תאונות אופניים ביום כיפור: מי יפצה במקרה של פציעה?

יום כיפור הפך כבר מזמן למועד שבו הכבישים אולי ריקים ממכוניות, אבל מלאים ברוכבי אופניים, קורקינטים והולכי רגל שמסתובבים בחופשיות. דווקא ביום הזה, שבו שקט בכבישים, מתרחשות לא מעט תאונות - חלקן אף קטלניות. האם החוקים חלים גם ביום כיפור ומי צריך לפצות את מי במקרה של תאונה. עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר המתמחה בייצוג נפגעים , כולל רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים עושה סדר.

מבלי לדון בשאלות של דת והלכה ולמרות שהמסורת של אי נהיגה ביום כיפור השתרשה כחלק מהווי החיים בישראל (אף שאין איסור חוקי על כך), הרי שהכבישים מתמלאים בהולכי רגל, רוכבי אופניים וקורקינטים שמניחים כי הדרכים בטוחות יותר. אך אין לטעות: הנוהג החברתי הזה אינו מבטל את החובה לציית לחוקי התנועה. תקנות התעבורה נותרות בתוקף מלא גם ביום זה, והפרתן עלולה להוביל לתאונות קשות. למעשה, אם בעבר חשבנו כי יש להיזהר רק מאמבולנסים או רכבי משטרה, בשנים האחרונות אירעו תאונות קשות במעורבות כלפי רכב פרטיים, שחלקן הסתיימו במוות. כך למשל, במקרה של איתי מרגי ז"ל, ילד שנדרס למוות על ידי נהג שזלזל בחוק והורשע לאחר שנסע במהירות מופרזת כדי לסחור בסמים. למעשה, לא רק שהחוק תקף, אלא שמצופה מהנהגים ומכלל המשתמשים במרחב הציבורי, לתשומת לב מוגברת והתנהלות זהירה ומבוקרת יותר בכביש.

כל משתמשי הדרך מחויבים לנקוט זהירות מרבית ולציית לחוקי התנועה באופן מלא, בין אם זה ביום כיפור ובין אם בכל יום אחר. מאחר ואופניים לא נחשבים כלי רכב מנועי במובן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרה של תאונה בין שני רוכבי אופניים תיבחן ה"אשמה" עפ"י כלל הנסיבות ועפ"י הראיות (עדים, צילומים ממצלמות אבטחה וכיו"ב). קיימת גם אפשרות של הטלת האחריות על צד אחד, בד בבד עם קביעה של אחריות תורמת (או אשם תורם) על הצד השני, קביעה שתפחית את הפיצוי בגין הפגיעה בשיעור האשם התורם שייקבע.

למרות שאופניים חשמליים וקורקינט חשמלי מונעים על ידי מנוע, בית המשפט העליון קבע שהם אינם מוגדרים כרכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בהתאם לכך, במקרה של תאונה בין אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי לבין רכב, רוכב האופניים יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב (ביטוח חובה), גם אם הוא האשם הבלעדי בתאונה.

במצב של תאונה בין שני רוכבי אופניים רגילים, או במקרה שבו רוכב אופניים רגילים פוגע בהולך רגל, האחריות לפיצוי נקבעת לפי דיני הנזיקין (פקודת הנזיקין). במצב כזה, כדי שהולך הרגל יקבל פיצויים, עליו להוכיח את רשלנותו של רוכב האופניים, למשל רכיבה במהירות מופרזת, חוסר תשומת לב לתנאי הדרך, או התפרצות לצומת. לעומת זאת, במקרה שהולך הרגל נפגע על ידי רכב או אופנוע, הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב או האופנוע, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.

גם במקרה כזה, קביעת האחריות תיבחן בהתאם לדיני הנזיקין (בחינת האשם / רשלנות כולל בחינת אשם תורם).

בית המשפט העליון קבע כי להולך רגל עשויה להיות אחריות תורמת בתאונה שבה נפגע פיזית ("אדם חב גם כלפי עצמו חובת זהירות, ואם הוכח כי הניזוק לא עמד בחובה זו, ניתן לראות בכך רשלנות תורמת"). הולך הרגל אמנם רשאי לנוע בכביש, אך הוא מחויב לנקוט משנה זהירות ולהתאים את התנהגותו למצב התנועה. אם הולך רגל חוצה כביש מבלי לתת תשומת לב ראויה לתנועה, במיקום לא מיועד, ולא בוחן אם כלי הרכב המתקרבים רואים אותו ומתכוונים לעצור, הדבר ייחשב לרשלנות מצידו. כבר נפסק כי הולכת רגל שחצתה שלא במעבר חצייה וגרמה נזק לרכב חויבה לפצות את הנהג. בדומה לכך, במקרה שהולך רגל התרשל וגרם נזק לרוכב אופניים או לאופניים עצמם, הוא עשוי להיות אחראי לפיצוי, בין אם התאונה התרחשה ביום כיפור או ביום רגיל.

כן, קיימות פוליסות ביטוח ייעודיות עבור רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, המספקות כיסוי מוגבל בהתאם לתנאים והחריגים הקבועים בפוליסה.

פקודת הנזיקין וחוקי עזר עירוניים מחייבים את הרשות המקומית לתחזק את השטחים הציבוריים, כולל הכבישים, בתחומה. האחריות של הרשות לנזק במקרה כזה תיקבע בהתאם למספר גורמים, כמו הדרך בה נוצר הבור ואופן הטיפול בו. אם הבור נגרם כתוצאה מהזנחה או תחזוקה לא נאותה, ייתכן שבית המשפט יראה בכך התרשלות של הרשות המקומית. עם זאת, לא כל סדק או שקע בכביש ייחשב כמפגע.

בתי המשפט קבעו כי רחובות ומדרכות אינם חייבים להיות "סטריליים", וכי סדקים ושיפועים קלים הם חלק טבעי מהשטח הציבורי. מפגע ייחשב כזה אם מדובר בהפרעה משמעותית שעל הרשות היה לתקן, ושלא סומנה או גודרה כראוי. לדוגמה, בור ביוב פתוח ללא אזהרה או גידור, שהרשות ידעה או הייתה צריכה לדעת עליו, עלול להוביל לקביעת אחריותה של הרשות. לעומת זאת, אם מדובר בשקע קטן בכביש במקום מואר היטב, ייתכן שבית המשפט לא יראה בכך מפגע המחייב פיצוי. הכל תלוי בנסיבות המקר

ראשית, חשוב לתעד את המקום מיד לאחר האירוע, ואם יש עדים - בקשו את פרטיהם. במקרה שיש מצלמות אבטחה באזור, נסו להשיג את הצילומים. בנוסף, כדאי לשמור תיעוד של השיחה עם המוקד העירוני כדי לברר אם המפגע היה מוכר להם. לצורך הוכחת הנזק, מומלץ לקבל הצעת מחיר לתיקון (או חוות דעת שמאי במקרה של נזק חמור), לצלם את הנזק ולשמור את כל הקבלות הקשורות לתיקון שבוצע.

במקרה בו רוכב האופניים נפגע בגופו כתוצאה ממפגע בכביש, אופן הפעולה זהה: חשוב לתעד את המקום בזמן אמת, לקבל פרטי העדים לאירוע וצילומים ממצלמות אבטחה. במקרה של פגיעה גופנית יש להודיע למשטרה ובהתאם לאופי הפגיעה יש להתפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב לזכור כי בד"כ בתי המשפט מייחסים משקל משמעותי וחשיבות גבוהה לגרסה הראשונית של נפגע בתאונה, "שכן מדובר על פי רוב בגרסה אותנטית שנמסרה באורח ספונטני ובזמן אמת, בהתייחס לאירוע מרגש או מסעיר, בקשר לקבלת טיפול רפואי ראשוני, בטרם היה סיפק בידי הנפגע לשקול אם גרסה זו תיטיב עמו". בשלב הבא, צריך לפנות לעורך דין תאונות דרכים.