ועדת הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון להצעת חוק הגנה על פעוטות במעונות, שמטרתה לאפשר להורים לצפות בתיעוד מהגן. החוק חל על מעונות לילדים עד גיל 3. על פי "חוק המצלמות במעונות" הקיים, אין לצפות בתיעוד מהמצלמות במעונות, אלא אם התקבל צו בית משפט אשר מתיר לעשות זאת. במקרים מוגדרים, מותר גם למשטרה לצפות בחומרים.
השינוי שאושר בשבוע שעבר בוועדת הכנסת, מאפשר להורים, לצפות במתרחש בגן, זאת כאשר כל מעון יצטרך לבחור "מסלול" צפיה להורים, וכן לעדכן את משרד החינוך במסלול שנבחר: צפייה לנציגי הורי הילדים במעון, אחת לשבוע לכל היותר, צפייה עתית מרחוק, לכלל הורי ילדי הגן, אחת לחודש או מסלול צפייה אונליין, לכל ההורים.
באחריות מפעילת המעון, יהיה להבהיר להורים את האיסורים וההגבלות מבחינת הגנת פרטיות ביחס לילדים ולעובדי המעון, למשל, איסור על העתקת חומרים ואיסור העברת חומרי תיעוד לגורמים שאינם מורשים לצפייה. בנוסף, החקיקה תחייב גנים להתקין אמצעי ניטור וחיווי אשר יתריעו מפני סיכוני סייבר או תקלות במערכות התיעוד.
חשוב להדגיש, כי כבר לפי החוק הקיים, יש להציב בכניסה לכל מעון ובכל אזור בו מוצבות מצלמות, שלטים ברורים אשר מודיעים על הפעלת המצלמות. כמו כן, עובדי ועובדות המעונות, מיודעים כבר בשלב הקבלה לעבודה על עצם התקנת המצלמות והתיעוד במרחב הגן.
על מנת לשמור על פרטיות וכבוד הילדים ועובדי המעון, יש למקם את המצלמות באופן שהפגיעה בפרטיות תהיה מינימאלית, וזאת תוך שמירת תכלית הצבתן. כך למשל, וודאי שאין להציב מצלמות בחדר הלבשה או בשירותים.
ברקע הדברים, יש לזכור כי השימוש במצלמות לצורך מעקב ואבטחה נפוץ ביותר. גם במרחב הציבורי וגם בעסקים ובארגונים. המידע הנאסף במצלמות אבטחה, מכיל במקרים רבים מידע אישי מזהה, ולפיכך נחשב "מאגר מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות.
לכך יש להוסיף שטכנולוגיות מתקדמות מאפשרות יכולות זיהוי אוטומטי כמו זיהוי פנים, פענוח לוחיות רישוי, זיהוי פריטים שונים, ויכולות אלו מציבות אתגרים וסיכונים מוגברים לפרטיות המצולמים. לפיכך, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות בישראל, הנחיות בנוגע לאופן השימוש במצלמות אבטחה ומעקב.
בקצרה, הנחיות אלו קובעות קווים מנחים בעת השימוש במצלמות, ולמשל: הגדרת מטרות להצבת המצלמות - לדוגמה אם מטרת המצלמה היא לעקוב אחרי הקופה והתשלומים בעסק, אז לא יהיה ניתן להשתמש בתיעוד לצורך מטרות אחרות. הנחיות נוספות מתייחסות להצבת המצלמות תוך פגיעה מינימאלית בפרטיות, שימוש במידע למטרות מוגדרות בלבד-למשל: אם מצלמה מוצבת בכניסה לבית עסק למטרות אבטחה, לא ניתן להשתמש בתיעוד כדי לעקוב אחרי הפסקות שעובדים לוקחים במהלך היום.
בנוסף נקבע כי יש ליידע את המצולמים בדבר הצבת המצלמות באמצעות שילוט, יש לנקוט אמצעי זהירות מוגברים בשימוש מצלמות בעלות יכולות זיהוי גבוהות, יש למחוק תיעוד שאינו נחוץ עוד, ובאופן כללי לצמצם מידע במאגר, יש להקפיד על אמצעי אבטחת מידע נאותים תוך מתן הרשאות גישה לפי צורך ונחיצות בלבד.
כאשר מדובר בהצבת מצלמות במקומות עבודה, יש לעשות זאת לפי שיקול דעת המעסיק, ותוך נקיטת פעולות סבירות, מידתיות ובתום לב. לכן, לצד זכות המעסיק לנהל את מקום העבודה, מוצבת זכות העובד לפרטיות וכבוד אישי. לכן הצבת המצלמות תיעשה תוך שמירה על העקרונות שהוצגו לעיל.
הנחיות וקריטריונים אלו רלוונטיים גם בעת הצבת מצלמות מעקב בבית, אחרי עובדים במשק הבית, למשל -מטפלים סיעודיים בבתים של קשישים חסרי ישע. יש לעדכן אותם בדבר התקנת המצלמות, וכן יש לשמור על העקרונות האחרים כמו שמירה על פרטיות בחדר השירותים והמקלחת, שימוש למטרות מוגדרות, אבטחת המידע וכיוב'.
לסיכום, גם במקרה של הצבת מצלמות במעונות, אנו עומדים מול שני אינטרסים לגיטימיים -
מחד, הגנה ושמירה על ביטחונם של ילדי המעונות כי לצערנו היו בעבר מקרי אלימות כלפי ילדים, והרצון להגן על ביטחונם מובן לחלוטין. מאידך, לעובדי ולעובדות המעונות קיימת זכות לפרטיות ולכבוד, כמו כל עובד אחר.
חשוב לציין כי הצבת מצלמות מציבה סיכון לזליגת מידע, כך שבעקיפין יכולה להיגרם פגיעה בפרטיות הילדים וצוות המעון, וזוהי נקודה שיש להתייחס אליה ברצינות הראויה.
הכותב עו"ד מוטי כהן, הוא בעל משרד שמתמחה בהגנת הפרטיות, אבטחת מידע ודיני אינטרנט