האזרחים הנורמטיביים ובעלי העסקים הקטנים הם הנפגעים העיקריים מהרעיון לבטל את שטר 200 השקלים (שירד בינתיים מהפרק), וגם של חוק המזומן שהעובר עליו עובר עבירה פלילית. המלחמה בכסף השחור, שבהיקפים גדולים אכן פוגע בכלכלה, צריכה להתכוונן אל מי שמסב את הנזק האמיתי למדינה בהיקפי העלמת המיסים שלו - ארגוני פשע, גמ"חים ענקיים ללא פיקוח וכיו"ב.
מי שרוצה להעלים הכנסות באמצעות כסף שאינו מדווח יכול לסחור באירו, בדולרים ובעיקר במטבעות וירטואליים, וגם יכול להוציא חשבוניות פיקטיביות, לפתוח חברות קש ועוד שיטות שמאפשרות לגלגל מיליארדים מתחת לרדאר.
חוק המזומן הוא חלק מאסטרטגיה של הממשלה לניהול מלחמה שקטה באזרחים - נגד החופש שלהם ונגד העצמאות שלהם. ביטול המזומן מחייב אנשים להחזיק כרטיס אשראי וחשבון בנק, לשלם כבעל עסק עמלת אשראי על כל עסקה ועמלת שורה לבנק על כל פעולה, כשכל העלויות האלה מופנות בסוף לצרכן שישלם יותר כדי לכסות את העמלות של בעל העסק.
ככה נשחק הכסף של הפרט, ומי שנדפק הוא אותו עסק שבסך הכל רצה לקבל מכם תמורה הגונה למוצר שהוא מוכר.
חוק המזומן גורם גם לפגיעה בפרטיות: למה זהבה מחברת האשראי צריכה לדעת שגיהצתי את האשראי או שילמתי בגוגל פיי במלון? לא סתם התשלום באמצעות הטלפון הצליח כל כך במדינה קומוניסטית כמו סין. זהבה מישראכרט היא רק דוגמה למספר רב של אנשים שאינם אמורים להיחשף לחייכם האישיים, לא בהכרח משום שיש לכם מה להסתיר, אלא פשוט כי זה לא עניינם.
בחודש שעבר פורסם שרה"מ הורה לכל הגורמים סביבו שעוסקים בכסף שלנו - שר האוצר, נגיד בנק ישראל, בכירי רשות המיסים ואחרים, לבחון כיצד ניתן לבטל את שטר ה-200 (השטר שעליו מתנוססת תמונתו של המשורר נתן אלתרמן). גזירה שבוטלה בינתיים.
אז הנה דעה שאולי אינה נשמעת מספיק, ובתקווה שתתן קצת חומר למחשבה: חוק המזומן הוא חוק נורא והרחבתו בדמות ביטול מוחלט של שטרות מסוימים היא חמורה עוד יותר. הסיבה: הנפגעים ממנו הם כלל האזרחים ולא ספציפית אלה שהזכרתי קודם, שהכלכלה באמת נפגעת מהיקפי העלמות המיסים שלהם.
כמו שהטיפול של הממשלה בווירוס הקורונה יצא מכלל פרופורציות והצליח מעל ומעבר למצופה להגביל את החירות שלנו, כך גם לחוק המזומן יש פוטנציאל לייצר את האח הגדול, אבל כזה שישאר לגור איתנו לתמיד.
ואם היו הולכים עם הרעיון הגרוע של ביטול שטר ה-200, נראה לכם שהאירו והדולר היו נעלמים גם הם בוקר בהיר אחד? ברור שלא. ומה עם חשבוניות פיקטיביות, חברות קש, קריפטו ועוד דרכים רבות שמגלגלות מיליארדים בשחור ושפועלות ברמה גבוהה בהרבה מכל גורמי האכיפה הבלתי אפקטיביים? בהם בוודאי שלא היו פוגעים.
ומה בנוגע לטענה שממילא הכסף שלנו אינו שמור מתחת לבלטות או במקפיא? אין מחלוקת שהעובדה שמישהו מחזיק לנו בכל ההון היא בעייתית אבל אין דרך סבירה להימנע מכך לגמרי.
אבל בהחלט אפשר למזער את הבעיה: חלקו את כספכם בין מספר חשבונות/השקעות. השקיעו כסף גם בנכסים ממשיים שאותם לא יוכלו ביום מן הימים להעלים בלחיצת כפתור. משכו מזומן. סתם שיהיה. כי בלי קשר זה נחמד לשלם בכסף אמיתי. נסו פעם.
ולא לשכוח: תביעו מחאה כאשר תשמעו בפעם הבאה שהממשלה רוצה להוציא את 'אלתרמן' מחוץ לחוק. אגב, רה"מ ממילא מסתובב בלי ארנק, אז מה אכפת לו אם משלמים עליו באשראי?
הכותב, עו"ד עמרי לשם, עוסק בדין הפלילי עם התמחות בייצוג אזרחים נורמטיביים שהסתבכו לראשונה בפלילים