המלחמה האזורית מתחילה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי עם קפיצות חדות במחיר הנפט הגולמי, שבמהלך השבוע הגיע עד כ-81 דולר לחבית ברנט (נפט גולמי המופק בעיקר מהים הצפוני).
בין הנהנות מהמצב היא איראן, יצרנית הנפט השביעית בגודלה בעולם, אשר הנפט מהווה כ-70% מהייצוא שלה.
התוצר הלאומי הגולמי של איראן לשנת 2023 עמד על כ-401.5 מיליארד דולר, שהם כ-4.5 אלף דולר לנפש עובדת. כך על פי נתוני הבנק העולמי. ייצוא הנפט שלה עמד אותה שנה על כ-41.1 מיליארד דולר. כך על פי נתוני ארגון אופ"ק (OPEC).
הייצוא אמנם משמעותי עבור איראן, אבל מהווה רק כ-4% מהפקת הנפט העולמי. אז כיצד חשש לשיבוש הפקת 4% מצליחים לערער את כל שוק האנרגיה הגלובלי?
ויולטה טודורובה (Violeta Todorova), אנליסטית מחקר בחברת ההשקעות הבינלאומית Leverage Shares, מסבירה: "השוק משער שהבטחת ישראל להגיב לאיראן על מתקפת הטילים השבוע שעבר תכלול פגיעה בתשתיות הנפט של האחרונה, לכן מחיר הברנט זינק מ-70 דולר ל-81 דולר ב-5 מחזורי מסחר. אם המתקפה אכן תתרחש וחלק או כל אספקת הנפט האיראני תיפגע, מחיר הנפט מסוג ברנט עשוי לעלות בקלות ל-88-90 דולר בטווח הקצר".
היא מוסיפה כי "אך החשש הוא עמוק יותר, ונוגע בעיקר באפשרות שיבוש אספקת הנפט האזורית כולה, כתוצאה מההסלמה מול איראן.
"שיבוש הפעילות במיצר הורמוז (המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי, ואשר איראן נמצאת לחופו הצפוני), לדוגמה, ממנו משונעים כ-20% מייצוא הנפט הגולמי העולמי, מהווה סיכון גדול הרבה יותר למחירי הנפט.
"מצור מלא או חלקי על מיצר הורמוז, שיהווה מעין נקודת חנק אסטרטגית למשלוחי הנפט הגולמי העולמי, יפעיל לחת גדול עוד יותר על המחירים. אם יתרחשו חסימות או עיכובים ממושכים, מחיר הברנט עשוי לזנק במהירות מעל 92 דולר לחבית".
ומה יקרה למחירים אם ישראל לא תתקוף מתקני נפט, אלא מתקנים אסטרטגיים אחרים? אם לשפוט על פי ירידת מחיר חבית הנפט מאז ארה"ב הרתיעה בסוף השבוע האחרון את ישראל מלפגוע בתשתיות נפט איראניות, כנראה שההשפעה תהיה חזרה לכיוון מטה.
טודורובה: "לאחר הרתעת ארה"ב את ישראל מפגיעה בתשתיות נפט איראניות הסבירות שתקיפה כזו תקרה ירדה. ואם ישראל תעביר את המיקוד שלה ליעדים אחרים, נפט מסוג ברנט עשוי לרדת בטווח הקרוב, עד למחיר של כ-72 דולר לחבית.
"מכיוון שהסכסוך במזרח התיכון רחוק מפתרון, נפט מסוג ברנט צפוי להיסחר בטווח גבוה יותר של 73-85 דולר בחודשים הקרובים גם ללא שיבושים ממשיים באספקה.
"בהקשר זה יש לציין את הודעת צבא איראן המזהירה שכל תקיפה ישראלית תגרור תגובה חריפה יותר מצד איראן, ובכך הגברת המתיחות הגיאופוליטית צפויה לשמור על תנודתיות גבוהה של שוק הנפט הגולמי".
אפשרות עליית מחירי הנפט הן אולי גם סיבה בגינה הממשל האמריקאי ממאן להטיל סנקציות על הנפט האיראני. לדברי טודורובה "סנקציות אמריקאיות יגבילו או יעצרו את ייצוא הנפט האיראני ויסירו כ-4% מאספקת הנפט העולמית.
"מהלך כזה יחריף את מגבלות ההיצע ויעלה את המחירים. ממשל ביידן, לפיכך, ניצב בפני דילמה קשה, שכן הטלת סנקציות על ייצוא הנפט האיראני או התרת מתקפה ישראלית באיראן, עלולה להעלות משמעותית את מחירי הנפט. וזו תוצאה מאוד לא רצויה לקראת הבחירות לנשיאות ב-5 לנובמבר.
"קשה גם להעריך במדויק מה תהיה השפעת הסנקציות האמריקאיות, שכן הרוכשת העיקרית של הנפט האיראני היא סין, המייבאת מאיראן כ-1.4 מיליון חביות ביום, מתוך ה-4 שאיראן מפיקה. יש אף הערכות כי סין מייבאת מספר גבוה יותר משמעותית, והיא לא נשמעת לסנקציות האמריקאיות. הדבר מדגיש את יכולתה המתמשכת של איראן לשמור על הייצוא למרות הלחץ האמריקאי הפוטנציאלי".
איראן מחזיקה בעתודות עצומות: "איראן מדורגת כאחת מהמחזיקות המובילות בעתודות הנפט והגז העולמיים, כאשר רק 3 מדינות: ערב הסעודית, רוסיה, ועירק, מחזיקות בעתודות נפט מוכחות מסחריות גדולות יותר.
"איראן היא גם המחזיקה השנייה בגודלה בעתודות הגז הטבעי המוכחות, שנייה רק לרוסיה. מצב זה מציב אותה כשחקנית מפתח בשק הנפט והגז וכבעלת יכולת צמיחה עתידית משמעותית עתידית".
נתוני אופ"ק מראים כי נכון לשנת 2023 עמדו עתודות הנפט הגולמי המוכחות של איראן על 208.6 מיליארד חביות נפט ועתודות הגז על כ-34 מיליארד קוב.
"הפקת הנפט מהווה חבל הצלה קריטי עבור איראן" ממשיכה טודורובה. "בשנת 2019 ייצוא הנפט האיראני אמנם עמד על 0, אך הקלות שניתנו במהלך ממשל ביידן הגדילו אותו ל-2 מיליון חביות ליום. כך שלמרות היותה נתונה טכנית לסנקציות אמריקאיות, ייצוא הנפט האיראני הגיע כמעט לשיא".