מאז 1979, אז דתיים קיצוניים השתלטו על איראן בהפיכה איסלמית, היתה בריחה עקבית של עובדים מיומנים, אינטלקטואלים ואקדמאים מהמדינה. לפי הבנק העולמי העזיבה הזו עלתה לכלכלה האיראנית יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה.
התמ"ג של איראן עומד על כ-400 מיליארד דולר בשנה - כך שמדובר בהפסד כביר לכלכלה האיראנית. המצב הכלכלי של איראן כיום רחוק מלהיות יציב ומערכת הבריאות האיראנית - שאיבדה אלפי עובדים מיומנים, אחיות ורופאים - על סף קריסה.
מחקרים מראים שבריחת מוחות מרוקנת את הכלכלה מהעובדים הכי מיומנים ופרודוקטיבים. אלו העובדים שזוכים לשכר גבוה יותר - מה שאומר שהמדינה מאבדת כוח צרכני משמעותי ועסקים מקומיים מרוויחים פחות. זה, בתורו, מה שמוביל לאבטלה גבוהה ולירידה באיכות החיים. גם הכנסות המדינה ממיסים יורדת וההוצאות הממשלתיות עולות, מה שמגדיל את החוב הלאומי.
אבל זה רק הנזק הישיר של עזיבתם של שכבת העובדים המיומנים והפרודוקטיבים. לפי גוף המחקר fDi Intelligence, המדינות שסבלו לאורך שנים מבריחת מוחות מתקשות לתפקד כמדינות. מדובר על מדינות כגון סומליה, אריתראה, אל סלבדור ולפי הנתונים אפילו הרשות הפלסטינית.
ומה קורה אצלנו? פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, פרסם השבוע מחקר עם ממצאים חדשים ומדאיגים על ההגירה אל ומישראל במהלך תשעת חודשי המהפכה המשפטית שקדמו למלחמה ב-2023.
לפי המחקר, בתשעת חודשי המהפכה המשפטית שקדמו למלחמה ב-2023 מספר ילידי ישראל שעזבו היה גבוה ב-42% מהמספר הממוצע שעזבו בשנים לפניכן, ומספר ילידי ישראל שחזרו היה נמוך ב-7% מהשנים הקודמות. בניגוד לפרסומים הקודמים של נתונים דומים, זהו פרסום ראשון המבדיל בין הגירת ילידי ישראל והגירת ישראלים ילידי חו"ל (בעיקר עולים מרוסיה ואוקראינה).
לפי הנתונים של שורש, עוד לפני שנת המהפכה המשפטית, בשנים 2009-2022, המספר הממוצע של ילידי ישראל שעזבו את הארץ היה גבוה ב-44% ממספר ילידי ישראל שחזרו למדינה. העזיבה מתחילת ההפיכה המשפטית ועד מלחמת השבעה באוקטובר היתה גדולה פי 2.6 מהממוצע בחודשים המקבילים בין 2009 עד 2022.
במספרים אבסולוטיים מדובר על כך שב-13 שנים עד 2023 עזבו 17,529 ילדי הארץ בממוצע מדי שנה וחזרו 12,214 בממוצע (כלומר אובדן נטו של 5,315 ילידי ישראל בשנה). בתשעת החודשים לפני המלחמה בהם הממשלה ניסתה לרסק את מערכת המשפט של ישראל 24,900 ילידי הארץ עזבו את הארץ ורק 11,000 חזרו (כלומר אובדן נטו של 13,900 ילידי ישראל בשנה).
צריך עוד לחכות למספרים מתחילת המלחמה, אבל המגמה מדאיגה מאוד - במיוחד לאור העובדה שלמרות המלחמה, המהפכה המשפטית מעולם לא הופסקה. היא מדאיגה מאוד אם מחברים מספרים אחרים של מרכז שורש ומגלים שאלו שעוזבים הם בעיקר עובדים מיומנים ואקדמאיים.
לפני עשור 2.8 מבעלי תואר אקדמאי עזבו לכל אחד שחזר. ב-2018 כבר היו 4 אקדמאים שעוזבים על כל אחד שחזר. ב-2021 היו בישראל כ-287 אלף רופאים, אנשי הייטק ואנשי סגל בכיר באוניברסיטאות. "לפי מה שאנחנו רואים מהגרפים שלנו, רבים מהם עוזבים את ישראל" אומר פרופ' בן דוד. "זה אומר, מצד אחד, תורים ארוכים יותר לרופאים כי רבים עזבו אבל צריך לזכור שאלו שמכשירים את הרופאים, אלו שמכשירים את המהנדסים - המרצים הבכירים - הם רק 9,000 איש - ואם מאות או אלפים מהם עוזבים, זה אומר שאנחנו מאבדים את אלו ששומרים אותנו בעולם המפותח עם כלכלה מתקדמת. זו שכבה דקה מאוד של אנשים. עזיבה של עשרות אלפים מהם יכולים להתגלות כקריטית".
בן דוד מזהיר את ישראל מ"ספירלת קריסה" - עזיבה מאסיבית של מוחות - ובעצם, אובדן היכולת של המדינה להתנהל כמדינה מערבית. "זה קרה בוונצואלה, זה קרה בלבנון, זה קורה ברוסיה" אומר פרופ' בן דוד. "הממשלה הצליחה לאחד את הכלכלנים וכולם חושבים - ימנים, שמאלנים - שיש כאן בעיה שצריך ואפשר לפתור, אבל לא נראה שבהנהגה הנוכחית מתעניינים לפתור את הבעיה הזו".
וזו הבעיה שלנו כאן בישראל בעצם. נראה שהממשלה פשוט לא רוצה לפתור את מה שגורם לאזרחים הכי פרודוקטיבים, לאזרחים הכי חשובים לקיום כלכלה מודרנית, לעזוב. גם עם ממשלה דתית-קיצונית שממשיכה בכל הכוח את ההפיכה המשפטית, אנחנו רחוקים מלהיות סומליה, ונצואלה, אריתראה או איראן - אבל קצב בריחת המוחות מראה שאנחנו בדרך לשם.