הטחינה הגולמית, מהמרכיבים המוכרים ביותר במטבח המזרח- תיכוני, הפכה לדבר שמסמל הרבה יותר ממרקם טעים על סלט. מדובר במוצר שהצליח להפוך מכוכב בשוק המקומי בישראל לאחד המרכיבים המבוקשים בעולם כולו.
הטחינה נצרכת במגוון רחב של דרכים: כיום היא משולבת במאפים, קינוחים, ממרחים ייחודיים, ואפילו משקאות. המוצר הפשוט הזה הפך לסמל לבריאות ולאיכות עבור מיליוני אנשים.
טחינה גולמית שימשה בעבר בעיקר כתוספת מזרח-תיכונית לפלאפל ושווארמה, מאכלי רחוב נפוצים בכל מדינות האזור. בישראל, הטחינה הפכה לאהובה במיוחד, אך השינוי האמיתי הגיע בשנות ה-2000, עם העלייה במודעות לתזונה בריאה ותחילתה של מהפכת המזון הטבעוני. ברגע אחד הפכה הטחינה ממוצר בסיסי, שנמצא בעיקר בדוכני אוכל מהיר, למוצר שנמצא בכל מזווה ביתי.
הטחינה עברה טרנספורמציה מחומר גלם פשוט למוצר מוערך בעולם הבריאות והתזונה. הערכים התזונתיים המרשימים שלה הפכו אותה לפופולרית במיוחד בקרב קהלים שמחפשים מזון איכותי עם יתרונות בריאותיים רבים, והיום היא מלווה סלטים, תבשילים ומאכלים נוספים במטבח הישראלי והעולמי.
הטחינה עשירה בסידן, פי שלושה ממוצרי חלב - ומספקת מקור מצוין לברזל, מגנזיום וחומצות שומן בלתי רוויות. הטחינה הפכה למזון אידיאלי לצמחונים וטבעונים, המחפשים מקורות חלופיים לחלבון ולשומנים בריאים.
בנוסף, הטחינה מכילה כמות גבוהה של סיבים תזונתיים, מה שעוזר בשיפור העיכול והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. יש לה גם תכונות נוגדות חמצון, שעוזרות להגן על הגוף מנזקי חמצון הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים.
שוק של 200 מיליון שקל בשנה
בישראל מוערך שוק הטחינה הגולמית ביותר מ-200 מיליון שקל בשנה, כולל המוצרים המשלימים והפרימיום. למעלה מ-13 מיליון אריזות נמכרות מדי שנה, כשהמובילות בשוק הן "אחווה", עם נתח שוק של 29.3%, "אל ארז" (18.7%), "בארכה" ו"טחינה ירושלים". מותגים אלו הצליחו להפוך את הטחינה ממוצר עממי למוצר פרימיום שאנשים מוכנים לשלם עבורו.
טחינה אחווה מובילה בשוק המקומי, עם היצע רחב של מוצרים שמתאימים לכלל האוכלוסייה, והיא לא רק מותג בסיסי אלא גם מציעה מוצר פרימיום תחת השם "טורקיז". התגובה החיובית מצד הצרכנים מראה כי קיימת פתיחות גדולה לחדשנות בתחום הטחינה, וכי צרכנים מוכנים להשקיע במוצרים שמספקים חוויה קולינרית עשירה יותר.
טחינת הר ברכה, שמיוצרת במפעל שומרוני מסורתי בהר גריזים, היא דוגמה נוספת למותג המבטא את הרצון של הצרכנים לשלם יותר עבור איכות ומסורת. מותג זה תפס נתח שוק בזכות הסיפור המיוחד שלו, והצרכן הישראלי מוכן לשלם תוספת של יותר מ-50% בזכות האיכות הגבוהה של השומשום והשיטות המסורתיות שבהן מיוצרת הטחינה.
נאמנות הצרכנים למותגים המובילים ברורה ומורגשת, כשהמותגים הגדולים כמו אחווה, אל ארז ובארכה מצליחים לשמור על נתחי שוק משמעותיים, והצרכנים מעריכים את האיכות, המוניטין והיציבות שמותגים אלו מציעים.
עם זאת, בשנים האחרונות רשתות המזון החלו להשיק מותגים פרטיים המציעים טחינה במחירים זולים יותר. על אף השפעת המותגים הפרטיים על המחירים, המותגים המובילים שומרים על מעמדם הודות אמון שהם בנו בקרב הצרכנים.
הנאמנות למותגים אינה מוגבלת רק ליצרנים הגדולים. כפי שצוין קודם לכן, גם מותגים קטנים יותר כמו "טחינת הר ברכה" הצליחו לצבור קהל נאמן, שמעריך את הערך המוסף שהמותג מספק, כמו איכות השומשום, שיטות הייצור המסורתיות והסיפור שמאחורי המותג.
שוק הטחינה אינו מוגבל רק לישראל, והוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-4.9% בשנים הקרובות. הביקוש לטחינה ברחבי העולם נובע משני גורמים עיקריים: העלייה במודעות לבריאות והביקוש לשומשום כחומר גלם לייצור שמן.
חברות ישראליות, כמו אחווה ו־אל ארז, מייצאות את מוצריהן לשווקים בינלאומיים, והטחינה הישראלית זוכה לשבחים על טעמה הייחודי ואיכות השומשום.
יצאנו לבדוק כמה אנחנו משלמים על טחינה מחוץ לבית, והממצא המרכזי הוא הפערים המשמעותיים בין רשתות השיווק והמותגים השונים.
המוצר הפופולרי ביותר הוא טחינה גולמית באריזת 500 גרם, והפער בין מחירי אותו המוצר ברשתות השיווק השונות מגיע ל-89%, פער משמעותי. גם בין המותגים קיימים הפרשי מחיר, כמו הפער בין מותג הפרימיום "טורקיז" של אחווה לבין מוצר של הר ברכה, העומד על 100%.
סלט טחינה מוכן לאכילה במשקל 500 גרם של המותג "אחלה" נמכר בטווח מחירים של 12.50-18.50 שקל, מחיר דומה לטחינה הגולמית. עם זאת, יש לזכור שהטחינה הגולמית מאפשרת להכין כמות גדולה יותר ולהתאים את הטעם לפי העדפות אישיות, ללא תוספות לא רצויות.
במסעדות ובחומוסיות, מנה של טחינה מוכנה מוגשת במחיר של כ-30 שקל. נותר לנו להחליט: האם נעדיף טחינה מוכנה, גולמית, או להתפנק במסעדה?