אחד מחומרי הגלם המשמעותיים ביותר בעולם הוא הסוכר. הוא נמצא במוצרי מזון רבים ומהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. אבל כמו שאנחנו אוהבים אותו, כך גם אנחנו שונאים אותו. מצד אחד הוא מעניק לגוף תחושת אנרגיה מהירה ושמחה, ומצד שני צריכה מוגברת שלו פוגעת בבריאותנו ועלולה לסכן את חיינו.
מחקרים רבים מראים כי גוף האדם מתמכר במהירות לסוכר וכי הדחף למתוק אינו רק תופעה פסיכולוגית אלא גם פיזיולוגית. הסוכר מייצר תחושת סיפוק מיידי, ולכן רבים ממשיכים לצרוך אותו על אף המודעות להשפעותיו השליליות, הכוללות השמנת יתר, סיכון מוגבר למחלות לב, כלי דם וסוכרת, הצטברות שומן בכבד, עלייה בסיכון לתחלואה בסרטן הלבלב ופגיעה בבריאות השיניים.
אם בעבר לא היינו מודעים במידה מספקת לסכנות הצפונות בצריכת סוכר מופרזת, כיום המודעות לנזקים הבריאותיים הטמונים בו הולכת וגוברת. בשנת 2020 אושר בישראל "חוק ליצמן" לסימון מוצרים עתירי סוכר, כחלק ממאמצי המדינה להעלות את מודעות הצרכנים לתזונה בריאה יותר.
בשנת 2022, אישרה הממשלה חוק להטלת מס על משקאות ממותקים, מתוך כוונה להוריד את הצריכה באמצעות העלאת מחירים. המחשבה הייתה שהצרכנים יפחיתו את צריכת המשקאות הממותקים אם מחירם יעלה. עם זאת, החוק בוטל זמן קצר לאחר מכן, עם כניסתו לתפקיד של שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'. נראה כי למרות הכוונות הטובות, המאבק בצריכת הסוכר צריך להתמקד בחינוך והסברה מגיל צעיר, ולא רק באמצעים כלכליים כמו מיסים.
הישראלים, כמו רבים אחרים בעולם, אוהבים מתוק. הצריכה הממוצעת של סוכר בישראל עומדת על כ־43.1 ק"ג לנפש בשנה, נתון שמציב אותנו בין המדינות הצורכות כמות גבוהה של סוכר. בהשוואה למדינות אחרות, נגלה כי בברזיל הצריכה לנפש היא הגבוהה ביותר (61.1 ק"ג בשנה) ואחריה ארה"ב (46.1) וישראל. מנגד, במדינות כמו גרמניה והולנד הצריכה נמוכה יותר ועומדת על 37.6 ו־37.4 ק"ג לנפש, בהתאמה. אירלנד, עם נתון של 35.3 ק"ג לנפש, נחשבת לאחת המדינות שבהן צריכת הסוכר היא הנמוכה ביותר בין המדינות המפותחות.
המודעות לנזקי הסוכר הולכת וגוברת, ובמקביל עולה גם הדרישה לתחליפי סוכר טבעיים, כמו סטיביה וסוכרלוז. ומאחר שיותר ויותר צרכנים מחפשים חלופות לסוכר הלבן, החברות המייצרות מנסות להתאים את מוצריהן למגמה זו. נותר לראות אם ההתייקרות במחירי הסוכר תוביל להפחתה משמעותית בצריכתו, או שהשוק ימשיך להסתמך על מוצרים ממותקים.
בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במחירי הסוכר בעולם, בעקבות שורה של אירועים, בהם מחסור ביבולים בברזיל ובהודו, שתיים מהיצרניות הגדולות בעולם. העלייה במחירי הסוכר השפיעה על תעשיות המזון ועל הצרכנים. מוצרים המכילים סוכר, כמו שתייה קלה, ממתקים ומאפים, התייקרו באופן ניכר - והדבר השפיע על יוקר המחיה הכללי. חברות המזון, שנסמכות על סוכר כחומר גלם מרכזי, נאלצו להעלות מחירים לצרכנים או לשנות את הרכב המוצרים כדי להתמודד עם העלויות הגבוהות.
בעשור האחרון ניתן לראות מגמה של גמישות מצד הצרכנים בכל הנוגע לנאמנות למותגים בתחום הסוכר. אמנם המותג המוביל בשוק הישראלי הוא הסוכר של חברת סוגת, אך מותגים פרטיים החלו לתפוס נתחי שוק גדולים יותר. המותגים הפרטיים מאפשרים לתחרות לפרוח, והם מיובאים ממדינות שונות, מה שמשפיע על המחירים בשוק המקומי.
כמה זה עולה לנו?
העליות והירידות במחירי הסוכר משפיעות לא רק על התעשייה, אלא גם על הכיס שלנו כצרכנים. אף שמחירי הסוכר לצרכן בישראל ירדו ב־22% בשנה האחרונה, התייקרות כללית במוצרי המזון ניכרת, וחברות המזון ממשיכות לייקר מוצרים המסתמכים על סוכר כחומר גלם מרכזי.
דגמנו את מחירי הסוכר לצרכן בין הרשתות השונות. ק"ג אחד סוכר של חברת סוגת נמכר במחיר הזול ביותר ברשת רמי לוי (4.50 שקל), לאחר שבשנתיים האחרונות היה מחירו 3.90 שקל, וביוחננוף מחירו עומד על 4.90 שקל (3.90 ב־2022 ו־4.50 ב־2023).
בשלוש רשתות מחיר ק"ג סוכר של סוגת עומד על 5.50 שקל: ויקטורי, שופרסל וטיב טעם. המחיר היקר ביותר בסקר התקבל ברשת AM:PM, שם עומד מחיר ק"ג סוכר של סוגת על 6.50 שקל.