לשלשת ציפורים וזיהום חריג: מה קורה למים המותפלים שאנחנו שותים?

ישראל כבר לא מתייבשת כמו פעם וכבר אין פרסומות בטלוויזיה שקוראות לנו לחסוך במים, אבל יכול להיות שבעוד מספר שנים נהיה במחסור של מים ראויים לשתייה, ובניגוד לבצורת שקשורה למצב מזג האוויר - במקרה הזה נוכל להאשים רק את עצמנו. מדוח מבקר המדינה על מצב המים המותפלים בישראל עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה הענף סובל בין היתר מחוסר תכנון קדימה, בדיקות שלא נערכות במתקנים ומקרים של זיהום חריג מקרבת מתקני ההתפלה.

ישראל זקוקה למים: היצע המים הטבעיים במדינה יילך ויפחת עד 2050, ואילו הביקוש למים באיכות גבוהה שראויים לשתייה צפוי לעלות, זאת בהתאם לגידול החזוי באוכלוסייה במדינת ישראל, כך לפי התחזיות של רשות המים מיוני 2023.

את הדרכים המרכזית שבהן ישראל משיגה מים היא התפלה, כאשר כושר הייצור של מים מותפלים צפוי לגדול כמעט פי שלושה - מכ-596 מלמ"ק לשנה בשנת 2022 ליעד של כ-1,700 מלמ"ק בשנת 2050.

בביקורת נמצאו שורה של מקרים קשים ובהם אי-דיווח על כך שמכל מי המוצר במתקן התפלה מסוים היה פתוח למפגעים כגון לשלשת ציפורים שנמצאה בו. עוד נמצאו חריגות מחובת הדיווח של מתפיל שעליהן כבר העיר משרד הבריאות. במהלך הביקורת נחשפו בין היתר אי-דיווח מיידי על אירוע דליפת תזקיק דלק לים בסמוך למתקן ההתפלה, עיכוב בדיווח על תקלה שגרמה לעליית רמת העכירות במים ואי-דיווח על כמה אירועים שבהם הופסקה פעולת המתפיל מעבר ל-12 שעות, לרבות אי-דיווח על פעולות החזרה לשגרה.

בכל אירועים אלה המתפילים לא קיימו את חובות הדיווח שלהם מיד לאחר שגילו תקלות או תופעות חריגות או חריגות מערכי הסף, משרד הבריאות לא הפעיל אמצעי אכיפה, כגון הגשת כתבי אישום, והסתפק בייזום דיונים עם המתפיל ובתכתובת המבהירה למתפיל שלא פעל כנדרש וכיצד עליו לפעול.

מהביקורת עולה כי בשנים האחרונות משרד הבריאות לא ערך באף אחד ממתקני ההתפלה ביקורת לפחות פעם אחת בכל שנה, בניגוד מוחלט לנהלים. זאת ועוד, בידי מטה משרד הבריאות אין דיווחים של המחוזות על ביצוע הביקורות.

מי ים מזוהמים עלולים להגיע למתקן ההתפלה ועלולים אף להשפיע על איכות המים המותפלים. כמו כן, הם עלולים לגרום לנזק למתקנים ולהביא להפסקת הייצור. משנת 2007 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגללם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור היו לפרק זמן של כמה שעות ועד לחמישה ימים. הסיבות לכך היו תוצאות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק, שמנים ועכירות. זיהום במי הים עלול לנבוע בין היתר מהזרמת שפכים וקולחים דרך הנחלים או ישירות לים.

רשות המים לא השלימה את הכנת תוכנית האב למשק המים ולא הביאה אותה לאישור מועצת רשות המים ולאישור הממשלה, למרות שהממשלה החליטה על כך עוד ב-2010, ולמרות שמשרד מבקר המדינה העיר לרשות המים כבר 4 פעמים על כך.

לפי הדוח, אי-השלמת תוכנית האב במשך יותר מעשור ובעיקר נוכח הצורך לפעול על פי תכנון לטווח ארוך בתחום ההתפלה עלולה להקשות על ניהול משק המים. כפי שקבע מבקר המדינה בשנת 2018: "תוכנית כאמור תאפשר לנהל את משק המים כמשק בר קַייָמה, תסייע להימנע ממצבי משבר בעתיד, תתווה את המדיניות ותקבע את סדרי העדיפויות במשק המים לשנים הבאות".

בשנה שעברה התרחשו אירועי עכירות גבוהה באחד ממתקני ההתפלה, ברמה שחייבה עצירה של אספקת המים מהמתקן ודיווח למשרד הבריאות. אולם, המתפיל דיווח רק על חלק מהאירועים אחרי שהתבקש, ולא עצר את אספקת המים מהמתקן כנדרש. למרות שמינהלת ההתפלה הייתה רשאית לדרוש מהמתפיל תשלום פיצוי מוסכם בגין כל אחד מ-18 האירועים שהתרחשו, בפועל היא דרשה תשלום בסכום של כמה עשרות אלפי ש"ח בלבד.

רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2024 כי לפי שיקול דעתה המקצועי של המינהלת, סל הסעדים שהופעלו היה מאוזן ונתן מענה הולם לאירועים אלה. המתפיל השיב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא החל להפעיל את המתקן במקביל לביצוע עבודות שיקום שתוכננו בין היתר כדי להתגבר על בעיית העכירות, וכי זו צפויה להיפתר לכשיסתיים השיקום.

בביקורת נמצא כי משרד הבריאות טרם ביצע את הסקר שנדרש לדעתו לעשות בעניין רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מינים פולשים נוכח משבר האקלים שעלול לגרום לפגיעה באיכות מי הגלם של מתקני ההתפלה, בין היתר בשל התרבות מינים פולשים אלו בים התיכון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "המשרד יעבוד יחד עם רשות המים על טיוב האכיפה בנושא".