רב קו, בנקים וארנונה: קומבינת תעודות הסטודנט של המגזר החרדי

שנים אחרי שסיימתי את לימודי באוניברסיטה, קיבלתי שוב תעודת סטודנט. אין צורך בברכות על חזרתי לספסל הלימודים, כי בניגוד לעשרות אלפי השקלים שהשקעתי ברכישת ההשכלה הגבוהה שלי ואלפי שעות החריש העמוק בחומר ועמידה ביעדי ההגשה והבחינות, הפעם ההליך ארך חמש דקות בלבד, עלה 250 שקל ולא דרש ממני אפילו לקום מהספה - שלא לדבר על להיות נוכחת בהרצאה.

והיה גם בונוס. לא רק שהפכתי לסטודנטית מן המניין עם תעודה ירוקה ובוהקת של סמינר מעלות בית יעקב החרדי לשנת הלימודים האקדמית החדשה, אלא גם שבתוך רבע שעה כבר החזקתי בידי רב־קו עם הנחת סטודנט.

מה לאישה חילונית מתל אביב לסמינר חרדי ליטאי הממוקם בירושלים? התשובה פשוטה. טריק שהפך בשנים האחרונות לתעשיית ענק בחברה החרדית (אבל ככל הנראה לא רק), שמטרתו העיקרית היא הוזלת הנסיעה בתחבורה הציבורית המהווה נטל כלכלי כבד על משפחות שחיות על קצבת אברך.

מכללות וסמינרים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד החינוך מנפיקים תעודת סטודנט ואישור לימודים בעבור סכום צנוע מאוד - אם באופן ישיר או באמצעות "מאכערים" שדואגים להרשמה ולהליך הבירוקרטי. מכאן סלולה הדרך להנפקת פרופיל סטודנט ברב־קו ולקבלת הטבות אחרות, בהן בתשלום למוסד לביטוח לאומי ובמס בריאות.

אוקיי, תגידו, שייהנו. סחתיין עליהם. למה זה חשוב? אז זהו, שהנזק לקופה הציבורית נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ובאין פיקוח כלשהו מהמדינה, הפרצה ב"חוק הסטודנט", המתירה להוציא תעודה גם למי שקונה בכספו קורס אחד בלבד בלי צורך אפילו לשמוע הרצאה או להיות נוכח בקמפוס, קוראת לעוד ועוד קומבינטורים שחלקם אף מצדיקים את הגזל הזה על פי דין תורה.

התיעוד הראשון ברשת שנמצא לעסק המניב הופיע בשנת 2008 ומאז - ואולי אף עוד קודם לכן - הפכה הוצאת תעודת סטודנט לחיסכון משמעותי, והמונח "סטודנט" לשגור בפי הגולשים בפורומים החרדיים שמתייעצים אחד עם השני איפה הכי כדאי לעשות "סטודנט", מי הכי אמין ומי הכי זול.

באחד הפורומים הפופולריים מישהו ממליץ להתקשר ישירות למחלקת ההשתלמויות בסמינרים ולברר על "סטודנט" כדי לפשט תהליכים, ומונה את "הסמינר החדש", "הישן", סמינר מעלות וסמינר בנות יעקב. אחר ממליץ על מאכער מעולה שעובד עם הקריה האקדמית אונו. "אני כבר חמש שנים רשום אצלם, זה חוקי ואמין, מאה אחוז".

"אבל אונו לא מכירים בזה, ואין אפשרות לקבל מהם שום שירות בקשר ללימודים", נשאלת שאלת תם בפורום, והתשובה מסבירה בדיוק איך העסק עובד: "בגלל שזה חילונים, אז הם לא מודעים לזה - ודי למבין. המנהל של החרדים מטפל בזה, ולא המזכירות הכללית".

אגב, המאכערים של "אונו" הציעו בשנה שעברה יופי של מבצע: "קיבלתי במייל שמי שנרשם בעלות של 240 לשנה או 350 לשנתיים מקבל בונוס בשווי 2,500 שקל, מתנה מיוחדת ומשתלמת - קורס מיוחד ומקצועי מבית מכון גוטפלוס של הרב ישראל גוטמן, שייתן לכם ארגז כלים מעשי ועוצמתי לניהול כלכלת הבית בצורה נכונה בלי להרגיש שאתם מוותרים על משהו ובלי התקמצנות ודקדוקי עניות". מאכער אחר הולך עוד יותר רחוק ומציע "הגרלה על כרטיס טיסה לתפילה על הציון בקרעסטיר וזכאות לכרטיס VIP ב'מרכז' המקנה הטבות בלעדיות". מי שלא נרשם, מפסיד.

המסע שלנו מתחיל בציוץ ברשת X של נאור נרקיס, מייסד תנועת ישראל נאורה ומפיק "חוזרים בתבונה" - הקורס לחילון החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה. הופיע בו צילום של מודעה מודבקת על עמוד בזו הלשון: "למה לשלם יותר על תחבורה ציבורית אם אפשר לקבל הנחה? ניתן להירשם לקורס קצר מאוד ולקבל תעודת סטודנט המקנה הנחה משמעותית במגוון דברים כמו: רב־קו, בנק (הנחות ופטור מעמלות), טיסות, חניות, חו"ל, אטרקציות וטיולים (גן חיות וכדומה), חנויות ומסעדות, קניונים, חדרי כושר ועוד רבות".

בהמשך מפורטות ההנחות ברב־קו: "חופשי־שנתי לכל הארץ ב־1,390 שקל בשנה בלבד, חופשי סמסטריאלי ב־50% הנחה, הנחה של 33% בערך צבור או 50% הנחה אם יש לכם סטודנט מורחב".

בנוסף, מסבירים שם שהכל נעשה באישור רבנים ומורי הוראה, שניתן לשמוע את הקורס בטלפון או בווידיאו (לא חובה), שהכל מוכר ומאושר על ידי המל"ג ומיועד גם לגברים וגם לנשים, ושיש להם ניסיון של שנים בתחום עם שירות ואמינות בפריסה ארצית, וגם המחיר הזול ביותר והנחה לקבוצות (מעל 40). המחיר: 240 שקל במקום 290, ושנתיים בתוספת של 110 שקל.

מכיוון שהמודעה עסקה בשנת הלימודים הקודמת, עם אופציה להרחבה דו־שנתית, נראה היה תחילה שמדובר ביוזמה מקומית חד־פעמית. אלא שפנייה לכתובת המייל שהוצגה שם הובילה לעוד ועוד מודעות כאלה, חלקן נתלות ברחובות הערים החרדיות, חלקן מפורסמות מפה לאוזן בפורומים של המגזר, וכן לאנשי קשר רבים ולמערכת מסועפת וגדולה מאוד.

יש מאכערים שעובדים לבד, ויש כאלה שמפעילים אופרציות ארציות, עם רכזי אזורים, מספרי טלפונים כשרים ייעודיים ויעילות יוצאת דופן. מי שמעוניין לפתוח קבוצה גדולה של יותר מ־50 איש, מוזמן לפנות למייל של טוביה, "לרציניים בלבד". שלושה "מאכערים" שונים שאיתם שוחחתי, הציעו לי הצעות מחיר שנעו בין 250 ל־270 שקל ל"סטודנט" לשנה, ומועד הנפקת התעודה המובטח היה בין יומיים ל־12 ימים, באיסוף עצמי או בחלוקה אישית לתיבות הדואר.

פנייה ישירות לסמינרים מבטיחה הנפקה מיידית, כמו בסמינר מעלות בית יעקב. כשהתקשרתי לשם וביקשתי בשלוחת הקורסים לעשות "סטודנט", הפקידה לא שאלה באיזה קורס אני מעוניינת או פירטה את תנאי הקבלה, אלא ביקשה מיד את כתובת המייל שלי והודיעה שהיא שולחת לי טופס. רק למלא, לשלם, והתעודה תישלח סרוקה מיידית במייל. וכך היה.

מי שמתקשר למספר הטלפון של מודעת ה"סטודנט" בסמינר בנות אלישבע, שומע הודעה מוקלטת שההרשמה נסגרה וניתן לטפל רק בפניות שנכנסו לתוקף. נציגה אדיבה הסבירה שיש מקומות מוגבלים בקורס שעולה 250 שקל, ואפשר להירשם רק בשנה הבאה כי לא מתעסקים בזה יותר. גברים מקבלים את אותה התשובה מוקלטת ב"סמינר למורים".

גם במכללה האקדמית הרצוג, מוסד תורני אקדמי המציע "מגוון תוכניות לימוד ומסלולים עדכניים העונים על דרישות המועצה להשכלה גבוהה", ניתן לקבל "סטודנט" בקלי קלות, "כי עובדים איתם שנים ואפשר לסמוך עליהם".

מכללת י.נ.ר הפסיקה לעשות "סטודנט" השנה, אחרי כמה שנים פוריות בתחום. בצער רב ובקולגיאליות מחממת לב הפנו אותי שם למעלות בית יעקב. כאמור, את התעודה ניתן להשיג באמצעות המתווכים גם במכללה האקדמית אונו, דרך הקמפוס החרדי הגדול שלה.

ניסיון להשיג את התעודה ישירות, אגב, נתקל בסירוב מזכירות מכללת אונו, שם התעקשו שאין אפשרות להוציא כרטיס סטודנט לקורס יחיד - מה שמחזק את ההשערה שהנהלת הקמפוס לא יודעת מה קורה אצלה מתחת לאף, גם אם מדובר רק בכמה עשרות סטודנטים בשנה שנעזרים במתווכים המקושרים. גם ב"הרצוג" סירבו להנפיק לי כרטיס סטודנט בלי תיווך.

"חוק הסטודנט" אמור לקבוע מי זכאי לתעודה המקנה הנחות והטבות ומה הסטנדרטים המינימליים שבהם הוא צריך לעמוד. הניסוח הדל בסעיף המתייחס לתעודת הסטודנט מותח את גבולות הגזרה כמעט ללא הגבלה. "מוסד או אגודת סטודנטים מטעמו לעניין זה, ינפיקו לכל סטודנט הלומד במוסד תעודת סטודנט, שתשמש לזיהוי הסטודנט לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה (בחוק זה - תעודת סטודנט)", לשון החוק.

כלומר, הזכאים לתעודה הם סטודנטים הלומדים במוסד המוכר על ידי המל"ג, מוסד בעל היתר או אישור לפתיחת מוסד מהמל"ג, מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל, מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים בפיקוח משרד העבודה, מכינה קדם־אקדמית במוסדות הללו ובית ספר לאומנויות המאושר על ידי משרד התרבות והספורט. המוסדות המוזכרים, או אגודות הסטודנטים, אמורים להנפיק את התעודה בתחילת שנת הלימודים, וקבלתה כרוכה בתשלום.

על פי החוק, סטודנט יכול להיות גם מישהו שלוקח קורס אחד ואין שום חובה המוטלת עליו כדי לקבל אותה. באוניברסיטה הפתוחה למשל אין תשלום על תואר מלא, אלא על קורסים שבונים אותו. ככל שלוקחים יותר קורסים, התשלום יורד. עלות קורס אחד עומד על כ־2,000 שקל, לא כולל דמי הרשמה.

אפרופו, דמי ההרשמה לתואר במכללת הרצוג למשל עומדים על 400 שקל ואינם מקנים תעודת סטודנט. לעומת זאת, קורס שעולה 250 שקל מקנה את התעודה.

ניסינו להבין מי אמור לפקח על הנפקת כרטיס הסטודנט, ונתקלנו במבוך. במל"ג טוענים שאין להם סמכות פיקוח רגולטורית, התאחדות הסטודנטים טוענת מנגד שהמל"ג לא מקיים את חובתו ומעדיף לא להתעסק באכיפה. האמת המרה היא שלאף אחד מהגופים אין מנדט בחוק לפקח, אז הכל פרוץ.

"סעיף 13 לחוק זכויות הסטודנט מחייב כל מוסד להשכלה גבוהה או אגודת סטודנטים מטעמו להנפיק 'לכל סטודנט הלומד במוסד', תעודת סטודנט 'לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה'. כפי שמודגש, הסעיף מתייחס לזכויות על פי חוק זה בלבד והוא אינו מתנה את הנפקת התעודה בהיקף לימודים כלשהו", מסביר גורם משפטי במל"ג. "ככל שגופים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה מעניקים הטבות או זכויות נוספות לסטודנטים ודורשים לצורך כך הצגת תעודת סטודנט, על גופים אלו להגדיר מה נדרש מבחינתם לצורך מתן ההטבות, וייתכן שיידרשו לבצע תיקוני חקיקה לצורך כך".

ברב־קו, שיכולה לחסוך אלפי שקלים בשנה. סטודנט שלא עובד משלם את שיעור המינימום - 145 שקל - של דמי הביטוח הלאומי.

פה זה רק מתחיל. סטודנטים שמציגים את התעודה זוכים להנחות בחנויות, מסעדות, אירועי פנאי, תרבות, ביטוחים, ייעוץ, סבסוד טיפולי שיניים במרפאות האוניברסיטה ובתשלומי הארנונה לבעלי הכנסה נמוכה. פתיחת "חשבון סטודנט" בבנק באמצעות הצגת התעודה מקנה פטורים והנחה על העמלות והלוואות בריבית נמוכה ובפריסה נוחה. גם בתי קולנוע, תיאטראות, פאבים ומוזיאונים נותנים הנחות נאות לסטודנטים, ואתרי הנחות ייעודיים לסטודנטים מציעים הנחות נוספות.

משרד התחבורה מפרסם את רשימת המוסדות המוכרים להנחת רב־קו, ודורש אישור לימודים ותעודת סטודנט בהליך ההרשמה. הרשימה כוללת סמינרים, אוניברסיטאות ומכללות, ואפילו כמה תיכונים חרדיים.

"הזכאות להסדר נסיעה בהנחה מוסדרת בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים", הסבירו לנו שם השבוע. "משרד התחבורה אינו שותף להנפקת תעודת הסטודנט שמונפקת על ידי מוסד הלימודים. רשימת המוסדות מתקבלת ממספר גופים המפורטים בחוק זכויות הסטודנט ועל פיהם מתעדכנות הרשימות. הגופים כוללים את המועצה להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרת עובדי הוראה ועוד. משרד התחבורה מקבל את רשימת המוסדות באופן בלתי אמצעי מהגופים ואינו מתערב ו/או קובע את הקריטריונים להכרת המוסדות על ידם כלל".

לשאלתנו האם מודעים שם לדרך המתוחכמת שבה מקבלים נוסעים בתחבורה הציבורית סבסוד שלא מגיע להם, ולעובדה שהמדינה מאבדת עשרות מיליוני שקלים, נאמר לנו כי "משרד התחבורה מודע לנושא ופועל בימים אלו מול משרדי הממשלה הרלוונטיים לאסדרה, פיקוח ובקרה על פי חוק זכויות הסטודנט".

אף שמדובר בהליך שאינו פלילי על פניו, הוא עדיין נכנס תחת הקטגוריה של "כשר אבל מסריח", וזה מטריד חלק ממשתתפי הפורומים החרדיים. בעלת מצפון שואלת בתמימות נוגעת ללב: "זאת לא גניבה? עבירה פלילית?" ו"איש" עונה לה: "מצד ההלכה, אין שום סיבה והיגיון שתלמיד ישיבה לא ייחשב סטודנט, ולכן אין בעיה לזייף - גם אם זה שקר".

התשובה הזאת מקפיצה את "L": "מאיפה אתה ממציא את זה? איזה כסף בחור ישיבה עתיד להכניס לקופת המדינה ששווה לסבסד לו עכשיו כל מיני דברים? ובכל מקרה, מי שמסבסד מחליט את מי לסבסד, בין אם זה הגיוני ובין אם זה לא הגיוני. לכל המנסים לזייף, יש להם בדיקות מדגמיות במהלך השנה, ולפי דיווחים כאן, בפורום, מי שנתפס קיבל החזר על החופשי שנתי בקיזוז סכום מלא על החודשים שהספיק להשתמש... אם במהלך השנה יאבד/ייתקע הרב־קו - לא תוכלו לחדש את הפרופיל סטודנט ללא מסמכים מעודכנים לשנה זו".

"מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו. בושה וחרפה", זעם הגולש משה בדיון אחר לפני כמה שנים. "לא די בכך שציבור האברכים ובני התורה מופלה לרעה ואינו זכאי לקבל הנחות בתחב"צ, עד שנמצאה דרך להישאר בן תורה תוך קבלת כרטיס סטודנט ולשלם עליו טבין ותקילין, באתם להרוס? ליצור לבני התורה תדמית של גזלנים? גזל אתם אומרים, אולי תסבירו למה? למה אברך זכאי להנחה פחות מבת סמינר? למה אברך נחשב לפחות מסטודנט? בבא קמא לא טוב, מדעי החיים כן טוב? אם אברך היה משלם 2,000 שקל על קורס ולא מגיע, זה היה בסדר? מה אכפת לכם שהוא יוצא בזול יותר?".

מישהי אחרת מתחה את זה, בלי בושה, לקצה הפלילי בפומבי: "לא מצליחה להבין למה לשלם כסף על קורס שלא חובה לשמוע בכלל? מילא אם ללימודים האלו התכוון המשורר, אבל אם זה ממילא קומבינה אז כבר תעשו אותה בחינם". ואיך היא עושה את זה? "מעתיקה אישור לימודים מהרשת ומשנה פרטים אישיים. ככה אני עושה כבר 15 שנה. לכל המשפחה שלי".

גם הרבנים עצמם, מסתבר, מוטרדים מהעניין. רבי צבי ברוורמן שליט"א, ראב"ד מבית"ר עילית, התייחס לסוגיה בקונטרס שפרסם. "כאשר אדם אינו לומד כמצופה במוסדות פעילים בקורסים הנ"ל, יש לדון בכך, משום שמצד אחד החוק המאפשר את ההנחה אינו מגדיר השתתפות בשיעורים וכדומה, ורק מצריך להיות רשום במוסד שכזה, ומצד שני תעודת הסטודנט.

"ניסיתי לברר רבות את פשר ההנחה לסטודנטים. במשרד התחבורה אמר לי הפקיד שזו הנחה היסטורית. רבים נוספים אמרו לי שזה כתמיכה לסטודנטים כדי להקל מעליהם מאחר שגם כך הם משלמים הרבה על לימודיהם, ואין להם מקור הכנסה. ואילו באחד המקומות אמרו לי ששמעו ממקור מוסמך שהסיבה היא משום שהמדינה רוצה להתפאר בפני אומות העולם על כמות הסטודנטים הלומדים בה, ולכן אף ניתן להיות סטודנט עד גיל אזרח ותיק".

בסיכומו של דבר קובע הרב, ומסתמך על דעתו הכללית של הגר"י סילמן (על פי נכדו), שגם אם אין פה גזל - יש איסור לרמות ולשקר. "בכל פעם שמשתמש ב'סטודנט', זהו שקר אקטיבי, שכן הוא מצהיר במעשהו שהוא סטודנט", הוא פוסק.

ואם הזכרנו את החוק, אולי זה הזמן להכניס לחוק הסטודנט מגבלות שיגנו על קופת המדינה מסבסוד לציבור שאינו זכאי לו, ולהפוך את תעודת הסטודנט למסמך בעל תוקף אמיתי ולא לחתיכת פלסטיק שקונים בפחות מ־300 שקל.

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר, מסר בתגובה: "בזמן שסטודנטים בישראל נאבקים יום יום לשלב בין לימודים לעבודה, לעמוד בעול הכלכלי הכבד ולהתמודד עם מציאות מורכבת של מלחמה ומשבר כלכלי - תופעות של הצגת מעמד הסטודנט בצורה כוזבת לכאורה הן בגדר חציית קווים אדומים. אם אכן הדברים נכונים, מדובר בניצול ציני של מערכת שנועדה לסייע לאנשים שמשקיעים את כל זמנם ומשאביהם בלימודים, ובמקום זאת מאפשרת גישה לא הוגנת להטבות ולקצבאות המיועדות לסטודנטים האמיתיים במסלול האקדמי.

"התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית קוראת למועצה להשכלה גבוהה ולמוסדות האקדמיים לבדוק ולאכוף את הנושא בכל חומרת הדין, ותפעל בכל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע ולהוקיע כל גורם ששותף לתופעות הללו. יש גבול לניצול, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהגבול הזה לא ייחצה".

ממכללת מעלות בית יעקב נמסר: "הטענות שהועלו בכתבה אינן נכונות כלל. המכללה מציעה קורסים במגוון נושאים, שלומדות בהן מאות סטודנטיות במהלך שנת הלימודים. עם הרישום על הסטודנטית לבחור תוכנית לימודים, ובמהלך הקורס מתקיים מעקב על נוכחות סדירה. במידה שהסטודנטית החסירה מעבר ל־20% מהקורס, היא אינה זכאית לציון והכרה בלימודים אלו לתוכנית הלימודים".

מהמכללה האקדמית הרצוג נמסר: "לא הובאה בפנינו כל עדות כי מי שאינו סטודנט שלנו קיבל תעודה בעזרת תיווך או שלא בעזרת תיווך. למכללה קריטריונים ברורים ושקופים לזכאות לתעודה. המכללה מנפקת תעודות רק למי שעומד בקריטריונים".

תגובת סמינר בנות אלישבע: "לאישור סטודנט זכאיות תלמידות ונשים המשתתפות בפועל בלמידה, ונערכת בדיקת נוכחות מוקפדת. אם הסטודנטית נעדרת יותר מ־20%, היא מוסרת אוטומטית מהרשימה ומהדיווח למערכת משרד התחבורה. הקורס בהיקף של יותר מ־240 שעות ומתקיים לאורך השנה ומשלב למידה פרונטלית והיברידית. זכאות זו ניתנת לכלל הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות בארץ מיד לאחר ביצוע ההרשמה ללימודים, וכך גם במוסדנו".

מהקריה האקדמית אונו נמסר: "אנחנו לא מכירים תופעה כזו ואין למכללה רישום לקורסים בודדים. תעודות סטודנט מונפקות על ידי אגודת הסטודנטים אך ורק לסטודנטים מן המניין".

מהמל"ג נמסר: "הממצאים העולים בכתבה מדאיגים. עם זאת, הגורמים הרלוונטיים להסדרת הנושא הם הגופים המעניקים את ההטבות".

את תגובת הסמינר החדש והסמינר הישן לא ניתן היה להשיג.