ענף הרכישות באונליין הרים ראש בשנים האחרונות, בעיקר מאז מגיפת הקורונה. אנו רואים זאת במגוון תחומים, רכישות של בגדים דרך אתרי אינטרנט פופולריים, קניית מוצרי אלקטרוניקה ובגדים ואפילו הזמנת אוכל באפליקציות משלוחים. נוסף על כל אלה, אפשר לציין גם את המשלוחים מרשתות השיווק, תחום שלפי נתוני שבא (שירותי בנק אוטומטיים) רשם עלייה של כ-6% רק בשנה האחרונה.
אבל האם אנחנו יודעים איך אורזים לנו את המוצרים? הרי כשאנחנו מגיעים לסופרמרקט יש לנו שליטה על אילו ירקות אנו בוחרים, איך אנחנו בוחרים לארוז אותם, איזה מוצר אנחנו שמים באיזו שקית. אבל כשאנחנו מזמינים משלוח, במיוחד עם המעבר של רשתות השיווק לשקיות רב פעמיות, מוצרים רבים עלולים להתערבב אחד עם השני.
כאשר מדובר במוצרים רגישים לזיהומים כגון ביצים, בשר, דגים, מוצרים קפואים ומקוררים וכו', הרי שהצורך באחסון ושינוע ראויים חשוב עוד יותר.
לפחות שתי רשתות גדולות החלו לזכות לקוחות בגין קרטון ביצים שחלקו נשבר, באופן חלקי כך שהפיצוי יינתן רק בגין הביצים שנשברו בפועל ולא הקרטון כולו, תוך ציפייה כי הלקוח ישתמש בשאר הביצים שלא נפגעו כביכול.
ונשאלת השאלה, האם מותר לרשתות השיווק להתחשבן עם הצרכנים במקרים כאלו? האם קרטון ביצים נחשב למוצר אחד או שבמקרה שלו אנו משלמים פר ביצה? אלא שלצד הסיפור הצרכני, בעניין זה יש גם מימד בריאותי, והוא נוגע לשאלה האם אנחנו עוד יכולים לאכול ביצים שנותרו שלמות בתוך הקרטון "המזוהם" או מוצרים אחרים מהשקית שבו היה?
"בוודאי שיש סיכונים בריאותיים במקרה כזה", אומרת לוואלה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה מהפקולטה למדעים, בריאות וקיימות במכללה האקדמית אחוה. לדבריה, כשעושים קניות מומלץ להפריד בין מזונות לפני בישול, לארוז אותם בסלים נפרדים ולהפריד אותם מהמזונות האחרים. "ביצים צריכות להיארז היטב במשלוחים בשקית פלסטיק, כדי שאם תישבר ביצה - שום מוצר אחר לא ייגע בה".
מה קורה אם ביצה נשברת במהלך המשלוח? לפי ד"ר אולנובסקי קיימות שתי אפשרויות. במקרה הטוב אם קרטון הביצים אכן ארוז כמו שצריך בתוך שקית ניילון, המוצר היחידי שנפגע הוא הקרטון עצמו ורצוי לא לאחסן אותו במקרר. אפשר להשתמש בביצים שלא נשברו, אבל לפני השימוש צריך לשטוף אותן. אחרי ששוטפים ביצה ההמלצה היא להשתמש בה באותו יום. אפשר להכין ביצים קשות ואז הביצים יכולות להישמר במקרר גם 4-3 ימים. במקרה השני והגרוע יותר, הנוגע לאם הקרטון לא היה ארוז בתוך שקית פלסטיק, ישנו חשש שתכולת הביצים שנשברו ייגעו במוצרים אחרים ויזהמו אותם בחיידקים.
דבר זה נקרא זיהום צולב - כשמזון מזוהם מזהם מזון אחר לפני בישול. "לכן מומלץ להחזיק בבית 2 קרשי חיתוך", אומרת ד"ר אולנובסקי, "מכיוון שאם חותכים על אותו קרש לדוגמה גם את העוף וגם את הסלט עדיין יכולים לעבור חיידקים מהעוף שלא בושל לירקות".
"בשורה התחתונה, כאשר קרטון מתלכלך מביצים שנשברו אסור לאחסנו במקרר", אומרת ד"ר אולנובסקי. את הביצים שלא נגעו בהם אפשר להציל, לשטוף את הקליפה ולהשתמש באותו יום. שטיפה של קליפה מותרת רק ממש לפני השימוש. קרטון ביצים שבורות צריך לזרוק ישר לפח, ביצה שנדבקה לקרטון זה לא משהו שאפשר להציל".
אחד החיידקים שעלולים להידבק בהם במקרים של חשיפה לביצים לא מבושלות הוא סלמונלה, חיידק שגורם למחלה קשה במערכת העיכול ומסוכן במיוחד לפעוטות, נשים בהיריון וחולים כרוניים. לפי ד"ר אולנובסקי, "בישראל, וגם באירופה ובארה"ב, השיעורים של סוגי החיידקים השונים משתנים, אבל באופן מיוחד חייבים לבשל היטב ביצים, בשר, דגים, ועוף".
ומה לגבי הצרכנים? עו"ד הדס יעקובסון מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות טוענת כי "מדובר בהתנהלות לא שירותית, אם כי אין עבירה על החוק משום שביצה מהווה מוצר מובחן שנארז בצורה כמותית אך עומד בפני עצמו. אין בכך פגם, כי זיכוי על קרטון שלם כאשר רק חלק מהביצים נשברו, הוא זיכוי ביתר, ומהווה סוג של עשיית עושר שלא במשפט".
עוד מוסיפה עו"ד יעקובסון כי "אם משרד הבריאות יוציא הנחיה של סכנה בשימוש בביצים ששהו בקרטון עם ביצים שנשברו, אזי תהיה חובה בריאותית לזיכוי מלא. אבל מצופה כמובן כשצרכן עושה משלוח במאות שקלים שנפגם שלא יתקזזו איתו על שקלים בודדים".
ממשרד הבריאות נמסר כי "בנוהל מפרט אחיד למרכולים קיים פרק המתייחס לאחסון מוצרים בזמן משלוח. על פי הנוהל נדרשת הפרדה בין סוגי המזון, ביניהם מזון גולמי לבין מזון מוכן לאכילה, וזאת על מנת למנוע זיהום צולב, העלול לסכן את בריאות הציבור, בפרט אוכלוסיות בסיכון".