כרבע מיליארד אמריקאים ייגשו ביום שלישי לבחירות ויקבעו מי יהיה הנשיא או הנשיאה הבאים של ארצות הברית. שני המתמודדים - סגנית הנשיא קמלה האריס הדמוקרטית והנשיא לשעבר דונלד טראמפ הרפובליקני, מרבים להתייחס אחת לשני באופן אישי, אך בין לבין נאלצים להתייחס גם לסוגיות בוערות שישפיעו על הכלכלה האמריקאית, ובפרט על שוקי המניות.
ההשפעה של הנשיאים האמריקנים על סקטור המניות נובעת ממדיניות כלכלית, חברתית וגיאופוליטית שמשתנה בהתאם לגישת הממשל. באופן מסורתי נשיאים רפובליקנים נוטים להעדיף הפחתות מיסים, צמצום רגולציה ותמיכה בעסקים גדולים, מה שמוביל לצמיחה בסקטורים כמו פיננסים, אנרגיה מסורתית (נפט וגז) ותעשייה. לדוגמה, צעדים כמו דה-רגולציה בתעשיות האנרגיה והפיננסים בתקופת טראמפ תרמו לצמיחה במניות החברות בתחומים אלו.
לעומת זאת, נשיאים דמוקרטים לרוב מקדמים מדיניות התומכת בשירותים חברתיים, רגולציה מוגברת על סקטורים מסוימים, והשקעה באנרגיה מתחדשת. כך, סקטורים כמו טכנולוגיה, בריאות ואנרגיה ירוקה נהנים לעיתים ממדיניות כזו. בתקופת הנשיא ביידן, לדוגמה, הייתה תשומת לב מיוחדת לנושאים של שינויי אקלים והשקעות באנרגיה ירוקה, מה שהוביל לעלייה במניות של חברות בתחום זה.
בנוסף, המדיניות של היושבים בבית הלבן משפיעה גם על סקטורים הרגישים למדיניות סחר חוץ ומאירועים גיאופוליטיים. למשל, ביולי האחרון טראמפ זעזע את השווקים כשנשאל אם ארה"ב תגן על טאיוואן מפני איום סיני, והשיב כי "הם (הטאיוואנים) לקחו לנו את כל עסקי השבבים". כתוצאה, נפלה מניית ענקית השבבים TSMC. בנוסף, עימותים סביב נושא הסחר עשויים לפגוע בסקטורים כמו חקלאות ותעשיות הייצוא, בעוד שמדיניות ביטחונית עשויה לחזק את סקטור התעשיות הצבאיות.
מבלי להיכנס לשאלה איזה מועמד עדיף לכלכלה האמריקאית ולכלכלה הגלובלית, בחרנו להתמקד בארבעה סקטורים מרכזיים ולהציג בקצרה את העמדה של כל אחד מהם לגביו.
טכנולוגיה:
כאמור, באופן היסטורי נשיאים דמוקרטיים נתפסים כתומכים יותר בחדשנות וברגולציה בעולם זה. זו מדיניות שיכולה להועיל לחברות טכנולוגיה המסתמכות על חוזים ממשלתיים או תומכות במדיניות של מחקר ופיתוח. האריס הייתה זו שדחפה את נושא ה-AI תחת ממשל ביידן ואף התבטאה לגבי הצורך להכניס שיקולים של הטיות גזעיות ושימוש במאגרי נתונים בעת פיתוח מערכות בינה מלאכותית.
בכל הנוגע לרגולציה, נזכיר כי באוקטובר 2023 ממשל ביידן פרסם שורת התחייבויות (בינתיים על פי רצונן הטוב של החברות ולא כחובה רגולטורית) לפיהן חברות AI ישתפו מידע עם הממשל. בארה"ב יש המעריכים כי האריס אף צפויה להרחיב את הצו הביצועי של ביידן ולנסות להעביר בקונגרס חקיקה שתקבע הגנות גדולות יותר, בין היתר סביב פרטיות הצרכן, אבטחת סייבר ובטיחות הציבור.
כפי שציינו, נשיאים רפובליקנים עשויים לתעדף מדיניות שמקדמת דה-רגולציה והורדת מיסי חברות, מה שיכול לסייע לענקיות טכנולוגיה ולסטארט-אפים. מסיבות אלה, גם טראמפ, כמו האריס, הבטיח גיבוי ממשלתי לסקטור הטכנולוגיה. די להזכיר את החברות שלו עם איילון מאסק כדי להמחיש את ההשפעה שעשויה להיות לו על הסקטור הטכנולוגי.
בהקשר לצו של ביידן בנושא ה-AI, טראמפ כתב השנה כי הוא "יבטל את הצו המנהלי 'המסוכן', שמפריע לחדשנות בתחום הבינה המלאכותית וכופה רעיונות שמאליים רדיקליים על פיתוח הטכנולוגיה הזו". זאת לאחר שבתקופת כהונתו כנשיא הוא פרסם שני צווי ביצוע בנושא.
באשר לחברות ביגטק, דוגמת 7 המופלאות (שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות שמובילות את המדדים הנסחרים בארה"ב), נראה ששני המתמודדים לא צפויים להחיל מדיניות הגבלים עסקיים משמעותית. האריס מצדה כמי שתומכת בחדשנות וצמיחה אף עשויה לדחוף להקלות בתחום וטראמפ בשל הרקע היזמי שלו אמנם צפוי לייצר המשכיות לחוקים הקיימים שיש הרואים בהם כנוקשים, אך הוא צפוי לאפשר קיום מיזוגים ורכישות גדולים.
כאן יהיה מעניין לראות איך העמדה הזו תתיישב עם זו של סגנו, ג'יי.די. ואנס, שהינו מבקר ידוע של חברות הטכנולוגיה הגדולות. לפי בלומברג, ואנס כינה את החברות הללו "טפילות", ושיבח את היו"ר הדמוקרטית של ועדת הסחר הפדרלית לינה קאן, על שמנעה מספר מיזוגים עסקיים אפשריים.
אנרגיה:
נושא האנרגיה ושינויי האקלים היה אחד המרכזיים בקמפיין הבחירות של ביידן, אך זכה לפחות פוקוס בקמפיין הנוכחי.
ממשלים דמוקרטיים שמים לרוב דגש על אנרגיה מתחדשת ויוזמות לשינויי אקלים. זה יכול לפעול לטובת חברות העוסקות בטכנולוגיות סולריות, רוח ורכב חשמלי. עם זאת, מדיניות זו עשויה גם להוביל לרגולציה מוגברת סביב מקורות אנרגיה מסורתיים כמו נפט וגז.
מנגד, נשיאים רפובליקנים נותנים לעתים קרובות עדיפות לתעשיות דלק פוסילי ולדה-רגולציה. זה עשוי להועיל לחברות הנפט והגז, אך עשוי גם לעורר חששות לגבי השפעות סביבתיות ושינויי אקלים.
שני המתמודדים הבטיחו להוזיל עלויות של צריכת אנרגיה עבור הציבור האמריקאי ובמקביל להגדיל את מספר מקומות העבודה בתחום. על פי הדמוקרטים ההוזלה המדוברת תגיע מזיכוי מס בהיקף של מאות מיליוני דולרים בגין אנרגיה נקייה, בעוד שטראמפ מאמין כי האנרגיה הירוקה דווקא העלתה את תעריפי החשמל. לכן הוא קורא להסיר את האיסורים על חיפושי נפט וגז חדשים.
שירותי בריאות
סקר שנערך בתחילת השנה מגלה כי תחום הבריאות שני בחשיבותו עבור הציבור האמריקאי רק לנושא הכלכלי. שני המועמדים מבטיחים להוזיל עלויות, למרות שעל פי רוב נשיאים רפובליקנים דוגלים בפתרונות בריאות שמציע השוק החופשי ובהפחתת מעורבות הממשלה. פתרונות אלו עשויים להועיל לחברות ביטוח פרטיות ולספקי שירותי בריאות, אך גם להוביל להגדלת עלויות שירותי הבריאות עבור הצרכנים.
כאן נציין כי טראמפ העביר בשלהי כהונתו שלל צעדים להורדת עלויות שירותי הבריאות, הן למבוטחים באופן פרטי והן למי שלא מחזיק בביטוחים אלו.
מנגד, נשיאים דמוקרטים נוטים להעדיף הרחבת הגישה לשירותי בריאות, ובמחיר סביר. זה יכול להועיל לספקי שירותי בריאות, חברות תרופות ויצרני מכשור רפואי. עם זאת, רגולציה מוגברת ופיקוח פוטנציאלי על מחירים עלולים להשפיע גם על מגזרים אלו.
האריס, כחלק ממשל ביידן, קידמה כאמור תכניות אקלים ואנרגיה ירוקה, שכללו גם רכיבי בריאות כמו הגבלת עלות שימוש באינסולין עבור מבוגרים ל-35 דולר לחודש, או מכסת עלות לתרופות מרשם ל-2,000 דולר למי שנכללים בתכנית Medicare הממשלתית עד 2025.
שירותים פיננסיים
נשיאים רפובליקנים מעדיפים לעתים קרובות דה-רגולציה ופיקוח מופחת על המגזר הפיננסי. זה עשוי להועיל למוסדות פיננסיים אך עשוי גם לעורר חששות לגבי סיכון מערכתי והגנה על הצרכן. מנגד, ממשלים דמוקרטיים עשויים לתת עדיפות לרגולציה פיננסית ולהגנת הצרכן. זה עלול להשפיע על בנקים, חברות ביטוח וחברות השקעות. עם זאת, זה יכול גם ליצור סביבה יציבה וצפויה יותר עבור המגזר הפיננסי.
בדוח שפרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס בחודש ספטמבר, מתייחסים אנליסטים בתחום הבנקאות לפערים בין התפיסות הללו. "תוצאות הבחירות ישפיעו ככל הנראה על עוצמת הרגולציה הפיננסית, על רקע הסיכונים המתמשכים במגזר הבנקאי", נכתב בדוח. זאת בדגש על מספר תחומים מרכזיים דוגמת דרישות הון ונזילות, מיזוגים ורכישות וכן הגנת הצרכן.
נציין כי ב-2018 ממשל טראמפ ביטל חלק מדרישות ההון המחמירות על המערכת הבנקאית שהותקנו כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008 (משבר הסאבפריים), כשמבקריו של טראמפ טוענים שההקלות שנתן הובילו לקריסת Silicon Valley Bank בשנה שעברה ולמשבר בבנקים האזוריים בארה"ב. אנשי מודיס צופים כי כהונה נוספת של טראמפ עשויה להביא להמשך הירידה בדרישות ההון ולצמצום נוסף אמצעי ההגנה הנדרשים מבנקים קטנים ובינוניים.
האריס אמנם לא פרסמה התייחסויות נרחבות לסקטור הפיננסי, אך במודי'ס צופים כי אם תזכה היא תמשיך את מדיניות ממשל ביידן לגבי דרישות הון ונזילות מחמירות יותר. עוד הם צופים "המשך פעילות רגולטורית התמקדת במאמצים יזומים להגנת צרכן, כגון הפחתת עמלות בנקאיות ודחיפה לשקיפות רבה יותר בקרב מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים, תוך פיקוח טוב יותר על ידי המועצה לפיקוח על היציבות הפיננסית".
הנשיא או הנשיאה הנבחרים ייכנסו לבית הלבן רק ב-20 בינואר 2025. מעניין יהיה לראות אילו השפעות ירגישו שוקי המניות כבר בתחילת נובמבר, רגע לאחר פרסום מדגמי הערוצים האמריקאיים המרכזיים.
הכותב הוא מנהל מחלקת מניות חו"ל במנורה מבטחים