חזי גוטמן: התחזקות השקל והירידה במחירי הנפט יביאו לירידה של 0.2% במדד אפריל

הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי, חזי גוטמן, מוריד את תחזיות המדד שלו לחודשים הקרובים. להערכת גוטמן, מדד חודש מארס עלה ב-0.3% לעומת ההערכה הקודמת שצפתה עלייה של 0.4%. מדד חודש אפריל צפוי, להערכת גוטמן, להיות שלילי בשיעור של 0.2% לעומת ההערכה הקודמת שצפתה מדד חיובי של 0.3%. מדד חודש מאי צפוי להישאר ללא שינוי לעומת ההערכה הקודמת שצפתה עלייה של 0.2%.



בכל שנת 2003 צפוי מדד המחירים לצרכן, להערכת חזי גוטמן, לעלות בשיעור של 2% כשב-12 החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-1.2%, לעומת התחזית הקודמת שצפתה עליית מדד בשיעור של 1.5%.



הסיבה לשינוי בתחזיות המדד לחודשים הקרובים נעוצה בשינוי הכיוון שהתרחש בתקופה האחרונה במסחר במט"ח - מה שהביא להתחזקות משמעותית של השקל מול המטבעות הזרים. הסיבה לייסוף בשער השקל נעוצה בהתפתחות של המלחמה בעיראק ובשינויי ההערכות של הפרשנים הצבאיים-מדיניים.



גוטמן מציין בהערכתו כי הירידה במחירי הנפט העולמיים תבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים גם במדדי המחירים לצרכן. בבנק הבינלאומי מציינים עוד, כי במהלך השנה, עם תחילת יישום התוכנית הכלכלית, צפויות התייקרויות במחירי המים, התחבורה הציבורית ומחירי שכר הלימוד. נתונים אלה יקזזו בחלקם את הירידה במחירי הנפט והייסוף בשער השקל. ההשפעה של עליית מחירי המים, התחבורה הציבורית ושכר הלימוד על מדד המחירים לצרכן צפויה להיות בשיעור של 0.4% (בחישוב שנתי מצטבר).



בבינלאומי מעריכים, לאור השינויים בתחזיות האינפלציוניות, שנגיד בנק ישראל, דוד קליין, ימשיך במגמת ההרחבה המוניטרית ויפחית את הריבית בשיעורים מתונים. חזי גוטמן מעריך שעד לסוף השנה צפוי בנק ישראל להעמיד את הריבית בשיעור שנתי של 7%, נתון שמשקף הפחתת ריבית מצטברת של 1.7% לאחר ההפחתה בשיעור של 0.2% שביצע קליין בחודש שעבר. גם לאחר הפחתת הריבית עדיין היא תישאר גבוהה ברמה ריאלית שנתית של 6% - נתון שיתמוך בשער דולר של 4.8 שקלים בסוף השנה.



הקיצוץ החד בתקציב המדינה יביא, להערכת גוטמן, לגירעון תקציבי של 4.5%-5% כבר השנה. בבינלאומי מעריכים, שאם לא היו נעשים הקיצוצים בתקציב, היה עלול הגירעון להגיע לרמות של 6%-6.5%. חזי גוטמן מציין, שיש צורך להמשיך במאמץ לצמצם את תקציב המדינה, בעיקר לאור העובדה שלא צפויה צמיחה משמעותית בתקופה הקרובה - זו תהיה הדרך להחזיר את הגירעון לרמה של 2%-3% תוצר.