החלום לדירה רק מתרחק: צעירים בישראל מוציאים כ-40% מהכנסותיהם על שכר דירה - כך נחשף היום (שלישי) בדיון בוועדת הצעירים בכנסת על מצוקת השכירות לפי נתונים של מרכז המסחר והמידע של הכנסת. עוד עלה בדיון כי כיום, כ-70% מהצעירים בישראל חסרי נגישות לרכישת-דירה.
"אחד האתגרים הקשים ביותר היום בישראל לצעירים וצעירות, ולמשפחות צעירות, הוא השכירות", אמרה בדיון יו"ר הועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), והוסיפה כי "עליית מחירי הדיור מקשה על רבים לממש את החלום לרכוש דירה, ואחוז המתגוררים בשכירות רק הולך ועולה. נתונים מראים כי בעשור האחרון עלה מדד שכר הדירה בכ-61%, כאשר צעירים מוציאים בממוצע כ-42% מהכנסתם על שכר דירה - מציאות כלכלית מורכבת שמקשה עליהם לייצר יציבות כלכלית ותחושת ביטחון".
לירן קוסמן, חוקר במחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סיפר כי כיום כ-65% מבני 34-25 מתגוררים עם משפחה משלהם, 25% מתגוררים עם ההורים וכ-9% גרים במשק-בית שאינו משפחתי (כשותפים). רק לכ-15% מהצעירים דירה בבעלותם. הסיוע בשכר דירה ע"י המדינה ניתן בעיקר לעולים חדשים ולמחוסר יכולת כבעלי הכנסה נמוכה.
לפי דורון סייג, מנהל מדדי הדיור בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 27% משוק הדירות להשכרה בישראל, מושכרות על-ידי צעירים עד גיל 34. אוכלוסיית הצעירים הינה הקבוצה הגדולה ביותר בקרב קבוצות גיל אחרות, אך עם זאת, חלקם בשוק השכירות קטן משיעורם בקרב אוכלוסיית הבוגרים, שהוא כ-31.8%.
בשני העשורים האחרונים נרשמה עלייה בהוצאה החודשית לדיור למשקי בית אשר מתגוררים בדירות שכורות, אך עדיין קיימת יציבות באחוז ההוצאה על דיור (35%) מתוך ההכנסה של משקי-הבית. לפני כ-20 שנה השכירות הממוצעת לדירה הייתה 3,500 שקלים, ואילו כיום המחיר עומד על יותר מ-5,500 שקלים.
סייג הדגיש כי בחינת אחוז ההוצאה לשכר-דירה ביחס להכנסה נטו, מראה פערים ניכרים בין משקי-בית צעירים לכאלו שאינם צעירים. כמו-כן, ישנם פערים באחוז ההוצאה הבין-מחוזית, כאשר במחוז ירושלים אחוז ההוצאה של צעירים הינו הגבוה ביותר.
עידו אטיאס, חבר מועצת עיריית באר שבע, הדגיש כי בשוק השכירות בכל הארץ הכוח נתון לבעלי הדירות, ובידי השוכרים אין כל יכולת מיקוח. בהתארגנות השוכרים שארגן, הוא יצר מתח מחירים סביר יותר. הוא קרא לנשיאה באחריות ע"י הממשלה ע"י שקיפות, סיוע בשכר דירה והגדלת הדירות הקטנות.
תהיה הקלה בת"א?
עו"ד אפרת פורקציה, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, סיפרה על דיונים על הקמת גורם שיאסוף מידע מהיזמים, הדיירים והארגונים החברתיים על המצוקה - ויגבש פתרונות ממשלתיים אפשריים, תוך תיאום עם שאר משרדי הממשלה. לדבריה, כיום מוקצים כ-3 מיליארד שקלים מדי שנה לסיוע בשכר דירה.
לפי מאיר שטאובר, מנהל אגף השיווק ברשות מקרקעי ישראל, ישנם 7,000 מכרזים של דירות להשכרה, המשווקים בימים אלו במרכזי הערים הגדולות, וחלקם אף מוקצים לאוכלוסייה ייעודית. איתמר אבנרי, חבר מועצת עיריית תל אביב מתנועת עיר סגולה, הציג את מצוקת השכירות כאשר יותר מ-40% מהכנסתו מיועד לתשלום שכר הדירה. "בני הדור שלי עוברים כל העת משכונה לשכונה ומדירה לדירה, מתרחקים ממקומות העבודה והמחירים ממשיכים רודפים אחרינו", אמר.
ענת רודניצקי, מנהלת הרשות לדיור בעיריית תל אביב-יפו, הדגישה את מחויבות העירייה לדיור בהישג יד, וסיפרה על מדיניות הדיור העירונית שקבעה כי כל תכנית חדשה למגורים בעיר תכלול דיור בהישג יד, במחיר מופחת בשיעור של 10-15%, בשיעור ההנחה המקסימלי הקבוע בחוק (40% הנחה ממחיר השוק).
בהתאם לכך, צפוי לעלות מלאי הדיור בהישג יד בעיר מ-650 דירות ל-10,000, שיושכרו לטווח ארוך במחיר מופחת בתוך כעשור. לפי רודניצקי, נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית בשוק השכירות הפרטית כהתקנת חוזה מצוי למגורים בהתאם לחוק השכירות ורגולציה שתעודד יציבות בשוק השכירות הפרטית - כקביעה שהסכם שכירות פרטי יעמוד על 4 שנים, גובה השכירות יקבע מראש בין הצדדים, לרבות שיעור העלאת השכירות משנה לשנה, תמריצים ממשלתיים לבעלי דירות פרטיים שישכירו את הדירות שלהם לטווח ארוך וחקיקת חוקים שיאסרו אפליה בשוק השכירות הפרטי.