בוזזים אותנו: למה הישראלי יכול לקנות הרבה פחות מהאנגלי, הצרפתי או האמריקני?

יקר פה. את העובדה הזאת יודע כל אזרח ישראלי שנכנס לרשת השיווק או המכולת הסמוכים לביתו. בכל שבוע אנחנו קונים פחות ומשלמים יותר. אף אחד מאיתנו לא צריך שמבקר המדינה יגיד לנו את זה, אבל המספרים שהוא מפרסם בדו"ח החדש שלו, מבהילים.

ולא סתם שיקר פה להחריד, הרשויות שאמורות לשמור על כיסם של הצרכנים ולטפל בגופים המונופוליסטיים, שמנצלים את כוחם בשוק לא תחרותי ואת היותנו מדינת אי, לא עושות דבר, מפקירות את הצרכנים ונותנות לספקים, ליצרנים ולקמעונאים להשתולל.

הירקות הקפואים, המככבים בדו"ח, מספרים את המציאות הלא נורמלית שבה אנחנו חיים. בשנת 2023, קובע המבקר, הפער במחירי ברוקולי קפוא, בין ישראל למדינות באירופה עמד, תחזיקו חזק מאוד מאוד, על 380%, כשהפער על שאר הירקות הקפואים היה בין 93.3% ל-161%, מספרים פסיכיים בכל קנה מידה.

וההסבר למה זה קורה, מתאים כמעט לכל קטגוריה שהיא בקמעונאות - מונופול. נתח השוק של סנפרוסט, בבעלות תנובה, עומד על כ-62%, כשהיתר נחלק בין רמי לוי, שופרסל וספקים קטנים. האם סנפרוסט הוכרזה כמונופול, מה שהיה מגביל את ההשתוללות שלה? חלילה. איפה הרגולטור? שאלה מעולה. הוא פשוט איננו. וזו, כאמור, רק דוגמא מכאיבה אחת.

תחת הכותרת "התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה", פורס המבקר את המציאות הבלתי נסבלת שבה נאלץ הציבור לשלם מחירים מופקעים, בלי סיבה ולעיתים פי שניים מעליית המדד. למה? כי אפשר. בין 2011 ל-2024, עלה מדד מחירי הפירות והירקות ב-37%, הארוחות מחוץ לבית ב-34% ומדד מחירי המזון, כולל ירקות ופירות עלה ב-23%. כשמדד המחירים לצרכן עלה רק ב-17%, אפשר להבין שמישהו דופק אותנו וחזק. במבקר אומרים שלא קראו לפירוק מונופולים, אלא לחקיקה שתגביל אותם ואי אישור מיזוגים חדשים בחברות ענק.

טבלה נוספת שמתפרסמת בדו"ח ממחישה עד כמה מצבנו גרוע. המבקר ערך השוואה בין מחירי מוצרים שונים בארץ, באנגליה, צרפת ובארה"ב, ובדק את היכולת שלנו לרכוש אותם, למול זו של אזרחי מדינות אחרות. מחיר ליטר חלב בישראל עומד על 7.1 שקלים, בארה"ב מחירו 4.5 שקלים ובאנגליה 3.2 שקלים בלבד. בתמורה לשעת עבודה תוכלו לרכוש 10 ליטרים של חלב בישראל, 23 ליטר בארה"ב וכ-44 ליטר באנגליה, פי יותר מארבעה בישראל.

לחם עולה בישראל 9.7 שקלים, באנגליה 4.2 שקלים ובארה"ב 10 שקלים. אבל בעוד שבישראל תכלו לקנות 7.8 ק"ג לחם לשעת עבודה, בארה"ב תוכלו לרכוש 14.1 ק"ג לשעת עבודה, כמעט כפול.

ומה עם פסטה? בישראל מחיר ק"ג פסטה עולה 11.8 שקלים, בצרפת תשלמו עליה 11.3 שקלים ובארה"ב 9.9 שקלים. מבסוטים מהמחיר הנמוך? חכו רגע. במחיר שעת עבודה בישראל תוכלו לקנות 6.5 ק"ג פסטה, בצרפת 9 ק"ג, ובארה"ב 9.9 ק"ג. מה כל זה אומר? שכוח הקנייה של הצרכן בישראל נמוך לעומת כוח הקניה של הצרכן, באנגליה, בצרפת ובארה"ב - במונחי שכר של שעת עבודה במוצרים שנבדקו נמוך בעד 300%.

המלחמה שאבה את תשומת הלב הלאומית לסוגיות הרות גורל, ודחקה אותה הרחק מהמודעות הצרכנית, ולפי המבקר, היו כאלה שניצלו זאת היטב. מצד אחד היקף כוח האדם בתעשייה הצטמצם ב-18% ותפוקת המפעלים בישראל הצטמצמה בכ-50% בשלושת החודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל ומהצד השני, מחירי המזון ברשתות השיווק עלו בשיעור של בין 2.9% ל-6% ובמילותיו של אנגלמן "לכאורה ללא הצדקה כלכלית". למה זה קרה? כי "באותה התקופה לא היתה חקיקה שאפשרה לרשות להגנת הצרכן להתמודד עם עליות המחירים", סוף ציטוט.

מי שחשב שהציבור יבין את הפרנציפ וינהר בהמוניו למותג הפרטי, יתאכזב. נתח השוק של המותג הפרטי עומד על 6.9%, לעומת 36.1% במדינות נבחרות באירופה. "רק במהלך שנת 2023 החלה רשות התחרות לבחון את השפעתה של התחזקות המותג הפרטי של קמעונאים גדולים על התחרות, לרבות ההשפעה על הספקים הקטנים וכניסתם למדף אצל אותם הקמעונאים", נכתב בדו"ח, "והיא טרם בחנה את הצורך לעשות שימוש בסעיף 11 לחוק המזון המסמיך את הממונה על התחרות לתת הוראות לקמעונאי לגבי המותג הפרטי".

המבקר מציין בשנת 2023, היו לפחות 13 חברות וקבוצות מסחריות בישראל שהן קונגלומרטים, בתחום המזון ומוצרי הצריכה, זאת אומרת חברות ענק שפועלות בו-זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון. חלק מהן גם מחזיקות בנתח שוק גדול בקטגוריות שהן פועלות בהן.

נתח השוק של חמשת הספקים הגדולים בשוק המזון והצריכה אומנם הצטמצם מעט במשך השנים, כך שבשנת 2022 הם החזיקו בכ-37.5% מנתח שוק המזון בישראל לעומת 42.7% בשנת 2017, אך לדברי רשות התחרות הוא עדיין ריכוזי ומצביע על הריכוזיות הגבוהה בשוק המזון ומוצרי הצריכה בישראל.

כל זה מביא למצב שבו ב-36 מתוך 38 קטגוריות בענף המזון, ישנה ריכוזיות גבוהה של מעל ל-50% מהשוק. מוצרים רבים, שנמצאים בשימוש יום יומי, נמכרים על ידי מספר חברות מצומצם. למשל, שוק הטיטולים, שהם מוצר חובה לכל משפחה צעירה ואמנם לא נמצאים בתחום המזון, נשלט כמעט לחלוטין, כ-94% מהשוק, על ידי שלושה ספקים בלבד. המגוון על המדף מצומצם ורמת המחירים בקטגוריה גבוהה.

לנוכח הנתונים הקשים האלה, היה מצופה שהרגולטור הממונה על אכיפת חוק התחרות, הממונה על התחרות, תפעל במלוא המרץ כדי לצמצם את פעילות המונופולים, באמצעות הכרזה עליהם ככאלה. אלא שכמו שנכתב כאן לא אחת, רשות התחרות מתנהלת בעצלתיים, והמבקר מותח עליה ביקורת קשה.

המבקר מברך על הכרזתה על ויסוצקי כמונופול, אך מציין שזו היתה ההכרזה הראשונה על מונופול כלשהו מזה 20 שנים. "עם זאת", הוא קובע "במסגרת המשאבים הרבים שהשקיעה רשות התחרות בשלוש השנים האחרונות בענף המזון, היא לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים, ובכללן קטגוריות בהן שולטים יבואנים ישירים".

גם משרד החקלאות חוטף על ביטול הרפורמה בחקלאות, שיכולה היתה להוזיל את מחירי הפירות והירקות, לו היו עוברים לתמיכה ישירה בחקלאים, עם כניסתו של אבי דיכטר לתפקידו כשר החקלאות. "הרפורמה נעצרה בטרם הושלמה ולא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה לאחר שהרפורמה בחקלאות הוקפאה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים, על הכמות שלהם ומחירם".

עוד מציין המבקר לרעה את הקשיים שמערימים משרדי החקלאות והבריאות על הכנסת מוצרים לרפורמת "מה שטוב לאירופה", שלה פוטנציאל להוריד את יוקר המחיה, משיקולים שאינם ענייניים.

ומה עם ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023, והיתה אמורה לטפל במי שמנצל את המצב להתייקרויות לא מוצדקות? המבקר מצא שהוועדה התכנסה רק שבע פעמים, שיבואנים וספקים מסוימים הכריזו על כמה עליות מחירים של עשרות אחוזים בתקופת פעילותה ועל אף ההשלכות הכלכליות שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני הציבור. האם הצליחה לשנות את המצב? לא ולא.

קצרה היריעה מלהכיל את כל הכשלים שציין אנגלמן, ביניהם השפעת המכסים הגבוהים ביבוא על מחירי המוצרים וההכרח להוריד אותם. מה שכן, הוא מציין כמה צעדים קריטיים שחייבים להיעשות באופן מיידי כדי להלחם ביוקר המחיה חסר הרסן ובריכוזיות הבלתי נתפסת.

המבקר ממליץ למשרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ורשות התחרות להגדיר צעדים ופעולות שימנעו מקמעונאים וספקים מלנצל לרעה את מצבי החירום בישראל לשם הגדלת רווחיהם. זה המקום לתהות מדוע לא הופעלה התקנה של ח"כ דוד ביטון שעברה בכנסת, לפיה חלק איסור להעלות מחירי מוצרים חיוניים במצב חירום.

המבקר קורא לראש הממשלה לכנס לעיתים קרובות יותר את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, "כדי לקדם את הנושאים שלשמם הוקמה ולדון בנושאים המשפיעים על יוקר המחיה. כמו כן מומלץ שהיא תתאם בין הגופים הרלוונטיים תוך מיפוי הכלים שעומדים לרשותם ובמידת הצורך תציע כלים נוספים גם באמצעות תיקוני חקיקה אם נדרש, כל זאת כדי לצמצם את עליות המחירים כפי שנצפו מאז פרסום הדוח הקודם וגם במהלך שנת 2024 שבה היו עליות מחירים".

עוד מבהיר המבקר כי "על ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת הוועדה לבצע מעקב אחר יישום הרפורמות ותוצאותיהן, לרבות 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', ולפעול בהתאם".

אנגלמן מאיץ ברשות התחרות לבדוק אם מתקיימים התנאים להכרזה מונופולים בקטגוריות של מזון ומוצרי צריכה אחרים, כולל יבואנים ישירים ולפעול בתקיפות. ובאשר למוצרי מזון בריאים הוא קובע, "נוכח המחירים הגבוהים של מוצרים בריאים והחשיבות המרובה בצריכתם, מוצע למשרד האוצר לעקוב אחר האפקטיביות של פתיחת מכסות והפחתת המכסים על המחיר הקמעונאי לצרכן. מומלץ לרשות התחרות לבחון את התחרות בענפים הרלוונטיים ולהמליץ לגורם הרלוונטי על דרכים להגברתה", הוא גם לשקול הכנסת מוצרי מזון בריאים לפיקוח.

בסיפא של דבריו הוא פונה לממשלה וכמעט מתחנן ששריה, ברשימת משרדים ארוכה, יתחילו לעבוד כדי להפחית את יוקר המחיה ולהתמודד עם עליית מחירי המזון. סביר להניח שהדו"ח הקשה הזה יזעזע את הציבור לכמה שעות, ואחריו נמשיך לשאת בעול המלחמה ואובדן החיים. אבל דווקא בשעה הקשה שכולנו חווים, הממשלה חייבת לקחת על עצמה אחריות על החיים עצמם, ולדאוג שכולנו נוכל לצלוח אותה ולגמור את החודש בכבוד.

מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ נמסר בתגובה: "ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה יזמה את רפורמת 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל', שכללה חקיקה המשנה סדרי בראשית בייבוא מוצרים לישראל. הרפורמה קודמה תוך כדי המלחמה ועברה סופית בכנסת, והיא תיכנס לתוקף ב-1.1.2025. הרפורמה פותחת את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים, הקרטלים והיבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות של תקינה ישראלית ייחודית. הרפורמה משנה באופן משמעותי את תהליכי היבוא לישראל והופכת אותם לקלים מאד, מה שמאפשר לשחקנים חדשים רבים להיכנס לתחום היבוא ומעודדת 'יבוא מקביל'. בכוונת ראש הממשלה להמשיך ולכנס את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כדי לקיים מעקב אחר יישום הרפורמה עם כניסתה לתוקף בתחילת השנה, ולהמשיך להוביל רפורמות דומות בענפי המשק השונים שטרם טופלו במסגרת הרפורמה הנוכחית".

תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות יזם והוביל שתי רפורמות ענק במזון ובתמרוקים שמשנות את השווקים הללו מהיסוד. מטרת הרפורמות לשפר את הליכי הרגולציה על שווקי המזון והתמרוקים, תוך התאמה ואימוץ של הדין האירופאי לדין הישראלי והרחבת מסלולי היבוא לישראל, על בסיס עמידה בדין האירופי זאת תוך שמירה על בריאות הציבור. המשותף לשתי הרפורמות שיזם המשרד הוא שינוי תפיסתי בשיטת הרגולציה, מעבר לפיקוח בדיעבד וביטול משטר האישורים מראש ופתיחת מסלולי ייבוא של מזון ותמרוקים העומדים ברגולציה האירופית ועל בסיס הצהרה של שיווק כדין באירופה. העיקרון המוביל הוא העברת האחריות לתקינות ובטיחות המוצרים על היבואן, בהתאם למקובל באירופה והקניית כלים ליבואן לביצוע תהליכים איכותיים לניהול סיכונים ובקרת איכות על המוצרים המיובאים לישראל. המהלך צפוי לייצר תנאים אופטימליים לייבוא מזון ותמרוקים לישראל תוך שמירה על בריאות הציבור, ויאפשר ודאות רגולטורית גם לתעשייה הישראלית ויכנס לתוקף 1.1.2025. משרד הבריאות פעל וימשיך לפעול להסרת חסמים שיגדילו את מגוון המוצרים המיובאים".