גם ניסיון של עשרות שנים בתחום משאבי האנוש, לא הכינו את רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה שבימים אלה מסיים קדנציה ראויה לשבח, למשברים שפקדו את הענף בארבע השנים האחרונות.
גראור נכנס לתפקיד בשנת 2018, שנה בה הצרה היחידה הייתה התאמת עובדים לשוק עבודה משתנה. "לפני שנכנסנו למשבר הקורונה, אגף המחקר המצוין שיש לנו בשירות התעסוקה התריע על שינויים בשוק העבודה" הוא מספר בראיון פרישה. "נדרשו מכולם אדפטציות. אף אחד לא באמת ידע אז מה משתנה, ידענו לומר שיש משרות שייעלמו ומשרות חדשות שיגיעו, ושהשוק ימשיך להשתנות בקצב מהיר ובלי דרך חזרה. מי שיעלה לרכבת הזאת יצעד טוב יותר לשוק עבודה דיגיטלי, כמותי, יצירתי שתובע מאיתנו סתגלנות, למידה ולהיות מוכנים ומסוגלים להשתנות". כל זאת, כאמור, לפני הנגיף ששינה את העולם.
כשאני שואלת את גראור אם הקדנציה שלו הייתה אולי מהמאתגרות ביותר שידע שירות התעסוקה, הוא לא מוכן להתחייב אך בהחלט סבור שזו הייתה תקופה חסרת תקדים: "גם קורונה וגם מלחמה, והכל בהיקף שהשפיע כל כך קשה על מיליון ומאתיים אלף דורשי עבודה. אני מודה שלא ציפיתי לכאלה שינויים".
קואצ'ינג למחפשי עבודה
גראור לא רק נמרץ ומלא מוטיבציה, אלא בעיקר עדיין משתוקק לשנות ולשפר את המשרד אותו טיפח בשנים האחרונות. "הייתה לי באמת זכות להוביל בתחילת הקדנציה את השינוי הפרדיגמטי שבראשיתו עומדת ההבנה שהשוק משתנה. מהר מאוד הבנו שאנחנו מוכנים לשנות ולהתאים את תהליכי העבודה שלנו, הן באבחון, הן בהכוונה המקצועית והן בבניית מסלולי קריירה ותהליכי ההכשרה שלנו. השינוי העיקרי בתפיסה הוא לעבור מכישורים קשוחים למיומנויות רכות. מפתרונות גנריים לבניית חליפות מתאימות לכל דורש או דורשת עבודה. שינינו מקצה לקצה את כל ההסתכלות, ושם בעצם החלה המפכה הגדולה שעשינו בשירות התעסוקה".
מי שעבורו שירות התעסוקה הוא מקום לחתום בו, בוודאי יופתע מהדברים הבאים שאומר המנכ"ל הפורש. "אני בטוח שלא כולם מכירים את מה שעשינו בשנים האחרונות. כשנכנסתי לתפקיד נוכחתי לדעת שהשירות מתרכז בעיקר באוכלוסייה אחת של תובעי הבטחת הכנסה. אנשים שלא שפר עליהם מזלם והם בעומק האבטלה, חסרי מיומנויות ומה שאנחנו מכנים פיריון נמוך. את האנשים הללו צריך להציל ולהעלות מעל לקו העוני. פה הייתה תוכנית ששיפרנו ושנותנת מענה - והמספרים מדברים בעד עצמם. אם התחלנו את התוכנית עם 120 אלף תובעי הבטחת הכנסה, היום ירדנו להיקפים של 45 אלף. זה המספר הנמוך ביותר זה 30 שנה".
אלא שהרצון לשינוי שהניע את גראור היה לתת - אולי לראשונה - התייחסות אחרת ומעמיקה ל-100 אלף מובטלים נוספים. אחרים. "אנחנו צריכים לטפל גם בהם, ולשם לקחתי את הארגון", הוא מסביר. "קודם כל לעסוק בתובנה איך אנחנו משנים את מיומנויות העובדים שלנו שיהפכו להיות יועצי קריירה. להכשיר את העובדים לייעץ למחפשי העבודה, לעשות להם קואצ'ינג - ולא רק להפנות למקומות עבודה".
חברת השמה עם ערך מוסף?
"אני מעריך מאוד את חברות ההשמה למיניהן, אבל אנחנו חברת השמה פלוס. המטרה שלנו היא לא רק למצוא עבודה, אלא לשפר את המיומנויות של מחפש העבודה ולדייק את ההשמה שלו. המטרה היא גם לטפל ולהוריד את החסמים ולשפר את המיומנויות הרכות והיכולות של אותו דורש עבודה. הייעוד של שירות התעסוקה הוא לשפר לדורשי העבודה את כושר ההשתכרות, להעלות אותם כלפי מעלה, לפתח עבורם את האפשרות להתקדם ולבנות קריירה. ברגע שהבנו שלשם אנחנו צריכים ללכת, ואחרי שהכשרנו את מנהלי המחוזות והעובדים וביצענו את כל השינויים האפשריים זה קרה".
הייתם צריכים תקציבים בשביל זה?
"לא חיכינו לתקציבים. הדבר הראשון היה לבצע את השינויים הפנימיים בארגון. אחר כך יצאנו החוצה לאותם שרים, ולאוצר, ולאנשים ששותפים באקו-סיסטם הרחב בשוק העבודה, כדי לראות איך אנחנו מבקשים מהם יותר משאבים על מנת לתת יותר.
"הגעתי בצניעות לשירות התעסוקה" ממשיך גראור. "אני מכיר עשרות שנים את התחום, ובחצי השנה הראשונה עמדו לנגד עיני שני נושאים, האחד לשפר את יכולות העובדים תוך שימת דגש על שיפור מערכת יחסי העבודה בתוך הארגון". והשני לתת שירות מיטבי ללקוחות שלנו שהם המעסיקים והאזרחים דורשי העבודה".
הדלת המסתובבת
בשירות התעסוקה מבצעים בממוצע 80 אלף התאמות בשנה, "ולמרות זאת אני לא רואה את כמות ההתאמות כדבר המוביל", מסביר גראור. "אם נתרכז בנושא ההתאמות בלבד נגיע למעל 100 אלף, אבל זה לא העניין המרכזי. מה שאני כן רוצה הוא להקנות ולהכין את דורש העבודה בצורה טובה לעבודה הבאה שלו. זה מה שעומד לנגד עינינו וזה מה שמבדיל אותנו מחברת השמה. אני מכין את דורש העבודה העתידי בכלים שלי ובכלים שיהיו לי בעתיד".
גראור הוא לא אחד שיושב במשרד במגדל שן, אלא הקפיד לאורך כל שנות כהונתו בתפקיד להגיע ללשכות ברחבי הארץ ולשוחח עם העובדים ועם האזרחים. "הייתי יושב איתם ושומע. רק לא מזמן נתקלתי באדם, שף במקצועו שלא שפר עליו מזלו, והייתי עד לשיחה שלו עם היועצת שישבה ופרטה איתו ביחד את כל המיומנויות שלו, שאלה מה הרצונות שלו והחזון שלו. עדיין לא שיבצנו אותו בעבודה כדי לעבוד איתו עוד קצת, וזאת בדיוק המטרה.
"כששואלים אותי אם לרוץ ולשבץ במשרה אני תמיד אומר שלפעמים עדיף עוד חודש באבטלה כדי למקד ולדייק. אני לא רגולטור שבא לחתום, וזו בדיוק מטרת הביטוח של דמי אבטלה: להיות פרואקטיבי. החתימה היא אולי על פי חוק, אבל זה לא הקטע שלי. אני רוצה לדעת איך אני משפר את חייו של האזרח ומשבץ אותו לעבודה המיטבית ביותר עבורו. ברגע שאתה מגבש עם הלקוח את עתידו התעסוקתי, הוא יצליח. ואם הוא יעשה משהו שהוא אוהב לעשות, הוא יצליח יותר".
כ-48% מכלל אלה שנרשמו כדורשי עבודה מאז פרוץ חרבות ברזל ו-21.3% מכלל דורשי העבודה הרשומים כעת הם כאלה שכבר היו רשומים בשירות התעסוקה בשנים האחרונות, נפלטו וחזרו ושוב נפלטו ממעגל העבודה. המשבר האחרון הביא את גראור לצאת בתוכנית חדשה בשם "נתיב לקריירה". התוכנית, פרי שיתוף פעולה של שירות התעסוקה והג'וינט, מיועדת לחזק את מי שמצוי באי יציבות תעסוקתית באמצעות תוכניות שיקום תעסוקתי מותאמות אישית לכל דורש עבודה כזה.
התוכנית הוקמה מתוך צורך לתת התייחסות מדויקת לדורשי העבודה השוהים ב"דלת מסתובבת". "מסתבר שבכל רגע נתון כ-20% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה הם כאלה שכבר נרשמו אצלנו שוב ושוב ושוב בשנים האחרונות. מעבר לכך, כמחצית מדורשי העבודה שהיו רשומים אצלנו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הם כאלה. מדובר בדורשי עבודה חרוצים, רציניים שרוצים למצוא עבודה ולפרנס את עצמם - ואכן מצליחים לעשות זאת. אלא שהם נפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה, בעיקר במצבי משבר - כמו בקורונה ובחרבות ברזל".
האתגר הגדול, מתאר גראור, הוא מידת התאמה לא מספקת של דורשי העבודה הללו לתנאי שוק העבודה המשתנה, ובהם בחר השירות להתמקד. החידוש בתוכנית הוא שמדובר בליווי של חצי שנה: שלושה חודשים עד מציאת עבודה עבורם - וזאת לאחר תהליך מאסיבי של אימון, ייעוץ והכשרות לחיזוק מיומנויות - ועוד שלושה חודשים אחריה, של ליווי ברמה של פסיכולוגיה תעסוקתית ואימונים תעסוקתיים, אישיים וקבוצתיים. הכל במטרה להבטיח את שילובם המיטבי במעגל העבודה לטווח ארוך.
"אנחנו מזמינים את האנשים אלינו לתוכנית באופן וולנטרי, ואני מופתע ומרוגש בכל פעם מחדש כשאני רואה את הנהירה לכך, אף שאין עבורם חובה שכזו. התוכנית אמורה להקנות להם מיומנויות, לשבץ אותם במשרה טובה ולתת להם ליווי של חצי שנה עם מאמנים מקצועיים ועובדים סוציאליים על מנת לוודא שהם נקלטים אצל המעסיק. אין לי ספק שזו תהיה תוכנית הדגל של שירות התעסוקה".
לא מטרטרים סתם
מעבר לכך שהאבחון התעסוקתי ומסלולי הקריירה הם אישיים ומותאמים לכישורים, למיומנויות ולשאיפות של דרוש העבודה, שירות התעסוקה הישראלי הוא מהראשונים בעולם שהכניס בינה מלאכותית לתהליכי העבודה וההשמה. "באמצעות אלגוריתמים מתקדמים אנחנו מזהים את המיומנויות שיש לכל דורש עבודה שיושב מולנו, מציעים שורה מגוונת של קומבינציות תעסוקתיות, כלומר מה אפשר לעשות עם המיומנויות האלה שאינו בהכרח במקצוע שבו עבד עד היום, - ומעבר לכך, מה צריך לחזק כדי להתאים למקצועות מבוקשים ורווחיים יותר ולמקצועות שדורש העבודה היה רוצה להשתלב בהם".
עד כמה קיימת גילנות בשוק העבודה להערכתך?
"אני חייב לומר שהגיל פחות מעניין אותי. לאדם בן 55 יש עוד 12 שנות עבודה, אז מדוע לא לשפר אותן? תוחלת החיים עולה, גם גיל הפרישה ייתכן שיעלה. אנחנו מחויבים לטפל גם באנשים יותר מבוגרים. אדם בגיל מתקדם הוא עובד מצוין עם ניסיון, שמחפש את העבודה ולאו דווקא את הקריירה. לעשות משהו שהוא אוהב. עובדים מבוגרים יציבים יותר במקום העבודה. הייתה לנו כבר השמה של מישהו בגיל קרוב ל-80".
מדברים על מחסור בעובדים. זה משהו שאתם רואים בשנים האחרונות גם מהפריזמה של שירות התעסוקה?
"היקף המשרות הפנויות גדול מאוד, וזו מגמה עולמית. אני לא מדבר על הייטק ופיתוח תוכנה אלא על תעשייה מקצועית, לואו טק ומיד טק וכל מה שבאמצע. יש המון משרות פנויות. למעסיקים זעירים יש גם קושי יותר גדול להתגמש עם עובדים ללא הכשרה למשל, ובעניין הזה אנחנו בהחלט נכנסים עם מערך הכשרות וסיוע. לפני שנתיים קיבלנו תקציב מאד גדול שעמד על 25 מיליון שקל כדי לסייע למעסיקים לקלוט אנשים בעלי מיומנויות נמוכות או חוסר ניסיון ולהכשיר אותם למקצועות, ומימנו חלק מהוצאות השכר".
"דורש העבודה הוא לקוח. סוג של פרפר שיכול לעוף לכל מקום"
היו פה המון חל"תים בשנים האחרונות, אצבע החל"ת הישראלית קלה על ההדק?
"אני לא רואה אצבע קלה על ההדק של חל"ת ואנחנו גם לא רואים תופעות חריגות של מצטרפים חדשים למעגל האבטלה. המחקרים שלנו מראים שיש זחילה שקורית לפני המלחמה של גידול קטנטן באבטלה. אני לא מתרשם מזה, אלא אם תנאי השוק ישתנו או המלחמה תימשך הרבה מאוד זמן, או אם חלילה ניקלע למשבר כלכלי.
"השוק שלנו חזק, הכלכלה שלנו חזקה, ראינו את ההתאוששות המהירה שלנו מהקורונה וגם אחרי המלחמה אנחנו נצמח ונעלה כלפי מעלה. וככל שהמלחמה הזו תהיה יותר קצרה, כך הסיכוי שלנו לחזור לכלכלה צומחת ולצמצום הגרעון יהיה יותר מהר".
ומילה למי שבכל זאת חושב ששירות התעסוקה זו התעסקות בירוקרטית. "אנחנו לא מטרטרים סתם. ואני קודם כל רואה את הלקוח במרכז", מצהיר גראור. "חובת ההתייצבות לא מעניינת אותי, מבחינתי יש תחרות ודורש העבודה הוא לקוח. סוג של פרפר שיכול לעוף לכל מקום, ולי חשוב שיהיה נעים לו לבוא ולשבת כשהוא מקבל שירות. חשוב לי שאווירת השירות תהיה נעימה ומכילה, ואני רואה את טובתו. אני רוצה שאנשים יאמינו שהם מקבלים פה שירות הכי טוב למציאת עבודה. לא רק בשביל לתבוע את קצבת האבטלה או הבטחת ההכנסה אלא כי הם מאמינים שמדובר בשירות מקצועי ושכאן הם יקבלו עזרה".