בית הדין לעבודה בחיפה פסק כי מנהל עמותה התעמר וגרם הטרדה מינית של מזכירה וקבע כי על העמותה ומנהלה לשלם לה פיצוי כולל של 135 אלף שקלים בגין הטרדה מינית, התעמרות בעבודה ופגמים בהליך פיטורין כאשר עיקר הפיצוי, בסך 70 אלף שקלים נפסקו על ההטרדה המינית.
חשוב לציין כי במערכת החוקים בישראל לא קיים חוק ייעודי למניעת התעמרות בעבודה אלא רק הצעות חוק שלא התקבלו, אך פסיקות בתי המשפט מכירות באפשרות לתבוע בגין התעמרות כחלק מחוקי הנזיקין או עקרונות אחרים של דיני עבודה.
בתי הדין לעבודה בוחנים את מקרי ההתעמרות על פי חומרת המקרים והפגיעה הנפשית או הפיזית שנגרמה לעובד. במקרים בהם נמצא כי התקיימה התעמרות, נפסק פיצוי לעובד בגין עוגמת נפש, לעיתים אף בסכומים משמעותיים.
התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית של מנהל או עובד אחר, הכוללת יחס משפיל, עוין, מעליב או מזלזל כלפי עובד. ההתעמרות יכולה להתבטא במגוון אופנים: צעקות, קללות, ביטויים מילוליים משפילים, הצקות חוזרות, השפלות פומביות, התעלמות מופגנת ובידוד מקצועי או חברתי והטלת איסורים או משימות משפילות, לא הגיוניות או חסרות משמעות. התעמרות זו גורמת לעובד עוגמת נפש ופוגעת בכבודו, בביטחונו העצמי ובמעמדו בסביבת העבודה.
בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בחיפה, טענה מזכירה, שעבדה למעלה מ-12 שנים בעמותה, כי המנהל התעמר בה והטריד אותה מינית במהלך עבודתה, וזאת בין היתר באמצעות מסרונים ותמונות בעלי אופי מיני. כמו כן, טענה העובדת לפיטורים שלא כדין ולפגיעה על רקע גילה.
התובעת הציגה הודעות ששלח לה המנהל הכוללות התכתבויות וביטויים מעליבים: הוא תיאר את תגובותיה כשל "נמלה שעולמה צר כגשר צר מאוד", השווה אותה לנאצים ואף הציע "להזרים גז למלתחות המועדון", תלה כתבה מעל שולחנה של העובדת עם הכותרת "עבודה עם טיפשים גורמת למחלות לב", צילם אותה לצד הכתבה ושלח בקבוצת וואטסאפ של המועדון ובנוסף הוא רמז על טיפשותה באופן חוזר.
לדבריה, ההטרדה המינית כללה חילופי מסרונים שהכילו רמיזות וביטויים בעלי תוכן מיני מצידו כולל ביטויים כמו "את מגלה חוסר בתשוקה לליטופים" וניסיונות לנהל שיחה בעלת אופי אינטימי. אחד האירועים שהוזכרו בתביעה אף כלל תמונה שבה המנהל נראה אוחז בנקניק סמוך למפשעתו. מפסק הדין עולה כי המנהל אף התבטא כלפי עובדים ולקוחות בכינויי גנאי, כגון "בן זונה" ו"בהמה", תוך יצירת סביבת עבודה עוינת ופוגענית.
העמותה ומנהלה הכחישו טענות אלה וציינו כי היחסים ביניהם היו חבריים, התנהלו ברוח של התבדחות הדדית ומתירנות וכי לא התקיימו יחסי מרות ביניהם. לטענתם העובדת גם התבטאה כלפי המנהל בשפה בוטה ואף הוסיפו כי פיטוריה נבעו מסיבות מקצועיות בלבד ולא משיקולים מפלים.
בפסק הדין שניתן על ידי השופטת דניה דרורי קיבלה השופטת את טענותיה של התובעת בדבר הטרדה מינית ונימקה החלטתה בכך כי התנהלות המנהל עולה כדי התייחסות מבזה או משפילה ביחס למיניות וכי יש לראות בה משום הטרדה מינית וכי יחסי המרות מטילים אחריות מוגברת על המנהל. השופטת אף ציינה בהחלטתה כי הפגמים בהליך הפיטורים אכן מצדיקים פיצוי וקבעה כי התובעת זכאית אף לפיצוי בגין התעמרות בעבודה ובגין פגמים בהליך הפיטורים.
השופטת מצאה כי המנהל התבטא בביטויים חוזרים פוגעניים ומשפילים כלפי התובעת, וכי על רקע פערי הכוחות ביניהם היה עליו להימנע משפה כזו ולשמור על אווירה מכבדת בעבודה. התנהגות המנהל כלפי העובדת אכן עלתה לידי התעמרות, ועל כך נפסק לתובעת פיצוי בסכום של 30,000 שקל בגין רכיב זה. השופטת התחשבה בכך שמצד אחד היה מדובר בביטויים קשים שהתרחשו לאורך תקופה ארוכה ומאידך בעובדה שגם העובדת נקטה בהתבטאויות דומות.
בנוסף נפסק פיצוי על הטרדה מינית בסך כולל של 70 אלף שקלים: 20 אלף מתוכם עבור ההטרדה המינית, ו-50 אלף שקלים פיצוי על הפרת חובות המעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית. זאת בשל כשלים בבירור התלונה, אי פרסום תקנון ואי מינוי ממונה למניעת הטרדה מינית. ההטרדה המינית של העובדת במקום העבודה התבטאה, במסכת מצטברת של פניות במסרונים כתובים ומוקלטים ובהם תכנים מיניים, באופן שיצר או תרם לאווירה מטרידה במקום העבודה ומסכת זו היא שמצדיקה את החיוב בפיצוי.
העובדת אף קיבלה פיצוי בגובה 20 אלף שקלים בגין פיטורים שלא כדין בשל פגמים בהליך הפיטורים הכוללים עילות לא רלוונטיות והחלטה לא מנומקת.
בסיכומו של דבר קיבלה העובדת פיצוי כולל בגובה 120 אלף שקלים, מתוכם 30 אלף על התעמרות בעבודה ו-15 אלף בגין הוצאות משפט.
למרות היעדר חוק יעודי להעמרות בעבודה, עובדים שסובלים מהתעמרות יכולים להגיש תביעת נזיקין, תוך ביסוס טענותיהם על הפסיקה בנושא זה ועל עקרונות יסוד בדיני עבודה.
משרדה של עו"ד רינה מרון עוסק בדיני עבודה, ביטול והפחתת עיצומים כספיים ובליווי משפטי וכלכלי של חברות ומעסיקים