כשהסתיימו סגרי הקורונה הם חשבו שזה נגמר, שהמשבר הגדול מאחוריהם. עסקים רבים סגרו, אחרים הצליחו לשרוד ויצאו לדרך חדשה, אלא שהדרך הזאת נתקלה במהמורה נוספת, גדולה בהרבה - מתקפת 7 באוקטובר. לא רק שהמלחמה, שעדיין מתנהלת במלוא עוזה, פגעה בבעלי העסקים, חלק לא מבוטל מהם גם התגייס והצטרף לחזית.
וכמו בקורונה, הראשונים להיפגע היו העסקים מתחום האירועים והתרבות, שדוממו מנועים באופן מידי לאחר המתקפה הקשה.
לפני הכול, קצת נתונים: חתונה ממוצעת עולה 117,000 שקל לפני מע"מ (כ-136 אלף שקל, כולל); ענף האירועים מגלגל כ-15.5 מיליארד שקל בשנה ולמרות הטלטלות הוא נמצא בצמיחה מתמדת של 6 אחוזים. בענף יש בישראל כ-150 אלף מועסקים ועוד מעגלי שייכות רבים (משפחות העובדים) שמושפעים ממנו.
"השנה הייתה מאתגרת עבור ענף האירועים", מספר עמית קפואנו, מנכ"ל רשת LAGO, לה שלושה אולמות אירועים, "קיום המלחמה שיתק אותנו ואת הענף כולו ושוב עמדנו חסרי אונים אל מול המצב שנכפה עלינו. כל זה כמובן מתגמד אל מול הטרגדיה הנוראית שהעם שלנו עבר ועדיין, אנחנו מספקים פרנסה למאות עובדים שהם ובני משפחתם מושפעים מכך".
על הרשת נכפה קיפאון מוחלט בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בשלושת החודשים אוקטובר נובמבר דצמבר 2023. התחום כולו ספג טלטלה קשה ורק בחודש ינואר 2024 החל להתעורר, עם חזרה של אירועים פרטיים. חזרה מתונה של שוק האירועים העסקיים נראתה רק לקראת ספטמבר 2024. "יש זוגות שדחו את החתונה מסיבות שונות, או בחרו לקיים אירוע קטן ובאופציות צנועות יותר", אומר קפואנו.
"עם זאת, התקיימה גם חתונה תחת מטח הטילים האיראני במקלט של LAGO וימים לפניה חתונה עמוסת מוזמנים וסלבס שלא הייתה תחת מגבלות פיקוד העורף. המצב דורש מאיתנו להיות יצירתיים וסתגלניים. יום אחד לקיים חתונה עתירת מוזמנים וסלבס וביום שאחריו לחשוב על פתרון יצירתי ותוך מחצית השעה להעביר את המוזמנים לחופה מאולתרת במרחב מוגן".
לילך ספיר היא ראש מטה המאבק של איגוד המסעדות והבעלים של בר ה"פיקוק" בתל אביב. "השנה האחרונה מהווה סמל לאופי החד כיווני של היחסים בין המסעדנים למדינה", היא אומרת, "החל מה-8/10 התגייסו כל המסעדנים ברגע לעזור. מאות טונות של בישולים נשלחו לחיילים, למפונים, לכל מי שהיה זקוק לנחמה. חודשים של התגייסות טוטאלית, בלי לחשוב לרגע על המצב הכלכלי הנוראי של המסעדנים עצמם. המדינה קיבלה באהבה את ההתגייסות, אבל כשהגיע תורה לסייע למסעדנים הממשלה הפנתה לנו את הגב. בעוד שלמי שנחשב לחלק מענף התיירות ניתנה עזרה, שימרה המדינה את הטעות ההיסטורית לפיה מסעדנות לא קשורה לתיירות ולכן לא זקוקה לסיוע. הסיוע למסעדות בצפון הסתיים באוגוסט וחודשיים לאחר מכן טרם התפנו בוועדת הכספים אפילו לדון בנושא".
יניב פרסי, מעצב שמלות כלה וערב, הבין שאי אפשר לשים את כל הביצים בסל הישראלי: "אני מעצב בארץ, אך עיקר פעילותי העסקית השנה התמקד באירופה וארה"ב. שם, אם יש הוריקן, האירוע ממוקד ליממה ואחר כך חוזרים לשגרה. אין איום שמשתק תחומים שלמים בכלכלה לשנה שלמה, בניגוד לישראל. כמובן שאחרי ה-7 באוקטובר הכול היה בהקפאה, שלושה חודשים שלמים וארוכים לפני שיכולנו להרגיש בהתאוששות. אם קודם כלות בארץ היו בוחרות שתיים או שלוש שמלות לחתונה, רבות צמצמו את הבחירה, אפילו הבחירה של אופי השמלה משתנה לפחות גרנדיוזי, בימי מלחמה כשכולנו עברנו למוד שרידות וירדנו ממוד חגיגות".
גם בתחום שמלות הערב הייתה האטה משמעותית וחיפוש אחר מחירים מוזלים ומבצעים. "היעדר אירועים הקפיא גם את הקטגוריה הזאת", הוא מספר, "משפחתי מתגוררת בצפון והם חשים היטב את רעשי ההפגזות ותוצאות המלחמה. אני מפרנס עובדים בארץ (גם בחו"ל) ועובד מאוד קשה למען האופרציה המסובכת הזאת. פתחתי סניפים בברצלונה קנדה וארצות הברית ואני מוכר בעשרות בוטיקים באירופה ובארה"ב. בשום מקום אין טלטלות שוק חדות כמו שיש בישראל".
קפואנו הזכיר את העובדים ובני משפחותיהם, אבל גם הלקוחות עצמם מושפעים קשות מהמצב. "עקב המלחמה והאינפלציה, המחירים עלו בכ-10 אחוזים", הוא מספר ומזכיר גם את האינפלציה, העלאות הריבית, עליית מחירי המזון והאנרגיה לצד המחסור בכוח האדם: "כל אלה השפיעו על העלויות והקשו עלינו, ובכלל על התחום, בכל האמור לניהול שוטף. כמות האורחים הממוצעת בשוק האירועים העסקיים, שכבר נסגרו, ירדה משמעותית בכ-30 אחוזים.
"זה נובע גם בעיקר כי עד היום אירועי חברות עוד לא חזרו לחגוג לגמרי. שוק האירועים בשנה החולפת מורכב ברובו המוחלט מכנסים מקצועיים בלבד, ללא שמחות. בשוק הפרטי, אחרי הפוגה של שלושה חודשים, עם ישראל חזר לחגוג את האירועים הפרטיים עם חתונות של 550 אורחים בממוצע".
מעצבת האירועים קארין אוסמו מתארת את המצב מהזווית שלה: "בעקבות המלחמה והפסקת האירועים לחודשיים-שלושה, נוצר צוואר בקבוק אליו הצטברו כל האירועים שלא יכלו להתקיים בגלל המלחמה. אנשים שרצו לקיים אירועים חזרו עם המועקה הגדולה של ה-7 באוקטובר, ועדיין רצו לקיים את האירועים שלהם, עם אזכור לחטופים כמו כיסא צהוב בחופה, עיצוב כל האירוע עם פרחים צהובים, בלון לב עם כיתוב לגבי השבתם וכו'. הם רוצים לקיים אירועים הכי מושקעים ושמחים, הגיעו עם תשוקה לחגוג את החיים ולנצח במקום שבו ניסו לעשות הולד על החיים של כולנו.
"יש הרבה מקרים של אנשים שנפגעו אנושות במלחמה, אם בהקשר פיזי, כלכלי או אנשי מילואים ואנו דואגים להם בכל האמור לעיצוב האירוע ומתחשבים במצבם. עיצבתי חתונת סלבס ב-LAGO לראפר שרק ואשתו שקד, ויום למחרת התקיימה התקיפה האיראנית בחתונה שגם עיצבתי וכל האורחים ירדו למרחב המוגן לקיים שם את החופה שאלתרנו בשתי דקות. החיים פה כיום מביאים אותנו למצבים ספונטניים, ועם זה אנחנו מנצחים ומשתדלים לשמח את הזוגות ובעלי האירועים".
המשבר רחוק מסיום. "המצב הנוכחי של אזעקות אחת לכמה ימים הוא מכירת חיסול אפילו של המסעדות במרכז", מציינת ספיר, "עבור מסעדן, יום עם הזמנות ואז אזעקה אחר הצהריים, משמעו אלפי שקלים שהולכים ישר לפח. חומרי הגלם אינם טי שירט שאפשר להחזיר למדף למחרת היום. אופציית החל"ת נגנזה ומי שמשלם לעובדים אף על פי שלרוב אין צורך זה המסעדן. כשנגיע ליום שאחרי והתיירים ישובו, המדינה תגלה שאיפה שאין מסעדות אין גם תיירים, אבל זה יהיה מאוחר מדי. הגיע הזמן להכיר בכך שמסעדנות היא חלק בלתי נפרד מהתיירות ושגם מסעדנים חייבים ללכת למכולת ולהאכיל את ילדיהם".
אבל אם צריך לשאוב תחושת ביחד בשביל שורה תחתונה קצת יותר אופטימית, אולי כדאי להקשיב לפרסי: "למרות הכול, זאת המדינה שלי וחשוב לי ליצור גם פה ולהשמיע בעולם את הקול שלנו ולשקף את המציאות והזוועות שהמדינה שלנו עוברת. לדוגמה, שמלת החטופים שצעדה בטקס פרסי האוסקר השנה ועוררה הדים רבים".
קפואנו מוסיף: "אנו מאמינים ביכולת שלנו להתאים את עצמנו למצב ולהמשיך לספק אירועים ולהגשים חלומות ללקוחותינו האישיים והעסקיים. הלוואי שנגיע לסופה של המלחמה, שחיילינו האמיצים וגם החטופים ישובו הביתה במהרה ללא פגע".