בחור צעיר ששיחק כדורסל במגרש של בית ספר בתל אביב מעד ונפל בגלל שקע קטן ברצפה - כזה שרואים כמעט בכל מגרש בית ספר בארץ. הוא לא ויתר, הלך עד הסוף והגיש תביעה נגד העירייה.
התובע, יליד 1990, נפצע בתאונה ב-1 ביוני 2020 כששיחק כדורסל בבית ספר בלפור בעיר תל-אביב. הוא נתקל בשקע קטן ברצפת המגרש, מעד ונפל. בדיקות רפואיות שנערכו לו בבית החולים העלו כי הוא סובל משבר בשורש כף יד שמאל.
נציין כי המפגע שהוביל לפציעתו אינו מהווה מחזה חריג, אלא כזה שקיים באין ספור מגרשי כדורסל שנמצאים בחצרות בתי ספר בישראל. לכאורה, אין מדובר על ליקוי שמהווה רשלנות המזכה אותו בקבלת פיצוי, אולם הבחור החליט לא לוותר והגיש תביעה נזיקית נגד עיריית תל אביב.
במסגרת כתב התביעה, גולל הבחור את הנסיבות שהובילו לפציעה: "אני הלכתי תוך כדי המשחק, בין הליכה לריצה של משחק כדורסל, כדי שהכדור בעצם לא יתרחק עוד יותר ואני אצטרך ללכת יותר כדי להביא אותו. ממש דמיינו שמתנהל משחק אחד על אחד. הכדור יוצא, אני הולך להביא את הכדור, נתקע במפגע הזה ופשוט עף קדימה".
עומד בתקן או שיש להחמיר בסטנדרט?
בא כוחו, עו"ד יוסף קוסטיקה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח, טען כי אמנם היה זה מפגע קטן אך משמעותי בראי העבודה כי מדובר במגרש כדורסל. אבל ישנה הבחנה בפסיקה בין מפגעים במדרכה לבין מפגעים במגרש כדורסל, שכן במהלך משחק קשה יותר להבחין במפגעים ברצפה. לדבריו, הגם שמדובר על ליקוי בקנה מידה קטן, על העירייה היה לדאוג לתיקון ולהעמיד לרשות המשתמשים מגרש תקין לחלוטין.
"הם ידעו ו/או היו חייבים לדעת על הסכנה הנשקפת לעוברים ושבים/שחקני המגרש, ובכללם התובע, אך התעלמו ולא נקטו בשום צעדי מנע", עוד הוא ציין כי העירייה נמנעה מלהוציא את ההוצאות הנדרשות למניעת הנזק, הגם ששיעורן היה נמוך באורח ניכר מתוחלת הנזק הצפויה.
מנגד, טענה באת כוח העירייה כי אין מחלוקת שהתובע נפל בשעת משחק כדורסל, אך לא בשל מפגע, וגם אם נפל בשל השקע ברצפה, הרי ששקע זה אינו מהווה מפגע על פי דין המקים אחריות. בנוסף, היא ציינה כי לפי הפסיקה הנוהגת אין לחייב רשויות בגין הפרש גובה קטן מ-2.5 ס"מ.
מנחם קליין, שופט בכיר בבית משפט השלום בתל אביב, קיבל את טענת בא כוחו של הנפגע וקבע לעניין עומקו של השקע, כי על אף שזה אינו רב, כאשר מדובר במגרש ספורט, יש להחיל סטנדרטים מחמירים מהסטנדרטים הנהוגים בעניין מדרכות.
לדבריו, במהלך משחק, המשתתפים אינם יכולים להבחין במפגעים ברצפה, אחיזתם ברצפה אף היא אינה כשל אדם הפוסע במדרכה, וגם בשטח שמסביב למגרש ייתכן ויגיעו שחקנים ויש לקחת זאת בחשבון, כפי שנעשה, לדוגמה, בעמודים המצופים במזרון ונמצאים בקצה שטח המגרש הצבוע באדום, ולדאוג למשטח ישר. כמו כן, הוא כתב כי על רשות החפצה שתושבים ישחקו להנאתם במגרשים אותם היא מעמידה לרשותם, לדאוג כי יוכלו לשחק בבטחה, כולל בשטח שמסביב למגרש.
באשר לחישוב הנזק, פסק השופט כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 12.5% ולפיכך, בגין הפסד השתכרות הוא זכאי לקבל פיצוי מצטבר בסך של כ-480 אלף שקלים. לכך זה הוסיף, כ-10,000 שקלים בגין עזרת הזולת. סה"כ כולל רכיב של כאב וסבל, הוצאות רפואיות ושכ"ט - עומד הסכום המצטבר על כ-800,000 שקלים.
לדברי עו"ד יוסף קוסטיקה: "פסק הדין שולח מסר חד-משמעי לרשויות המקומיות באשר לחובתן להבטיח תחזוקה קפדנית של מגרשי הכדורסל המשמשים את הציבור הרחב. בהתאם לכך, לא תתאפשר עוד דחייה אוטומטית של בקשות לפיצוי במקרים דומים, כפי שהיה נהוג בעבר".