בשורה לחייבים: פסיקה חדשה של בית המשפט העליון קובעת כי חייב שנמצא במשבר כלכלי רשאי להגיש בקשה לשינוי מסלול החזר החובות, גם אם התהליך כבר החל וגם אם נקבע לו צו שיקום כלכלי.
לפי הפסיקה, החייב יכול להציע הסדר חלופי עם תנאים שונים מאלה שנקבעו בצו השיקום, אם אין פגם מהותי בהצעה או סיבה משמעותית לדחותה, ואם רוב מכריע של הנושים תומכים בהסדר - סביר להניח שבית המשפט יאשר את ההסדר החדש, כך עולה מפסיקה משמעותית של בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה.
בפסיקה נקבע כי על בית משפט השלום לדון עניינית בהצעת הסדר לקבלת הפטר באמצעות תשלום חד-פעמי , שישולם על ידי אביו של אחד מהחייבים. זאת, במקום לשלם את הסכומים הנדרשים לפי הצו לשיקום כלכלי שנקבע להם, לממש נכסים לא מוגנים שבבעלותם ולהיות תחת הליך חדלות הפירעון וללא תלות סוגיה האם הסכום המוצע לפי ההסדר גבוה או נמוך מהאלטרנטיבה.
מדובר בבני זוג שנקלעו לחדלות פירעון, ונקבעו לגביהם צווי שיקום כלכלי. לאחר מכן, בעקבות פטירת אימו של בן הזוג והחלטתם להיפרד (שהיא, אמנם, שינוי במצבם האישי, אך אינה משנה את חובותיהם בהליך), ביקשו בני הזוג לשנות את תוכנית השיקום הכלכלי. במקום לעמוד בתנאי השיקום שנקבעו, הם הציעו הסדר נושים שבו אביו של בן הזוג ישלם תשלום חד-פעמי של מעל 300,000 שקלים כנגד הפטר מלא משני החייבים.
למרות שההצעה זכתה לתמיכה של 97% מהנושים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים התנגד להצעה. עמדתו אומצה על ידי בתי המשפט השלום והמחוזי, שקבעו כי יש לבחון את ההצעה בהתאם לקריטריונים המחמירים הנדרשים בהליך של בקשה להקדמת תשלומים.
שני בתי המשפט ציינו מספר סיבות מדוע ההצעה אינה עומדת בקריטריונים אלה. בני הזוג הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור - דבר נדיר בנסיבות מסוג זה של ערעור לאחר שתי ערכאות, והסביר כי מסלול ההסדר הוא מסלול מקביל להליך חדלות פירעון, ולכן החייב רשאי להציע הסדר הן לפני פתיחת ההליך והן במהלכו.
את הגבר ייצג עו"ד אודי קליפי ואת האישה עו"ד דיאנה זפרני.
עו"ד אסף מירוז, שעוסק בייצוג יחידים בתיקי חדלות פירעון מורכבים מזה 15 שנה, מספק חוות דעת לפסק הדין ומסביר שככלל, מי שנקלע לחובות שאין ביכולתו לפרוע אותם, יכול לבחור בין שלוש אלטרנטיבות עיקריות. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, ושעל מנת לבחור את האפשרות המתאימה, נדרש ניתוח מקצועי של הנסיבות של החייב. עם זאת, הבחירה היא בדרך כלל הפיכה וניתנת לשינוי.
הגעה להסדרים וולונטריים עם הנושים באמצעות מו"מ איתם
הסדרים וולונטריים עם נושים מבוססים על משא ומתן ישיר בין החייב לנושים, ללא צורך בהליכים משפטיים או אספות נושים. הסדרים אלו מאפשרים מחיקות או פריסות חוב, כשהם לרוב גמישים יותר ואינם מחייבים שוויון בין הנושים. ההליך יעיל במיוחד כשיש מספר קטן של נושים ואין נושים שמסרבים להגיע להסדרים.
הסדר נושים באמצעות בית משפט (הליך שאינו בהכרח במסגרת הליך חדלות פרעון, הגם שהוא מוסדר במסגרת חוק זה)
הסדר נושים באמצעות ביהמ"ש, מבוסס על פניה לבית משפט בהצעת הסדר לכל אחת מקבוצות הנושים (מובטחים, דין קדימה, רגילים ועוד) ובקשה למנות מנהל הסדר ולכנס אספות נושים לאישור הצעת ההסדר. למעט מקרים חריגים, ביהמ"ש יאשר הסדר שזכה לאישור רוב נשייה נדרש וידחה את הבקשה אם ההצעה לא זכתה ברוב. היתרון של הסדר נושים באמצעות ביהמ"ש לעומת הסדרים וולונטריים, בין היתר, הוא בכך שאפשר לכפות הסדר על נושים סרבנים. כמו כן, החייב לא יירשם באתר הממונה כמי שעבר/עובר הליך חדל"פ. יצוין כי ניתן להציע הסדר נושים באמצעות ביהמ"ש הן לפני הליך חדלות פירעון, או גם בכל שלב שהוא של ההליך.
הליך חדלות פרעון (לפי בקשת יחיד במסגרת חוק חדלות פרעון)
במסגרת הליך חדלות פרעון, לא נדרשת הסכמת הנושים לו, ואלה רשאים להתנגד רק בנימוקים שהדין מכיר בהם, אך התנגדות של נושים להליך, כשלעצמה, אינה מונעת אותו. מאידך, הליך חדלות פרעון נחשב לכתם רב משמעות על החייב, שיש לו גם השפעה רבה על יכולת קבלת אשראי בעתיד.
השורה התחתונה: המשמעות של פסק הדין והשלכותיו על ציבור החייבים
לדברי עו"ד אסף מירוז: "כאשר החייב משיג את תמיכת רוב הנושים להסדר, בית המשפט לרוב ייטה לאשרו, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התנגדות. אם ההסדר מקובל על החייב והנושים - אין סיבה שבית המשפט לא לאשרו. להמחשה, בדומה לנסיעה מת"א לחיפה, יש מספר דרכים להגיע ליעד - כביש 2, 4 או 6 - ובמהלך הדרך, ניתן לעבור מדרך אחת לאחרת".