במדינה הכי לא משעממת בעולם, ענייני תקציב 2025 שאושר רק לפני שבוע נדחקו בתקשורת לשוליים ואיבדו זמנית את הרלוונטיות. הם התאדו לטובת פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ובחירת נשיא ארה"ב.
עדיין לא ברור כיצד יסתיימו ענייני חוק ההשתמטות או תרגיל המעונות אבל נראה שהאפשרות להפלת הממשלה מסיבות אלה מתרחקת כמו עניינו של ביבי בגורל החטופים. כטור כלכלי לא אשתמט מחובתי לענייני התקציב שהוא "החיים עצמם" כדברי נתניהו והשפעתו על עתיד הממשלה.
כמו שהדחת גלנט מעוררת את כל האמוציות, כך גם תקציב 2025 אינו מחליק טוב בגרון. מחישובים בעקבות גזרות התקציב, מתברר שלכל משפחה יתווספו הוצאות של כעשרת אלפים שקל לשנה. אבל הממשלה חגגה את התקציב כאילו ישראל עלתה למונדיאל או שנתניהו זכה בפרס נובל לשלום.
בישיבת התקציב מיהר ראש הממשלה לחסל קיני התנגדות מקוטרים סדרתיים כמו עידית סילמן, חיים כץ ואיתמר בן גביר (שהכריז על צרות בהמשך הדרך). משרים כמו מירי רגב שרת התחבורה, מיקי זוהר שר התרבות והספורט או אבי דיכטר שר החקלאות שהתנגדו הוא לא מבזבז אנרגיות.
שפוטים שלו, שפוט שלהם
הם "שפוטים" שלו ובעת מבחן יסכמו קומבינה כלשהיא, יקבלו ליטוף קל ויצביעו בעד. עם גדעון סער "טראבל מייקר" נוסף עד להדחת גלנט, הגיע ביבי לסידור עבודה מקיף. סער שנחשב עד היום "שחקן חופשי" במונחי הכדורגל, פונק כשמונה כשר חוץ וגם לחברי מפלגתו הובטח סידור עבודה.
ואת מי שכחנו? שימו לב ליו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) שעד היום שמר על זכות השתיקה. לאורך משבר חוק ההשתמטות הוא מיעט להתבטא והותיר את הבמה לשר השיכון יצחק גולדקנופף.
אבל כיו"ר ועדת הכספים הוא האיש עם האצבע על השיבר ויכול לתקוע הכל. רוצים הוכחה? כבר שנה מסרב גפני הכעוס לאשר את בקשת האוצר למיסוי דלקנים (500 מיליון שקל), דיווח על השכרת דירות (800 מיליון שקל) והותרת מס הרכישה על משקיעי דירות בשיעורו הגבוה.
גפני רותח על כך שהאוצר אינו מאשר את תקציב אופק למוסדות החינוך החרדי ומעביר אותם סדרת חינוך. בחוק ההשתמטות הוא מיעט לדבר למרות שיש לו מה לומר. בפועל הוא מחזיק בידיו נשק אטומי. כשהבקשה להקפאת מדרגות מס תגיע לשולחנו בשבוע הבא הוא יגיש את נקמתו הפיסקלית.
הקפאת מדרגות מס הכנסה והמס על רווחים כלואים (שיגיעו בקרוב לאישור הממשלה) יאושרו בנפרד ממסגרת התקציב. שני סעיפים אלה בלבד שווים במונחים כספיים 15 מיליארד שקל. אישורם חייב להיות מידי כדי שייכנסו לתוקף בתחילת 2025.
אם יו"ר ועדת הכספים יתקע אחד מהם המדובר באסון במונחים פיסקליים. תקציב השנה הבאה יעבור במלואו בינואר-פברואר 2025 ועד אז יחווה טלטלות כספינה בים סוער. להערכתי הגרעון בתקציב ימריא בסוף הדרך ל-5.5% מהתוצר (110 מיליארד שקל) ולא 4% כפי שהניחו תחילה.
האישור בממשלה היה אם כן פרומו למהמורות הצפויות במעלה הדרך. גם כאן נתניהו לא מתכוון לוותר והפוליטיקה הקטנה צפויה לנצח שם בגדול. כל פוליטיקאי מהספסלים האחוריים ביותר בכנסת יקבל את ליטרת הבשר ולא יצביע בכנסת נגדו. זוהי שעתה הגדולה של הסחטנות. החרדים ושר השיכון יצחק גולדקנופף בראשם לימדו השבוע את תלמידי הישיבות את הפרק המרכזי בקורס "מבוא לסחטנות" ולפיו נתניהו סחיט כמו לימון.
האם נתניהו יצלח את תקציב 2025 או שאולי הממשלה תיפול כמשאלת ליבם של רבים? ובכן הדחת גלנט מוכיחה שבכל מה שקשור לפוליטיקה לראש הממשלה אין קווים אדומים. משהו טוב כבר יקרה בדרך ואם לא אפשר "לקמבן" משהו.
למשל סיומה הקרוב של המלחמה בלבנון. יתכן שנס ההסכם יצא אל הפועל לאחר שהנשיא טראמפ נבחר, והסיכוי שעל הדרך גם יפרוץ שלום עם סעודיה. במקרה זה את הנחות העבודה התקציביות כמו הצמיחה, ההכנסות ממיסים, הוצאות הביטחון והגרעון אפשר יהיה לזרוק לפח.
לכן כולם מוזמנים להירגע. נתניהו לא יאפשר את נפילת ממשלתו בשל ענייני תקציב גם אם בדרך יהפוך ללוביסט או תומך בתנועה האיסלמית. הוא יתמרן, יהנדס, ילחץ, יאיים, ישפיל ואם צריך גם יתחנף ויחזר.
בסוף הדרך יעניק גם לאחרון חברי הכנסת את מבוקשו ואם צריך גם אם מדובר בחברי כנסת מרשימות ערביות. ראש הממשלה כבר הוכיח שבית הקלפים הוא מבחינתו בסך הכול סדרה בנטפליקס.