השיח הער סביב גיוס החוב של חברת הבשר 'בלדי' מסרב לדעוך גם שבוע וחצי לאחר שזו האחרונה השלימה אותו.
החברה הצליחה לגייס 300 מיליון שקל בבורסה בתל אביב באמצעות הנפקת איגרות חוב (אג"ח), כאשר 84.32% מהכסף הובטח מגופים מוסדיים, ביניהם כאלו המנהלים את חסכונות הציבור בגמל ובפנסיה.
מהלך גיוס החוב לא עבר חלק ואף ספג ביקורת ציבורית, אותה החברה סופגת מאז לא הצליחה להתמזג לחברת הארנק הישראלית איי ספאק 1 לפני כשנה וחצי.
להבת הביקורת הציבורית על הנפקת האג"ח התחזקה לאחר שרשות ניירות ערך השעתה אותה בשלהי ספטמבר האחרון לאחר שהעיתון 'גלובס' חשף, כי ארז דהבני, בעלים ומנכל החברה, אמר במהלך סיור משקיעים שהוא צופה זינוק של כ-200% בהכנסות החברה תוך 4-5 שנים - פרט שלא צוין בתשקיף לקראת הגיוס.
דבריו אילצו את בלדי לפרסם תיקון לתשקיף במסגרתו התנערה החברה מדברי דהבני, וציינה כי אין בידה מידע או נתונים שיכולים לבסס את הערכתו. בנוסף, החברה נענתה ללחץ המשקיעים והעלתה את שיעור הריבית צמודת המדד על האג"ח עד 4.25% בשנה.
אלו הצליחו להחזיר את הגיוס חזרה למסלול ההנפקה ובסופו צלחה החברה את משוכת שוק ההון, למרות הביקורת. אלא שהשלמת הגיוס הלהיטה אף יותר את השיח המקומי לגביו, והובילה לחציית שוק ההון המקומי בין המשקיעים שהשתתפו ומצדדים בו, לבין אלו שלא.
עיקר טיעוני שני הצדדים מופנים אל מרלו"ג החברה ביישוב תימורים, הסמוך לקרית מלאכי, אשר שועבד על ידי בלדי, כאמור, כנגד החוב שגויס.
הערכת השווי שצורפה לתשקיף מעמידה את המרלו"ג על שווי של כ-391 מיליון שקל, כאשר 70% ממנו נגזר מ'גישת היוון ההכנסות', ו-30% מ'גישת העלות'. כלומר 30% משווי המרלו"ג ניתן בהתבסס על עלותו כמבנה, ו-70% משוויו מבוסס על מה שהנכס מייצר או מסוגל לייצר.
מדוע יש המוצאים בכך חשיבות? כי על פי התשקיף התחייבה החברה לגייס חוב העומד על עד 77% מערך הבטוחה. כלומר הערכת השווי של המרלו"ג היא זו המאפשרת לבלדי את גובה גיוס החוב, העומד על עד כ-301 מיליון שקל המהווים כ-77% משווי המרלו"ג כפי שנקבע בהערכת השווי.
אלא שגורמים בשוק ההון המקומי מעלים סימן שאלה לגבי הבטוחה ושוויה, ועקב כך גם על גובה החוב שגויס. מכאן, שלשיטתם סימן השאלה נוגע בעמידת האג"ח באמות המידה הפיננסיות שהחברה עצמה הציבה בתשקיף.
אחד מסימני השאלה נוגע בשיעור התפוסה של המרלו"ג, המשפיע, בין היתר, על הכנסותיו. שיעור התפוסה שדווח על ידי החברה בתשקיף עמד על 50%, בעוד הערכת השווי לקחה בחשבון תפוסה של 90%.
בנוסף, החברה דיווחה כי המרלו"ג משמש לעת זו את פעילותה בלבד, ואף מציינת בתשקיף, כי עת פרסומו עדיין לא התקשרה עם לקוחות מהותיים בתחום. הנחת הערכת השווי, עם זאת, לוקחת בחשבון אפשרות ללקוחות נוספים.
סימני שאלה הועלו גם בנוגע להכנסות המרלו"ג שמהן נגזר חלק מהשווי, שהועמדו על 143 שקל למשטח, ועל כ-1.85 מיליון שקל דמי שימוש חודשיים כתוצאה ממספר המשטחים האפשריים לצד שיעור התפוסה שנקבע בהערכת השווי (90%).
תפוסת המרלו"ג לא הייתה עיקר התמקדות סימן השאלה בנושא ההוצאות שהועלה על ידי פעילי שוק ההון אלא נושא הוצאות הפעלתו, דוגמת ארנונה וחשמל, ואי הבנה אם אלו שוקללו בתחשיב שוויו ובאיזו צורה, ואם לא, מדוע לא.
על פי התשקיף עובדים במרלו"ג 113 עובדים מתוך 404 עובדי החברה נכון לסוף 2023, המהווים כ-28% מכוח העבודה שלה. תשקיף החברה מראה, כי תחום הלוגיסטיקה של החברה ספג הפסד של כ-21.2 מיליון שקל בשנת 2023, לאחר שהעמיק מכ-9.4 מיליון שקל הפסד בשנת 2022.
החברה ייחסה את ההפסד בעיקר לעלייה בהוצאות שכר העבודה, חשמל ופחת, לצד היעדר הכנסות מהותיות מחיצוניים.
"המרלו"ג יאבד את ערכו כבטוחה"
גורמים עמם שוחח וואלה כסף העלו, כי "מספר פרטים שצוינו בתשקיף החברה בנוגע למרלו"ג ושוויו, המעלים סימני שאלה. האחרונים מחייבים, לראייתנו, תשובה היות והמרלו"ג מהווה בטוחה כנגד החוב שהחברה גייסה מציבור המשקיעים. ביניהם כאלה המנהלים את חסכונות הציבור.
"שווי המרלו"ג הרי קבע עבורה את גובה גיוס החוב בהתאם לאמות המידה הפיננסיות שבלדי עצמה הציבה בהנפקת האג"ח".
וואלה כסף פנה למספר גופים מוסדיים שלא השתתפו בהנפקת האג"ח, וחלקם סיפרו שאי השתתפותם בה נבעה היות ו"הם (בלדי) מאוד ממונפים: "המרלו"ג בנוי לשימושם העצמי ומשמש ככזה כיום. לכן, אם חלילה החברה תפסיק להתקיים, המרלו"ג, לראייתנו, יאבד את ערכו כבטוחה".
לעומתם, משקיעים שכן השתתפו בהנפקת האג"ח רואים את אותה הנקודה מהזווית ההפוכה. לראייתם דווקא המרלו"ג היה זה שהוביל אותם להשתתף בה, היות והשלמת בנייתו במהלך 2023 אמורה להסיר את עננת עלות הבנייה הכבדה שהעיבה על תוצאותיה הכספיות בשנתיים האחרונות.
בלדי ציינה את העלייה בהוצאות הפעלת המרלו"ג כאחד הדברים העיקריים לירידת כ-15.2% ברווח התפעולי שלה לשנת 2023, שעמד על כ-23 מיליון שקל אותה שנה, לעומת כ-27.2 מיליון שקל רווח תפעולי שהציגה שנה קודם לכן.
החברה גם רשמה הפסד שנתי כולל בגובה 29.7 מיליון שקל לאותה שנה לעומת רווח כולל של 2.5 מיליון שקל שנה קודם לכן.
משקיעי האג"ח העלו כנקודה חיובית גם את ההשקעה שנעשתה במרלו"ג והיותו בשעבוד ראשון בידיהם (מחזיקי האג"ח). יש לציין כי הערכת השווי מעמידה את עלות הבנייה הישירה של המרלו"ג על כ-250.6 מיליון שקל.
יש לציין עוד, כי המשקיעים רשמו רווח של כ-1.3% בשבוע הראשון למסחר האג"ח - קצת יותר מכפול ממדדי האג"ח הקונצרניים.
וואלה כסף פנה לפני כ-10 ימים לשמאי שסיפק את הערכת השווי למרלו"ג בלדי בתימורים, הן טלפונית והן בסדרת שאלות בכתב הנוגעות להערכת השווי, אך לעת זו לא נענה.
בחברת בלדי סירבו להתייחס.