סוכן השב"כ לשעבר אבישי רביב זוכה פה אחד

מאת משה ריינפלד ויהונתן ליס



בית משפט השלום בירושלים זיכה היום פה אחד את סוכן השב"כ לשעבר, אבישי רביב, מאשמת אי מניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין.



התובעים, עורכי הדין משה שילה ואורית סון, טענו במשפט כי מחקירותיו של רביב במשטרה ובשב"כ עולה שכאשר שמע מפיו של עמיר על כוונותיו, הבין שהן רציניות אך החליט שלא לדווח על כך למפעיליו בשב"כ.



סניגוריו של רביב, עורכי הדין איתן פלג ומשה הכהן, טענו שלמרות שעמיר אמר לרביב שצריך לרצוח את ראש הממשלה, לא הובאו ראיות של ממש לכך שרביב האמין שבכוונתו של עמיר לרצוח את רבין בעצמו.



במשפטו של יגאל עמיר באשמת רצח רבין, העידו אחיו חגי עמיר וחברו דרור עדני, כי רביב ידע על הכוונה לרצוח את רבין אך לא מנע אותה. רביב, שהעיד אף הוא במשפט, הכחיש זאת, ואף טען שלא היה סוכן שב"כ. ואולם, לאחר שוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט מאיר שמגר קבעה כי רביב היה סוכן שב"כ, חוגים רחבים בימין הפוליטי החלו ללחוץ להעמידו לדין - הן על מעשיו והן על מתן עדות שקר. לחצים אלה נתקלו בהתנגדות השב"כ, שחשש שמשפט כזה יחשוף את שיטות העבודה שלו ויפגע בעבודתו.



רק בינואר 1998 החליט ראש השב"כ דאז, עמי איילון, להסיר את ההתנגדות למשפט. החלטת איילון נבעה בעיקר מרצונו להפריך את הטענות שרווחו בימין, לפיהן הרקע לרצח רבין הוא קונספירציה שהשב"כ היה שותף לה.



כתב האישום נגד רביב הוגש לפני כארבע שנים, באפריל 1999. פתיחת המשפט התעכבה כשלוש שנים, בעיקר בגלל מאבקה של ההגנה לחשוף חומר חקירה של השב"כ, והתנגדות התביעה לכך בטענה שהחשיפה עלולה לפגוע בעבודת השב"כ. בפועל, החל המשפט רק לפני כשנה.



לקראת מתן פסק הדין במשפטו, העניק אתמול אבישי רביב ראיון לגלי צה"ל. הוא ביקש להעביר מסר למשפחת רבין: "אין לי חלק בדבר הנורא הזה, ורצח רבין הוא הדבר הכי נורא שקרה במדינה. אם הייתי יודע קצת, באמת שהייתי מונע אותו".



רביב הוסיף שהוא מרגיש כקורבן בפרשה. על שירותו בשב"כ סיפר: "כל התקופה הייתי בנאמנות מוחלטת, לכן התחושה היא לא קלה. אני גאה להיות שייך לאותם אנשים, ולכן התחושה היא שיש פה מעין בגידה".