עם שובם של אוהדי מכבי תל אביב מאמסטרדם, אט אט מתגלים ממדי התופת שחוו והשלכותיה הכלכליות על קופת המדינה. מאות אוהדים, שהותקפו במעין פוגרום של שנאה, מדווחים על נזקים נפשיים משמעותיים, ובראשם תסמינים פוסט-טראומטיים.
כעת, לאחר הגשת התביעות הראשונות להכרה כנפגעי פעולות איבה, מתמצקת ההשערה כי המדינה ניצבת מול גל תביעות: כל הכרה שכזו משמעותה קצבאות, תגמולים וסיוע טיפולי לאורך שנים - עלויות והוצאות שמצטברות לסכומי עתק.
עו"ד שלומי קושניר, מומחה למימוש זכויות מול הביטוח הלאומי, מציין כי בימים האחרונים פנו אליו עשרות רבות של אוהדים, שתיארו את עומק הטראומה שחוו ואת הקושי לשוב לחיים תקינים. "נכון לעכשיו, איגדנו כ-100 אוהדים שספגו טראומה נפשית ו/או פיזית, וזקוקים לסיוע - גם במתן תמיכה פסיכיאטרית וגם במיצוי זכויותיהם מול הביטוח הלאומי. אוהדים חזרו משם 'שבורים'".
ש' אוהד מכבי תל אביב, חזר משם עם 'נפש שותתת דם', מספר כי "עשו לי אמבוש. מצאתי את עצמי מוקף. היו שם 10 בריונים לפחות עם סכינים, אגרופנים. שלושה תפסו אותי ואחד הכניס לי סטירה חזקה. כזו השפלה לא חוויתי בחיים שלי. הייתי בטוח שהם הולכים לרצוח אותי. השתנתי במכנסיים. ראיתי את המוות, ואמרתי בלב שמע ישראל".
העוגן לזכות של האוהדים לקבל פיצוי כספי נמצא בסעיף 1 (4) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על פיו, פגיעת איבה מוגדרת כ"פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית היתה פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". על הנפגע להימצא פיזית במקום האירוע, ולא די להימצא במקום מרוחק.
כמו כן, צריך להתקיים קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה. בחלוף הימים, מתברר כי עיקר הנזקים מהם סובלים האוהדים, הם 'כוויות' בנפש. הספרות הרפואית בתחום הפסיכיאטריה קובעת כי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עשויה להתפתח בעקבות אירוע טראומתי ישיר או חשיפה אליו כצופה.
הסימפטומים נחלקים לארבע קבוצות מרכזיות: ראשית, פלאשבקים וסיוטים חוזרים. שנית - הימנעות ממחשבות, מקומות או אנשים הקשורים לאירוע; שלישית, שינויים בקוגניציה ובמצב הרוח כדוגמת רגשות אשמה, וגישה שלילית כלפי העולם; ולבסוף, תסמיני עוררות יתר - דריכות מתמדת, קושי בשינה, רגזנות או התפרצויות כעס.
כאמור, על פי הערכות של גורמי מקצוע בתחום, היקף החשיפה של המדינה לתשלום בעקבות ההכרה באירוע כפעולת איבה, עלול להגיע לסכום עתק של מאות מיליוני שקלים. ממה הוא מורכב? ראשית - תט"ר - תגמול בתקופת הטיפול הרפואי. נפגע בפעולת איבה שאינו כשיר לעבודה (על פי תעודה רפואית ובאישור רופא המוסד), זכאי בתקופה זו לתגמול המכונה תגמול טיפול רפואי.
למי שעבד בתור שכיר טרם הפגיעה, סכום תגמול התט"ר שלו, יחושב על פי ממוצע ההכנסות שהיו לו לאחר ניכויים של מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי, בשלושת החודשים לפני הפגיעה או התאריך בו התחיל להזדקק לטיפול הרפואי. באשר מטופלים שלא עבדו טרם הפגיעה זכאים לקבל סכום כספי בהתאם לשכר המינימום. אי לכך, בהינתן כי 500 אוהדים צפויים לקבל את התגמול בסכום ממוצע של 6,000 שקלים, לתקופה מוערכת של כשלושה חודשים, מדובר בהוצאה בסדר גודל של כ-9 מיליון שקלים.
בהמשך, צפויים הנפגעים לעמוד בפני ועדות רפואיות, שיקבעו את דרגת נכותם. אלו אשר ייקבעו להם אחוזי נכות שבין 10% ל-19% יהיו זכאים למענק נכות חד-פעמי, בעוד שזכאים לדרגת נכות של 20% ומעלה יקבלו קצבאות חודשיות והטבות נוספות. ההערכה היא כי סכום המענקים עבור נכויות זמניות יעמוד על כ-60 מיליון שקלים, כאשר גובה מענק חד-פעמי לנכות זמנית נע בין 59,509 שקלים ל-225,089 שקלים.
לגבי הנפגעים אשר תוגדר להם נכות צמיתה של 20% ומעלה, אלה יהיו זכאים לקצבה חודשית למשך כל חייהם, בגובה 53.1 שקלים עבור כל אחוז נכות, מדי חודש. כך, למשל, נפגע עם דרגת נכות צמיתה של 25% יקבל קצבה חודשית של 1,327 שקלים, ואילו נפגע עם דרגת נכות של 45% יקבל 2,389 שקלים.
בשורה התחתונה: די בכך שכ-250 אוהדים יוכרו כבעלי נכות צמיתה ממוצעת של 30%, וישולם להם פיצוי זה במשך 50 שנה, כדי שהמדינה תישא בהוצאה כוללת של כ-239 מיליון שקלים.
עו"ד שלומי קושניר מציין כי לא רק המדינה נמצאת בחשיפה לתשלום אלא גם חברות הביטוח: " לצד זכאותם לתגמולים מהביטוח הלאומי, רבים מהאוהדים עשויים לממש זכויות גם במסגרת פוליסות אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות וביטוחים פרטיים, שאינם מחריגים פגיעות על רקע פעולות איבה. לדבריו, לא מעט פוליסות, ובמיוחד כיסויי אובדן כושר עבודה במסגרת פנסיית הנכות, כוללות סעיפים שמאפשרים תשלום גם במקרים של אירועים מסוג זה, שמחושב על סמך נתוני השכר האישיים של הנפגעים".