לא בכל יום פונה אישיות כלכלית בכירה לפקידי האוצר ואומרת להם תודה באופן פומבי. זה קרה מעל בימת הכנס שארגנה לשכת יועצי המס לחבריה באילת לפני כשלושה שבועות, כשנשיא הלשכה, ירון גינדי, הודה להם בהתרגשות על התיקון שהם מתעקשים להכניס לחוק ההסדרים, לפיו יוטל מס על הרווחים הכלואים של חברות הארנק.
"תודה שאתם דואגים לפרנסה שלנו", אמר, "אתם פשוט אוהבים אותנו. כל פעם מחדש - אתם עושים ככל שביכולתכם לסבך את מערכת המס, ולהגדיל את החיכוך עם המגזר העסקי ואת התלות שלו בנו, במקום לעשות בדיוק ההפך. נוסחאות מסובכות, הגדרות חדשות בפקודת מס הכנסה - תקרה מתקפלת, כרית ביטחון, מזל שלא הכנסתם מזרן מתנפח. תעשיית תכנוני המס לקראת פריחה חסרת תקדים ויועצי המס ייהנו ממנה מאוד".
למי שעדיין לא הבין שמדובר בציניות מזוקקת ולא בפרץ חיבה בלתי נשלט, נביא את המשך דבריו: "מנקודת מבט של ראש לשכה מקצועית שרואה לנגד עיניה את טובת כלכלת ישראל - אני אומר לכם באחריות המקצועית והציבורית הגדולה ביותר, שיש כאן קריאת תיגר של המדינה נגד העסקים, שאין לה אח ורע בשום מדינה בעולם ודווקא במצב הכי רגיש שהמגזר העסקי נמצא בו. כל מי שמבין עסקים פשוט לא מאמין למראה עיניו נוכח ההמלצות האלה".
המהלך השנוי במחלוקת שמקדם האוצר, ואמור להכניס 10 מיליארד לקופת המדינה, מבטל את עקרון "המיסוי הדו שלבי", של חברות בישראל ועל כך מתרעם גינדי. מיסוי החברות מורכב משני שלבים: הראשון מס חברות, והשני מס דיבידנד, שמשולם רק בעת חלוקת דיבידנד בפועל.
בשלב הראשון, נגבה מס חברות (23% כיום) על עצם הרווחים, ובשלב השני נגבה מס דיבידנדים (25%, או 30% לבעל מניות מהותי). המטרה היא לאפשר צבירת רווחים בתוך החברה שיוכלו להרחיב את הפעילות העסקית בתוכה, כך שהחברה תגדל והמס שהיא תשלם בעתיד יגדל בהתאם.
אלא שבאוצר טוענים שבעלי העסקים מנצלים את שיטה כדי ליצור "חברות ארנק" או "חברות אחזקה", שלא משקיעות בפעילות עסקית בתוך החברה, אלא באופן פסיבי, למשל בקניית ניירות ערך או פק"מ, ובכך מנצלים את ההטבה כדי לבצע השקעה תחת מיסוי נמוך בהרבה, ולבחור מתי תשלם את מס הדיבידנדים על משיכת הכסף מהחברה, אם בכלל.
כדי להילחם בתופעה, מוצע להטיל מדי שנה 2% מס על הרווחים הלא־מחולקים, ובכך להפוך את צבירת ההון בתוך החברה ללא משתלמת והם שמים שם על הכוונת ל"חברות מעטים" עם עד חמישה בעלי מניות, או במילים אחרות בעלי עסקים קטנים, כשחברות בנות של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, יימלטו מהגזירה.
בנוסף מתכוונים באוצר מכוונים להרחיב את הגדרת "חברות הארנק" ואת המצבים בהם יכולה רשות המיסים להכריח את החברות להשקיע את הרווחים בפעילות החברה, או לחלק אותם כדיבידנד ולשלם את המס המקסימלי.
שלוש פעמים כבר נפגש גינדי עם אנשי אגף התקציבים באוצר, בניסיון להזהיר אותם שהמהלך הזה יפגע אנושות בצמיחת המשק. "הם הולכים לעשות סיכול ממוקד להשקעות של המגזר העסקי וזה ישפיע על הצמיחה", הוא מסביר. "בכסף שלא מחולק אחד משקיע במשרדים, שני בונה סניפים לעסק, אחר משקיע בהייטק, טרקטורים, או מעסיק עוד עובדים".
"מה עוד הם מתכוונים לעשות. זה להעניש את החברות המצטיינות. אם אתה יעיל ומרוויח יותר מ-25% מהמחזור, יחייבו אותך לחלק את היתרה. מה זה יגרום? שעסקים יעשו תכנוני מס כדי לא להגיע לזה. אם אתם מתכוונים לבטל את המיסוי הדו שלבי, ואת מס החברות, אני אוכל לצאת לפנסיה מאושר, כי תעשיית תכנוני המס תגדל. הם אומרים לך, כל שנה תשלם עוד 2% מהרווחים הצבורים, וככה תפחית את ההון העצמי של החברה. אז למה שתעשה את זה?
"אתם לא יכולים לפגוע בהון העצמי של החברות, כי זו הזרוע שמשקיעה במשק. הרי יש חוק שאומר, שאם עסק לא חילק רווחים במשך 5 שנים, ולא השקיע אותם בהשקעות ריאליות, אלא בהשקעות כמו ניירות ערך ופק"מ, יש להם את הזכות לחייב אותו לחלק 50% מהכסף. רק שהם לא עושים את זה, כי קשה להם. אז כדי שיהיה יותר קל, הם מעלים את המס.
"כשנפגשתי עם אנשי האוצר אמרתי להם, שאם החוק הזה יעבור, הוא יהיה רשום על כל אחד ואחד שדחף אותו באוצר וירדוף אותו כל חייו. זה כמו שניסינו להזהיר עם הדיור להשכרה, לא הקשיבו לנו ואין דיור להשכרה. זאת אחריות אישית - אתם פוגעים במגזר העסקי ומורידים לו את המוטיבציה".