היועץ המשפטי של משרד האוצר קובע כי חוק המעונות, הנועד לאפשר סבסוד במעונות היום לילדי אברכים החייבים בגיוס, פוגע בשוויון, יגדיל את הפער שכבר קיים בין חרדים לשאר האוכלוסייה ואף יפגע בשילוב חרדים בשוק התעסוקה. מסינג מבהיר בסיום עמדתו בת עשרת העמודים, שנשלחה לשר האוצר סמוטריץ', כי יש להתנגד לחוק. עמדה זו עולה בקנה אחד עם עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה שצפויה להתנגד לחוק.
היום צפוי חוק הגיוס לעלות לאישור ועדת שרים לחקיקה, ומטרתו היא היא לעקוף את פסיקת בג"ץ לפיה אין להעניק סבסוד למעונות יום לחרדים החייבים בגיוס, זאת באמצעות חישוב הכנסות משק הבית רק לפי בת הזוג. חישוב זה יאפשר גם לאברכים החייבים בגיוס להמשיך ולקבל סבסוד משמעותי במעונות היום.
המפלגות החרדיות הקואליציה הסכימו לוותר על חוק גיוס שפוטר את החרדים משירות תמורת העברת חוק המעונות אשר תאפשר להם להמשיך לקבל סבסוד של כ-1,500-2,000 שקל לכל ילד שנמצא במעונות יום, כאשר למשפחה חרדית יכולים להיות כמה ילדים כאלה במקביל.
מסינג מסביר כי "ב-27 באוגוסט נשלח מכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לשר העבודה, על דעת היועצת המשפטית לממשלה, לפיו יש להחיל את עקרונות פסק הדין הנובעים מהמצב המשפטי החדש על מבחני התמיכה במעונות היום, ולפיכך המדינה אינה יכולה להוסיף ולתמוך בהורים שילדיהם שוהים במעונות יום תחת תבחין של לימודים תורניים עבור הורה החייב בשירות צבאי שלא הסדיר את שירותו".
לדבריו חוק המעונות משנה מהותית את המצב: "בחינת מאפייני תעסוקת האם בלבד ללא בחינת עיסוק האב מהווה שינוי מהותי מהמדיניות הקיימת, והיא מעוררת קשיים משפטיים במפורט להלן. דומה כי כל תכליתה היא לעקוף את התוצאות המשפטיות הנובעות מהעדרו של חוק לגיוסם של תלמידי מוסדות תורניים, וזאת ללא חקיקה אשר מסדירה את הסוגיה האמורה. בנוסף לכך, להצעת החוק השלכות כלכליות ותקציביות רחבות היקף".
השינוי המוצע מהווה פגיעה בשוויון בשורה של אספקטים: ראשית הוא "מעגן יחס שונה להורים לפעוטות על בסיס מגדר, תוך העדפת האישה, מבלי שהדבר מבוסס על תשתית מקצועית ואף עומד בסתירה לתשתית המקצועית הקיימת בדבר שיעורי התעסוקה הגבוהים של נשים בישראל, לרבות נשים חרדיות ולצורך לעודד דווקא תעסוקת גברים חרדים".
עוד מהווה הדבר פגיעה בהורים שהיו יכולים להירשם למעונות השנה על בסיס חישוב הכנסות לפי האם בלבד ולא עשו זאת, וכן בזכותם של זוגות גברים חד מיניים לקבל הטבה.
עוד מוסיף מסינג בושא השוויון כי: "הצעת החוק למעשה מעמיקה את אי השוויון הקיים בין תלמידי מוסדות תורניים ליתר האוכלוסייה, שכן היא מביאה בפועל לתמיכה באבות תלמידי מוסדות תורניים חייבי גיוס ובכך מעמיקה את חוסר השוויון בעניין זה. נראה כי יש פער בין תכלית הצעת החוק כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברי ההסבר לבין התוצאה האופרטיבית של הוראות החוק שתטיב דווקא עם משפחות בהן האם עובדת והאב לומד במוסד תורני גם אם הוא חב בחובת גיוס ולא התייצב לשירות".
ומה עלות הסבסוד למשפחות אלה? מסינג מעריך אותה ב-200 מיליון שקל בשנה, לא כולל עלות נוספת של כ-100 מיליון שקל בשנה שתנבע מהגדלת מעגל הלא-מועסקים.
הדבר יפגע במשפחות שבהן שני ההורים עובדים והכנסתם נמוכה: "בשל העובדה שסדר קבלת הילדים למעון משקף תיעדוף של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, היעדר בחינת מצבו התעסוקתי של האב לצד בחינת תרומתו להכנסות משק הבית מייצרת עדיפות מובנית למשקי בית בעלי מפרנסת בודדה, שבהכרח יהיו גם בעלי הכנסה נמוכה יותר. על כן, סביר כי בכל מקרה בו משקי בית בהם שני הורים עובדים יתמודדו על מקום פנוי, משקי בית אלו ידחקו מן המסגרות כך שמספרם יצטמצם באופן משמעותי".
כלל טיעונים אלה מביאים את מסינג למסקנה כי יש להתנגד לחוק, אשר יעלה היום להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, ונועד לשמור על שלמות הקואליציה במחיר של הטבות לציבור החרדים על חשבון הציבור הכללי.