כשיהיו פה רק עשירים ועניים: כך מעמד הביניים הולך ונעלם

מחקר חדש של פורום ארלוזורוב חושף תמונה מדאיגה של קיטוב הולך וגובר בשוק העבודה הישראלי, עם פגיעה משמעותית במשרות המזוהות עם מעמד הביניים.

המחקר מגלה שמאז המלחמה נעלמו כמעט 9% מהמשרות בענפי המעמד הבינוני, בעוד שבענפים בעלי שכר גבוה (כמו הייטק) נרשמה עלייה של 2.1% במספר המשרות לנפש. נתונים אלה מצביעים על מגמה מדאיגה של היעלמות מעמד הביניים בישראל שתוביל להחרפת אי השוויון.

החוקרים זיהו פגיעה משמעותית בענפי שכר בינוני - ענפים המאופיינים בשכר בינוני-נמוך (9,500-6,900 ש"ח בחודש) כמו שירותי אירוח ואמנות ובידור, בהם חלה ירידה של 6.7% במספר המשרות לנפש מאז תחילת המלחמה. בענפים בדרג השכר הבינוני-גבוה (13,000-9,500 ש"ח) הירידה אף חריפה יותר ועומדת על 8.8%. כך למשל, ענף שירותי האירוח איבד למעלה מ-9,000 משרות מאז תחילת המלחמה, וענף האמנות והבידור איבד כ-3,000 משרות. גם ענפי הפרסום וסוכנויות הנסיעות והתיירות נפגעו קשות, עם ירידה של כ-12,000 משרות במצטבר.

לעומת זאת, המשרות ברמות השכר הגבוהות (מעל 13,000 אלף ש"ח) המשיכו לצמוח. כך ענף שירותי הבריאות הוסיף כ-32,000 משרות, וענף ייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני צמח בכ-15,000 משרות. בפורום ארלוזורוב מדגישים כי הירידה ברבעוני השכר הבינוני היא רוחבית ולא מוגבלת לתחום ספציפי, עובדה שעלולה להצביע על שינוי מבני עמוק בשוק העבודה הישראלי.

הקיטוב בשוק העבודה בא לידי ביטוי גם בפערי השכר ההולכים וגדלים בין הענפים. ניתוח ההתפתחות של השכר לאורך השנים בין ענפי הכלכלה באמצעות מדד ג'יני, שבוחן את אי-השוויון בין הענפים, מלמד כי אי-השוויון זינק בעקבות המלחמה לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה כבר למעלה מעשור.

בעוד שהחל משנת 2012 מדד ג'יני בין הענפים היה יציב, החל משנת 2021, עם תחילת ההתאוששות ממגפת הקורונה, אי-השוויון בין ענפי הכלכלה עלה משמעותית ומגמה זו לא הפסיקה, ואף החריפה, גם בהתאם לנתוני יוני 2024. בשלוש השנים האחרונות (משנת 2021 ועד יוני 2024) מדד ג'יני עלה בכ-10%.

"ממצאי המחקר מצביעים על צמצום הדרגתי של מעמד הביניים הישראלי", אומרים החוקרים שירה בילבש ויוני בן בשט. "המלחמה מאיצה תהליך שהחל במשבר הקורונה, כאשר ענפים שלמים המאופיינים בשכר בינוני פשוט אינם מצליחים להתאושש. החששות העיקריים הם מהעמקה של אי-השוויון, שכבר היום נמצא במקום גבוה בהשוואה למדינות המפותחות ומצמצום של הניידות החברתית של עובדים. יותר מכך, לא נראה כי תופעות אלו הן זמניות, אלא שהן חלק ממגמה ארוכת טווח שהואצה בעקבות המשברים האחרונים".