הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה להודיע היום (רביעי) על השארת הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5% לשנה. ההחלטה אמורה הייתה להתקבל במקור ביום שני ה־7 לאוקטובר אבל נוכח ציון יום השנה לטבח היא נדחתה להיום.
נגיד קצת יותר נועז מפרופ' אמיר ירון לא היה מסתפק בהשארת הריבית ללא שינוי והיה שוקל לכל הפחות את העלאתה. זאת בהתחשב בעובדה כי מאז ההחלטה האחרונה על הריבית נפתחה חזית בצפון, האינפלציה הרימה ראש, הגירעון התרחב, מודי'ס הורידה את דירוג האשראי בשתי רמות, S&P בדרגה אחת ופיץ' בדרך.
נוכח הורדת דירוג האשראי, הזלזול של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהחלטות אלו והחשש מגידול ניכר בגירעון כבר גרמו לעליית שיעורי התשואה בשוק אגרות החוב.
בבורסה סברו כי לא רק שהריבית לא תרד אלא אף תעלה. אם אכן כך, צריך להגיד תודה לנגיד שיותיר את הריבית ללא שינוי. אפשר להבין את הנגיד הישראלי. רק לפני כשבועיים הוריד נשיא הפד האמריקאי את הריבית ב־0.5% ופערי הריבית בין שתי המדינות התרחבו. בהתחשב בנתונים אלו, קשה לפרופ' ירון "להשתולל" ולבצע מהלך מרחיק לכת המנוגד למגמה העולמית ולהעלות את הריבית.
על אף זאת, במבט צופה לעתיד, הנגיד כבר הודיע שהריבית הגבוהה נמצאת כאן כדי להישאר עד אמצע 2025 - אלא אם עד אז יפרוץ שלום עולמי. אם המלחמה בצפון ומול איראן תתרחב, חברות דירוג האשראי עלולות להוריד את הדירוג פעם נוספת, כפי שהזהירו מראש. כדי שהריבית תרד חייבת להיות הפסקת אש בלבנון ולאחר מכן בעזה, ורק אז המשק יחזור לתפקד על מלא.
ריבית גבוהה נועדה לצנן את המשק ולמנוע עלייה נוספת באינפלציה. לשרים בממשלה נוח לטעון כי מקור האינפלציה הוא היעדר היצע, וזה נכון חלקית בלבד. עיקר הבעיה היא בצד הביקוש. עודפי הכסף שמקורם בעליית השכר מנותבים לביקוש בשוק המקומי ומעלים מחירים.
ברמה הלאומית, ריבית גבוהה היא מתכון למניעת השקעות, להאטה נוספת בצמיחה ולאורך זמן אולי גם לגידול באבטלה. ברמה הפרטנית, וזה הרי מה שמעניין את הציבור, הריבית הגבוהה מכבידה על החזרי המשכנתה, מייקרת את האוברדראפט ומעלה את ההחזר החודשי בכרטיסי האשראי.