונו מהצפון ומהעוטף). קיימנו יריד מכירות של עסקים מפונים וסייענו למעצבת דליה ישראלי למכור את "שרשרת החופש" בעיצובה, כשההכנסות למטה משפחות החטופים; יזמנו סדנת עיבוד טראומה עם הפסיכולוג הקליני נתנאל זינגבוים, שסייע לכל מי שלחם ב7.10 או למפונים שהתאמנו אצלנו לעבד את חוויית היום הקשה; למילואימניקים וכוחות הביטחון נתנו מנוי ללא עלות בשלושת חודשים הראשונים של המלחמה ולאחר מכן מנויים ב50% הנחה וכיום יש מנוי שנקרא "רילוקיישן" המאפשר מנוי ללא התחייבות למילואימניקים, נוודים דיגיטלים, מי שעושה רילוקיישן וכל אחד בעצם שלא מעוניין להתחייב.
כל בעל עסק כיום, צריך להיות יצירתי, לחשוב על רעיונות חדשים ולהמציא את עצמך מחדש ובעיקר להתחבר חיבור עמוק לקהילה. לא סתם מבצעים פה ושם, אלא להבין את האנשים שהם הקהילה שלך, אפשר גם לשאול אותם מה הם היו רוצים לראות בעסק שלכם ומשם לצמוח יחד.
כמנכ"ל עם ניסיון של 15 שנים בענף הכושר שניהלתי מספר מועדונים וקאנטרי קלאבים, אני ממליץ מאוד לאמץ את האג'נדה הזו, בניית קהילה תורמת לשני הצדדים, גם המתאמנים מרגישים שייכות, מתמידים יותר, אחוזי הנטישה יורדים ואחוזי ההתמדה עולים, חברויות וקשרים חדשים נוצרים וככה נהנים יותר ומרוויחים יותר והעסק לא רק עסק, הוא מרגיש כמו משפחה.