כמה ישראלים מחזיקים ביטקוין? גם למדינה אין מושג

דוח חריף של מבקר המדינה שיפורסם היום (שלישי) חושף כשל מערכתי בטיפול המדינה במיסוי מטבעות דיגיטליים (קריפטו). הדוח מצביע על פער דרמטי בין מספר מחזיקי הקריפטו בישראל - המוערך בכ-200 אלף, לבין מספר המדווחים לרשויות המס, העומד על כ-500 איש בלבד בשנה.

לצד זאת, מתח המבקר ביקורת חריפה על התנהלות רשות המיסים, שאיבדה כ-31.5% ממפקחיה בשנים האחרונות, עם היעדר כלים טכנולוגיים מתאימים, הנמצאת בפיגור משמעותי אחרי העולם המערבי באסדרת התחום. במקביל, סירובם של הבנקים לקבל כספים שמקורם בקריפטו - גם כשמדובר בתשלומי מס - יוצר מצב אבסורדי שבו גם מי שרוצה לשלם מס, מתקשה לעשות זאת.

מבדיקת הנתונים שערך מבקר המדינה עולה תמונה מדאיגה של תעשייה צומחת שהמדינה מתקשה למסות. בישראל פועלות כיום למעלה מ-170 חברות בתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-WEB3, שגייסו עד סוף 2022 למעלה מ-3.8 מיליארד שקלים ומעסיקות כ-4,000 עובדים. לפי הערכות שמצוטטות בדוח, פוטנציאל גביית המיסים בישראל מפעילות קריפטו עשוי להגיע ל-3-2 מיליארד שקלים.

כשזה מגיע למחזיקי קריפטו ישראלים, הפער בין הפוטנציאל למציאות בלתי נתפס, בעוד שמספר המחזיקים בארנקים דיגיטליים בישראל זינק מכ-210,000 בשנת 2020 לכ-1.67 מיליון בשנת 2023 (על פי נתוני חברת המחקר Statista), מספר המדווחים לרשות המיסים נע בין 325 ל-922 בלבד בשנים 2018-2022, עם ממוצע של כ-500 מדווחים בשנה.

הדוח מוסיף וחושף שרשות המיסים אינה ערוכה לטפל בתחום המתפתח במהירות. בשנים 2023-2019 חלה ירידה דרמטית של 31.5% במספר מפקחי ורכזי מס הכנסה - מ-834 ל-571. במקביל, הרשות טרם השלימה רכש של תוכנות ייעודיות הנדרשות לחישוב והערכת שווי של עסקאות קריפטו, ולא העבירה הכשרות מעשיות למפקחים בתחום.

"בפועל, המפקחים נאלצים להסתמך על חישובים שמציגים מייצגי הנישומים, על שיקול דעתם ועל יושרם", מציין המבקר בדו"ח, ומוסיף כי "דבר זה עלול לפגוע בביצועיה ובמעמדה של רשות המיסים כגוף מקצועי".

בעיה חמורה נוספת שעולה מהדוח היא הפרדוקס שנוצר בין דרישת רשות המסים לתשלום מס, לבין סירוב הבנקים לקבל כספים שמקורם בקריפטו. סקר שצוטט בדוח מצא כי 75% ממנהלי חברות הקריפטו בישראל העידו שהבנקים ניסו למנוע מהם לבצע פעולות עם כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, וכ-36% מהם דיווחו על קושי בתשלום מסים דרך הבנק.

בסוף 2023 פרסמה רשות המסים נוהל חדש המאפשר תשלום מס דרך בנק ישראל, אך המבקר מציין כי הנוהל "חל רק על יחידים, כרוך בנטל בירוקרטי כבד על הפונים, ומטיל על רשות המסים אחריות למניעת הלבנת הון החורגת מתחום מומחיותה". עד למועד סיום הביקורת, לא התקבלה אף פנייה במסגרת הנוהל.

המצב הנוכחי מוביל לתופעה מדאיגה של בריחת חברות ישראליות לחו"ל. "חוסר הוודאות לגבי היכולת להמיר כספי קריפטו ולהכניסם לבנק בישראל, מביא לצמצום גיוס עובדים בישראל מחשש שלא יוכלו לשלם משכורות ומס ניכויים, וכן מביא לצמצום גיוסי כספים בישראל", קבע הדוח.

בעוד מדינות כמו בריטניה, ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי קידמו לאחרונה אסדרה מקיפה בתחום הקריפטו, ישראל נותרה מאחור. יתרה מכך, הדוח מזהיר כי ישראל מסתכנת בכניסה ל"רשימה השחורה" של ארגון ה-OECD כמדינה מעלימת מס, אם לא תאמץ את מסגרת הדיווח הבינלאומית על נכסי קריפטו (CARF) עד 2027.

עבור האזרח הישראלי המחזיק בקריפטו, המצב מייצר דילמה בלתי אפשרית: מצד אחד, אי-דיווח לרשות המסים חושף אותו לעבירה פלילית בגין העלמת מס. מצד שני, גם אם ידווח, ייתכן שלא יוכל לשלם את המס במועד בשל הקושי שהבנקים מעמידים בהכנסת כספים שמקורם בקריפטו.

רבים נאלצים לפנות לשירותי צד שלישי להמרת הכספים, תוך תשלום עמלות גבוהות של לפחות 5% מהמחזור. "המצב הקיים מייצר עלויות גבוהות ונטל בירוקרטי מיותר על הציבור", קובע דו"ח המבקר.

הדו"ח ממליץ על שורה של צעדים דחופים, ובהם:

• קידום חקיקה והסדרה מקיפה של התחום
• שיפור יכולות טכנולוגיות ומקצועיות של רשות המסים
• הרחבת הנוהל לתשלום מס דרך בנק ישראל
• הגברת ההסברה והנגישות למידע
• חיזוק שיתופי פעולה בין-רשותיים
• הגברת האכיפה והאיתור היזום של מחזיקי קריפטו

"בהירות בתחום המיסוי בכוחה לשפר את אמון הציבור ברשות המסים, להתוות את הדרך שתאפשר לכלכלה הישראלית בתחום הקריפטו לצמוח ולאפשר למדינת ישראל לשמור על מעמדה כמעצמה טכנולוגית", מסכם המבקר.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים הישראלית היתה מהראשונות בעולם שפרסמו כללי מיסוי בתחום הקריפטו, כשפרסמה בסוף שנת 2017 הוראת ביצוע שסווגה את המטבעות הקריפטוגרפים כנכס הוני. מאז פרסמה הרשות פרסומים נוספים ובשנה האחרונה פועלת ביתר שאת להתאמת כללי המס לתחום הקריפטו באמצעות קידום חקיקה שתתרום להגברת הוודאות שתביא להגדלת היקפי הדיווח. כמו כן הרשות משקיעה תשומות רבות במישור המודיעיני והחקירתי, באמצעות כלים טכנולוגים, לאיתור נישומים הפועלים במטבעות דיגיטליים.

"הטיפול בנושא הקריפטו מערב שאלות רגולטוריות שאינן תלויות ברשות, כגון הפקדת כספי קריפטו ותשלום המסים עצמם שנתקלים בסירוב של המערכת הבנקאית. כחלק מההתמודדות עם קשיים אלה פרסמה רשות המסים ביום ה-1.1.2024 בשיתוף בנק ישראל, רשל"ה, משרד המשפטים והמשטרה נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר ומקיימת דיונים עם הרשויות הרלוונטיות בדבר פישוט הנוהל ובנוסף שיחות עם נציגי בנקים מסחריים למציאת חלופות לנוהל. כמו כן, הרשות פועלת מול היועמ"ש לפרסום נוהל גילוי מרצון שיאפשר דווח על ידי מי שהפיקו רווחים ממבעות קריפטוגרפים. רשות המסים מברכת על הדו"ח המעמיק של המבקר וכבר פועלת על מנת ליישם את המלצותיו".