שר האוצר הנחית עלינו השבוע טיוטת חוק הסדרים שתצורף לחוק תקציב 2025. נסביר להדיוטות שהמדובר בפטנט ישראלי עולמי לקיצור תורים. הוא חוסך את הצורך להתגושש בכנסת באופן פרטני בכל אחד מהסעיפים ולכן הוא מאושר כמקשה אחת עם התקציב.
אם התקציב לא יאושר הממשלה נופלת. ככה פשוט. השנה יש מיעוט רפורמות לעידוד הצמיחה והתעסוקה אך גזרות בעיקר בתחום המס והשכר לא חסרות.
"לא מצאתי לנכון להביא לתקציב חוק הסדרים גדול. הדרג המקצועי הביא הצעות טובות שנקדם בהליכי חקיקה רגילים", הסביר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את טיוטת החוק הכוללת 27 מהלכים מבניים. מדוע הוא זרק לחלל האוויר תכניות מרחיקת לכת כזאת?
זה לא מקרי. התכניות וההמלצות הללו קיימות במגרות האוצר כבר כמה שבועות. הוחלט לשלוף אותן בעיתוי הנוכחי בגלל החרפת המצבע הביטחוני וזינוק של 30-40 מיליארדי שקלים בהוצאות הביטחון השנתיות עד סוף העשור הנוכחי עוד לפני שדיברנו על מלחמה כוללת בלבנון.
כדי שהגירעון לא יגדל וחברות דירוג האשראי יתעצבנו עלינו (ונקווה שלא), חייבים לאתר בדחיפות מקורות תקציביים לא לשנה אחת בלבד (דרך מלווה מלחמה לדוגמה) אלא לחמש השנים הקרובות. המשימה אינה פשוטה.
כל צעדי המיסוי החדשים נבחנו לעומק במשרד ראש הממשלה ואושרו לפרסום. כפי שאפרט מיד בחוק ההסדרים הנוכחים מתנגבים בלי בושה לעומק הכיס ומכייסים את אזרחי המדינה. האם משטרת בן גביר תעצור במסגרת המשילות את המהלך? ספק רב.
המקור העיקרי לקיצוץ בהוצאות הן הטבות מס בהיקף 90 מיליארד שקל, מתוכן 34 מיליארד שקל בחסכון ארוך הטווח. ואכן ההצעה היא לצמצם את הטבות המס בקרנות ההשתלמות והפנסיה, להרע את תנאי השכר במגזר הציבורי ולשחוק את השכר והקצבאות בהיקף 12 מיליארד שקל בשנים הבאות.
ויש גם את ביטול הפטור ממכס על מוצרי עישון בדיוטי פרי, ביטול הפטור ממע"מ על תיירות, חיוב פלטפורמות דיגיטליות כמו Airbnb לדווח על עסקות. עושה הרושם שפקידי האוצר שלפו מהמגרות את כל ההצעות הכלכליות שנערמו בשנים האחרונות ושפכו עלינו את חמתם.
הבנתם את הפרינציפ: גזרות גזרות ועוד גזרות בעיקר על הציבור ובעיקר בהטבות המס. למען ההגינות מהלכים מסוימים בתחום המיסוי (בעיקר בקרנות ההשתלמות) מוצדקים. הטבות המס מטיבים בעיקר עם אוכלוסיות העשירונים העליונים וצמצום הוא מהלך לא רק חכם אלא גם צודק.
אבל מכאן ועד אישורן הדרך רחוקה כמרחק לכרטיס האשראי של ביבי. חלק מההצעות הם סתם "עיזים" שהוכנסו לצורך משא ומתן. אחדים הם יריות באוויר כדי להצדיק שבאוצר עושים משהו. מרביתם ייפלו בגלל אילוצים אחרים.
כדי להוציא מהלך אמיץ כזה יש צורך לצופף מתחת לאלונקה את קבוצות הלחץ הקואליציוניות ובעיקר ממפלגות החרדים. אלה לא רק שנהנות מממטרת כספים קואליציוניים של מיליארדי שקלים אלה נטשו את האלונקה (כאילו אי פעם אחזו בה) בסגנון הסלוגן השר יצחק גולדקנופף "נמות ולא נתגייס".
בנוסף חובה לייעל את הממשלה הבזבזנית הזאת שחלק משריה מטיילים באמצע המלחמה בחו"ל ולסגור מחצית מ-33 המשרדים המיותרים. רק כך ניתן יהיה להראות רצינות כוונות ולשכנע את ארנון בר דוד מזכ"ל ההסתדרות הפגוע עד עמקי נשמתו להצטרף למהלך ולהטות שכם.
הפעם האחרונה שגזרות מסוג זה אושרו, הייתה בשנת 2003 כשביבי היה שר אוצר. אז הוא ביצע חרקירי כשהוביל מהלכי התאבדות שכללו קיצוץ קצבאות הילדים, הטלת מס על הבורסה, צמצום ההטבות לפנסיה ועוד.
הוא שילם על כך ביוקר כשהליכוד התרסק בבחירות שלאחר מכן ל-12 מנדטים. הפעם בניגוד ל-2003 קיימת מבחינתו לא רק סכנה פוליטית אלא גם סכנה אישית (כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו) ואין לו את הלוקסוס להמר על עתידו ולרסק את הקואליציה.
לבר דוד אין שום סיבה להתאבד בשביל נתניהו ובטח לא בשביל סמוטריץ'. מבחינתו פגיעה בקרנות ההשתלמות היא פגיעה בשכר והוא לעולם לא ייתן לכך יד. הוא יסרב לפגוע בתנאי ההעסקה והפנסיה של עובדי המגזר הציבורי.
הוא גם בטח לא יסכים לבטל את הצמדת השכר והקצבאות למדד. השבוע הוא גם הודיע על כך רשמית ולכן אפשר לקבוע שתם הטקס. למה בכל זאת יסכים בר דוד? אולי לצעד סמלי בונה אמון נוסף כמו ויתור על יום חופשה או הבראה נוסף.
מזכ"ל ההסתדרות אינו לבד. סמוטריץ' ייתקל גם בקיר בטון קואליציוני נגד הגזרות. שרי הממשלה יריבו בניהם איזה משרד ממשלתית לחסל. ש"ס תתנגד לשחיקה בקצבאות. שר התיירות חיים כץ יסרב בחריפות לביטול הטבות המע"מ לתיירים.
ח"כ אליהו רביבו יתנגד לביטול הטבות המס על סיגריות בדיוטי פרי. פורום ראשי הרשויות יתנגד לצמצום הטבות המס ביישובי פריפריה. ובן גביר כמו בן גביר, כמו טייס אוטומטי שיתנגד לכל דבר ובלבד שתקציב המשטרה לא רק שלא יקוצץ אלא יגדל.
מכל הגזרות יישארו רק אלה המוטלים על הציבור שאינו מצויד בשום קבוצת לחץ פוליטית: בעלי המכוניות שישלמו יותר, סוחרי הנדל"ן שיקבלו פחות הטבות מס ואנשי הסקטור העסקי. מצב המלחמה הנוכחי אכן יוצר הזדמנות חריגה לשינוי המצב אבל למרבה הצער גם הפעם היא תוחמץ.