רבים מאמינים שהכלכלה תשגשג ותצמח אוטומטית עם תום הלחימה. כדי שהצמיחה הכלכלית תתרחש בעוצמה ובקצב מהיר, נדרשת מעורבות יזומה ותכנון מדוקדק מצד משרדי הממשלה בשיתוף המגזר העסקי.
ההיסטוריה מלמדת אותנו ששיקום כלכלי מוצלח מתאפשר רק כאשר יש חשיבה מערכתית וראיה כוללת לצרכי המדינה והמשק. התוכנית צריכה לכלול תיעדוף מגזרים שנפגעו, תמרוץ תעשיות אסטרטגיות, בניית מסלולי האצה להשקעות ועוד. אלה הם תנאים הכרחיים להתאוששות וצמיחה כלכלית מהירה ומוצלחת אחרי המלחמה.
כדי שההתאוששות תתרחש בעוצמה רבה, המדינה חייבת להיכנס לתהליך תכנון מקיף עוד במהלך המלחמה או או לכל המאוחר לקראת סיומה, קרי, עכשיו. הכנת תקציב המדינה היא הזדמנות בעיתוי מצויין, לזרוע את ראשי הפרקים לתוכנית ההאצה כלכלית אחרי המלחמה.
ענף הבניה ספג מהלומה כבדה ונדרשת התערבות ממשלתית כדי לזרז תהליכי תכנון, לזרז תהליכי בניה, מתן תמריצים לעידוד יישום טכנולוגי בענף, הגדלת האוטומציה והקטנת התלות בעובדים. היא הכרחית כדי לגשר על הפערים שנפערו במהלך הלחימה. ענף התיירות ספג ירידה חדה בכמות התיירים, נדרשת תוכנית מקיפה והכנת תוכנית להחזרת התיירים כולל תוכנית שיווק וקידום התיירות לישראל בעולם. ענף היהיטק ספג ירידה דרמטית בהשקעות חוץ, נדרשת בניה של תוכניות לעידוד השקעות ותמריצים ליזמים ומשקיעים.
תוכנית לשיקום נפשי, תושבים שנפגעו בקו הראשון וגם יתר אזרחי המדינה שהרגשת הבטחון האישי שלהם נפגעה. דוגמאות אלה ממחישות את העבודה הרבה שנדרשת לצורך תכנון, גיוס והקצאת משאבים להאצת הצמיחה של אחרי המלחמה.
ההיסטוריה מראה שהשיקום המהיר של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, למשל, התאפשר הודות לתכנון ולמימון במסגרת תוכנית מרשל. דוגמה זו ממחישה את חשיבות המעורבות הממשלתית ביצירת תשתיות כלכליות איתנות. יפן וגרמניה, גם הן השיגו צמיחה מהירה לאחר המלחמה, הודות להשקעה בתשתיות ותכנון יזום לפני סיום המלחמה.
הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס מדגיש את הצורך במעורבות ממשלתית: "החשוב הוא שהממשלה לא תעשה את מה שכבר עושים אנשים פרטיים, אלא את הדברים שאינם נעשים כלל." קיינס מסביר שממשלה חייבת לפעול בתחומים שהמגזר הפרטי לא מכסה, ובכך ליצור את התשתית לצמיחה עתידית.
מדינות שניסו להסתמך רק על השקעות ממשלתיות, מבלי לתכנן אסטרטגיה שתאפשר למגזר העסקי להשתלב בתהליך, נתקלו בקשיים משמעותיים. כלכלה המתבססת רק על השקעות ציבוריות עשויה לסבול מחוסר גמישות ומיכולת פחותה להתאמה לצרכים האמיתיים של המשק. ולכן, במקביל להשקעות הממשלה, חשוב לשלב את המגזר העסקי, שיקח את "המושכות" לאחר שהמדינה מניחה את היסודות הכלכליים.
לסיכום, התאוששות כלכלית אחרי מלחמה דורשת תכנון מקיף והכנה יסודית מצד המדינה כבר עכשיו. השקעות בתשתיות, תמיכה במוסדות ציבוריים ויצירת מסגרת תומכת למגזר העסקי הם הכרחיים לבניית כלכלה בת קיימא. כאשר המדינה מספקת את התנאים המתאימים, יכול המגזר הפרטי לקחת את ההובלה, להניע חדשנות וליצור צמיחה כלכלית בת קיימא.
אני קורא מכאן, לממשלת ישראל ליזום בהקדם תהליך תכנוני ואופרטיבי בשילוב המגזר העסקי והחברתי שיזניק את מדינת ישראל לצמיחה אחרי המלחמה.
המאמר נכתב ע"י צורי דבוש יו"ר ובעל השליטה בקליל