המערכת הפיננסית כמרקחה לאחר שאפליקציית 'ביט', שבבעלות בנק הפועלים, הודיעה מוקדם יותר החודש כי בנובמבר הקרוב תשיק "שירות חדש במסגרתו במקום שהכספים יועברו ישירות לחשבון הבנק, כאשר המשתמשים יוכלו לצבור את יתרת הכספים באפליקציה ולעשות בה שימוש".
משמעות הודעת הבנק היא שביט משדרגת עצמה מאפליקציה להעברות כספים בין יחידים לכזו המתנהלת, בפועל, בדומה לחשבון העו"ש בבנקים.
הודעת האפליקציה מגיעה בצל כניסת חוק "הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום" לתוקף, המאפשר לגופים פיננסים רשומים ומפוקחים להתחרות בבנקים בניהול חשבונות עו"ש ופיקדונות הציבור הישראלי.
החוק חוקק לאחר הביקורת הציבורית הגואה על הריבית הנמוכה המועברת לציבור על פיקדונותיו בבנקים.
משה קאשי, מנהל מחלקת פיננסים בלובי 99, אמר לוואלה כסף כי "מגמת עליית הריבית הפנתה זרקור אל הריבית שמקבלים לקוחות הבנקים על יתרות העו"ש והפיקדונות שלהם, לעומת זו הנגבית על ידי הבנקים. הביקורת הציבורית הובילה את המחוקק, בין היתר, לרפורמת הבנקאות הפתוחה ופתיחת שוק הפיננסים המקומי לשחקנים חדשים.
"הדבר נעשה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון ציידו את הציבור בידע תוך כדי בחינת הרגולטור את רישוי השחקנים החדשים, ובשלב השני מאפשרים את כניסת האחרונים דוגמת פינטקים שונים להתחרות בבנקים ולהציע לצרכן הישראלי שירותי עו"ש ופיקדונות".
אלא שהודעתה האחרונה של ביט העלתה תהיות בקרב תומכי החקיקה לגבי אפשרויות יישום החוק, שהרי מהותו הכנסת שחקנים דיגיטליים חדשים שיתחרו בבנקים, בעוד ביט, כאמור, נמצאת בבעלות אחד הגדולים שבהם.
בנוסף, מחקר שוק "יישומוני העברות P2P" של רשות התחרות מחודש יולי 2021 מצא, בין היתר, כי "יישומון ביט כמעט והשתלט על תחום העברות ליחידים", וכי "בשנת 2020 ריכזה ביט את הרוב המכריע של פעולות התשלום בהיבטים של מספר פעולות ושל היקפן הכספי", ולפיכך "השוק מתכנס למבנה של מנצח יחיד - 'ביט'".
קאשי אומר כי "במילים אחרות, רשות התחרות מפנה אצבע אל ביט כשחקן דומיננטי יחיד בשוק אפליקציות התחום, בדומה לכוחו של מונופול. היות וזה המצב, עולה החשש כי שחקנים אחרים יתקשו להיכנס ולהיטיב עם הצרכן הפיננסי הישראלי".
עד כמה יתקשו? מחקר הרשות מציין, שאפילו אפליקציות שכבר פועלות בשוק ונמצאות בידי הבנקים המתחרים, לא הצליחו להוות לה תחרות: "קרוב ל-50% מהעברות שאינן קבוצתיות בוצעו כאשר קבוצת הבחירה של המשתמשים כוללת את יישומון ביט בלבד; זאת לעומת אחוזים בודדים מהעסקאות שבהן קבוצות הבחירה כללה רק את פייבוקס (בנק דיסקונט) או רק את פיי (בנק לאומי)".
עוד נכתב כי "הנתונים מצביעים על הבדל משמעותי בין ביט לבין היישומונים האחרים. בעוד ששיעור ניכר ממשתמשי ביט רשומים רק בביט, שיעור זה נמוך משמעותית ביחס לפייבוקס ופיי".
נתוני רשות התחרות במחקר מראים, כי 50 מיליון פעולות נעשו ביישומוני התשלום של הבנקים הגדולים בשנת 2020 בהיקף כספי של כ-10 מיליארד שקל, וכי באותה שנה "ריכזה ביט את הרוב המכריע של פעולות התשלום בהיבטים של מספר פעולות ושל היקפן הכספי".
רשות התחרות מעריכה כי "ההעדפה ברורה זו לתשלום בביט, גם כאשר עומדות בפני המשתמשים אפשרויות נוספות, יכולה לנבוע מהעדפה לרכז את הפעלות במקום אחד, הרגל, או העדפת תכונות היישומון".
איך זה עלול להשפיע על הכסף שלנו? לדברי קאשי, "אם שחקנים חדשים בתחום הפיננסיים לא יצליחו לחדור לשוק ולהתחרות על הכספים שלנו, המצב לא ישתנה ונמשיך לקבל ריבית זניחה על מיליארדי השקלים שלנו שחונים בבנקים ומגדילים את שורת הרווח שלהם".
438 מיליארד שקל בעו"ש שלו, ועוד 738 מיליארד בפיקדונות קצרי טווח
הריבית על כספי העו"ש והפיקדונות היא סימן שאלה נוסף העולה כתוצאה מהודעת האפליקציה. "החוק אינו מחייב את הבנקים לשלם ריבית על כספי העו"ש והפיקדונות" מסביר קאשי "למרות שהם חילקו ריבית בשנה האחרונה. הריבית הנמוכה שחולקה על ידם הייתה, כאמור, חלק מהביקורת הציבורית עליהם, שכתוצאה מהאחרונה החליטו הבנקים מעצמם לשלם ריבית על כספי העו"ש. אך אין מדובר בצעד מחייב.
"מכיוון שכך, החוק החדש מאפשר לשחקנים החדשים לשלם ריבית על יתרות הזכות של החוסכים שיוחזקו אצלם כדי להוות מוקד משיכה שימשוך אליהם את הכספים.
"לפיכך נשאלת השאלה, אם ביט, שהינה אפליקציית תשלומים מבית בנק הפועלים, עתידה כלל להציע ריבית על יתרות העו"ש לצרכנים שמנהלים וינהלו דרכה כספים, ואם כן, באיזה גובה?".
על כמה כסף מדובר? נתוני בנק ישראל מראים כי בשנת 2023 ניהל הציבור הישראלי 438 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש שלו, לצד 738 מיליארד שקל בפיקדונות קצרי טווח.
בהקשר זה יש לציין, כי לעת זו ביט תישאר כפופה גם במתכונתה החדשה לפיקוח בנק ישראל ולא רשות ניירות ערך, וכי על פי בנק ישראל היא ניתן יהיה לנהל בה יתרה של עד 20 אלף שקל, לצד פעולות שלא עוברת את 100 אלף השקלים בשנה.
עו"ד מיכל אוחנה, שותפה ומובילת תחום רגולציה פיננסית במשרד עורכי הדין שבלת ושות', מחדדת: "מחקרים שפורסמו במסגרת התחרות בענף האשראי החוץ בנקאי העלו, כי אחת הסיבות לאי התרוממות הענף כתחרות לבנקים הייתה ההתממנות שלו מהתאגידים הבנקאיים, שהפכה את הגופים למעין סוכני משנה של המערכת הבנקאית.
"החוק הנוכחי, עם זאת, מאפשר כניסת שחקנים חדשים שהינם בעלי הון המאפשר להם להיות מנותקים מהבנקים, ולהציע ריבית שתתחרה באחרונים, קרי גבוהה יותר על כספי העו"ש והפיקדונות שלנו.
"אך רשות התחרות ציינה יתרון נוסף של ביט על פני האחרים, והוא נמצא בערך שכל לקוח מקבל מהיישומון, המושפע באופן ישיר מכמות הלקוחות הנוספים הרשומים לאותו יישומון. זה נקרא אפקט הרשת.
"אותו 'אפקט הרשת' נוצר מכך שהיישומונים הקיימים בשוק מתנהלים כמערכת סגורה. כלומר לקוח יכול להעביר כספים רק ללקוח אחר הרשום לאותו יישומון. אפקט הרשת מביא לכך שהתחום נוטה לכיוון של מנצח יחיד ובכך מעורר חשש להיעדר תחרות.
"יש לציין כי החוק נותן לכך מענה וכי כדי לצמצם את אפקט הרשת הוא מחייב את נותני השירות שהם בעלי היקף פעילות רחב לאפשר ללקוחותיהם לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות אחר, וכן להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות אחר.
"בדרך זו יתאפשר ללקוחות לבחור את השירות המועדף עליהם לפי הצעת הערך שהוא מציע להם, בלי להיות כבולים לשירות אחד המחזיק במאגר הלקוחות הגדול. כדי שזה אכן יקרה, המחוקק הוסיף את התוספת השמינית לחוק, בה נקבע האפיון של המערכת בה יהיו מרוכזים כל נותני השירותים הפיננסיים.
"הכוונה היא שתהיה מערכת מרכזית אליה יתחברו כל השחקנים בתחום וכך יוכלו להעביר ביניהם כספים. לא יהיה צורך להתממשק בין כל גוף לגוף, וחברה חדשה שתיכנס לא תצטרך להתחבר לגופים עצמם אלא רק למערכת.
"המחוקק עומד למבחן כבר בחוק ההסדרים הקרוב, שאמור להכיל התייחסות להגברת התחרות בשוק הפיננסים הישראלי על ידי מתן היתר לגוף פיננסי ריאלי לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי למגזר הקמעונאי, בדגש על עסקים קטנים".
כל אחד מהשחקנים הקיימים רוצה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שכבר תפס ואף להרחיבו, והעובדה ששחקנים חדשים ייכנסו לא מבטיחה העלאת הריבית על כספי העו"ש והפיקדונות של הציבור.
בנק זירו הוא דוגמא לשחקן חדש בענף הפיננסים הישראלי, שלמרות השקעתו והצעת הערך שהביא לצרכנים הפיננסיים הישראליים, בין היתר באמצעות פיקדונות בריבית גבוהה יותר, עדיין לא הצליח לעורר תחרות מצד הבנקים.
לפיכך השאלה היא אם כניסת שחקנים חדשים נוספים אכן תוביל לתחרות על כיס הצרכן הישראלי או שמא יהיה צורך בהכרח רגולטורי דוגמת רפורמת הסלולר.
רשות התחרות: "החוק מחייב את ביט לאפשר העברת כספים ממנה ליישומים אחרים"
מרשות ניירות ערך, האחראית על חלוקת הרישיונות לשחקני התחום ומפקחת על פעילותו, נמסר בתגובה: "האפליקציה היא אפליקציה של בנק הפועלים ועל כן ממשיכה כפי שכתוב בחוק להיות מפוקחת על ידי בנק ישראל".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "האפליקציה אינה הופכת לארנק מכוח חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. חוק הבנקאות (רישוי) למעשה מאפשר לכל בנק, כולל בנק הפועלים, לנהל חשבונות תשלום. יצוין כי מדובר בחשבון תשלום מוגבל, הן בהיקפים הנצברים בו, הן במחזורים השנתיים והן בפעולות שמתאפשר לבצע באמצעותו".
מרשות התחרות נמסר בתגובה: "הרשות אכן מצאה במחקר שלה, שפורסם בשנת 2021, כי לביט יש כח שוק משמעותי בתחום העברות כספים בין יחידים. כמו כן, הובהר במחקר כי מדובר בתחום שנוטה לאפקט רשת משמעותי.
"לכן, המליצה הרשות להתמודד עם אפקט הרשת בדרך של יצירת קישוריות בין היישומונים באופן שיאפשר התפתחות של שוק תחרותי בו כל צרכן בוחר להשתמש ביישומון המתאים לצרכיו מבלי שבחירתו מוכתבת על-פי היקף המשתמשים ביישומון.
"ואכן, בחקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום שעבר לפני למעלה משנה הצליחה הרשות לקדם סעיף חוק שמחייב את ביט (וכל יישומון אחר שיהיה אחראי על יותר מ-20% מהעברות הכספים בין יחידים בישראל) לאפשר העברת כספים ממנה ליישומונים אחרים ולהיפך. סעיף זה נכנס לאחרונה לתוקף".
בנק הפועלים: "לא נוכל להתייחס לשאלות הנוגעות לריביות"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה לשאלה אם בכוונת ביט לשלם ריבית על יתרות הזכות שיצטברו לרשומים באפליקציה, כי "מטעמים של דיני תחרות, לא נוכל להתייחס לשאלות הנוגעות לריביות".
על השאלה האם הבנק מתכוון להתחרות בעצמו באמצעות ביט והאם לראייתו אין החזקתו סותרת את מהות החוק, הגיב: "לא נתייחס למודל הפעילות העתידי של הבנק. מכל מקום, הבנק פועל בהתאם לכל דין".