ציוץ ברשת X שפורסם אתמול בערב, משך את תשומת ליבי: "ביום א', מנכ"ל מפעל הצמיגי אליאנס בחדרה כינס את העובדים ובישר להם שהמפעל פשוט נסגר. בתום השיחה הקצרה העובדים נותרו לשבת בחדר האוכל בכחול-אפור, והביטו זה על זה בדממה. אבא האהוב שלי עבד במפעל הזה מעל 40 שנה. כך יום יום, שנה אחר שנה, היה מתעורר בחמש וחצי בבוקר כדי להיות במפעל בשש וחצי. אבא שלי כבר פנסיונר, ובדור שלו לא נהגו להזיל דמעה, גם על פרוייקט חיים שנסגר. אבל מה יהיה עם 450 הפועלים בני ה-50, מה הם יעשו בראשון בדצמבר בבוקר? ואני? אני אישאר עם הזכרון של אבא מניף את גלעד בן ה-8 לשבת על המלגזה עמוסת הצמיגים השחורים המבריקים והכבדים, עליהם מוטבע השם - 'אליאנס'".
ביום א' מנכ'ל מפעל הצמיגים אליאנס בחדרה כינס את העובדים ובישר להם פשוטות שהמפעל נסגר.
— gilad (@gilad2323) November 13, 2024
בתום השיחה הקצרה העובדים נותרו לשבת בחדר האוכל הכחול-אפור והביטו האחד בשני בדממה.
לא שמעתם על זה ברדיו, לא בטלוויזיה, ואני בספק האם היתה ידיעה על כך בעיתונות.
את מי מעניין מפעל שנסגר בחדרה?
>2
הקונצרן היפני יוקוהמה ראבר, שרכש את המפעל בשנת 2016, הכחיש אתמול שהחלטת הסגירה סופית ואמר שהמשך פעילותו של המפעל נשקל: "לכשתתקבל החלטה, נעדכן ראשית את צוות העובדים, ולאחר מכן תצא הודעה מסודרת". היום בבוקר עודכנו העובדים שזהו, המפעל שהוקם לפני 74 שנים, יסגור את שעריו לאלתר.
מאז הקמתו על ידי קבוצת משקיעים מארה"ב בשיתוף סולל בונה, הפך "אליאנס" לשם גנרי לצמיגים. בשנת 1992 נקלע לקשיים ונקנה על ידי אליעזר פישמן וכונס הנכסים, ושנה אח"כ הונפק בבורסה בת"א. איזיה צ'צ'יק הפך את המפעל הכושל להצלחה בתחילת שנות ה-2000, ובשנת 2016 נמכרה הפעילות לתאגיד היפני, כשהמפעל נותר רווחי גם עכשיו.
איציק יצחקי, יו"ר מרחב חדרה ומישור החוף הצפוני, סיפר לוואלה שהיפנים התלוננו באוזניו שבשנה האחרונה אין הזמנות מישראל, ולכן אין להם ברירה אלא לסגור את המפעל על אף שאינו מפסיד. "אם בעבר היו עובדים במשמרות של 24/7 ומטיסים לכאן חומרי גלם, בשנה האחרונה העבודה ירדה דרמטית וגם משכורות העובדים בהתאם. במקביל, היפנים הביאו לכאן עובדים הודיים, בתואנה שלא הצליחו לגייס עובדים מקומיים בגלל שמדובר בעבודת כפיים קשה. מתברר שהם פתחו לאחרונה מפעל בהודו, וכנראה שלא במקרה, לכאורה".
יצחקי הוסיף כי לדעתו סגירת המפעל מגיעה בגלל ירידה בהזמנות מישראל מרקע אנטי ישראלי: "מכיוון שהמפעל בבעלות פרטית, אין להסתדרות מה לעשות, אבל היום אחה"צ נכנס את העובדים, רובם קשיי יום, חלקם מהחברה הערבית, ביחד עם המנכ"ל והצוות הניהולי שעומדים לצידנו ומבינים את גודל הצרה הנוראית. ההשערה שלי היא שהם נתקלים בירידה בהזמנות בגלל שהצמיגים מיוצרים בישראל, על רקע אנטישמי, כי אם היתה ירידה גלובאלית בהזמנות צמיגים בעולם, הם לא היו פותחים מפעל חדש בהודו, שיחליף את הישראלי".
"אני מתכוון להיאבק בכל כוחי ונשמתי, כדי שהעובדים האלה יקבלו הסכם פרישה גדול, הרבה מעבר למה שמגיע להם", אומר יצחקי. "אם זה לא יהיה כך - תמיד אפשר להבעיר צמיגים, ובמקרה של אליאנס, הם זמינים ובשפע. נעמיד לרשות העובדים עזרה פסיכולוגית, ויחד עם משרד הכלכלה, ובשיתוף עם השר ניר ברקת, נסייע בהשמתם במקומות עבודה חליפיים. אני רק מקווה, שמה שקורה באליאנס, ילמד את קובעי המדיניות שלנו, שמכירת עסקים לתאגידים בינלאומיים, חייבת להיות כרוכה במחויבות לעובדים בארץ ובתנאי ידוע שהפיצוי שלהם, במקרה מכירה כמו זה, יהיה גבוה מאוד. אחרת אין לנו עתיד בתעשייה המקומית".
המכתב לעובדים
במכתבו לעובדים כתב יגאל טריכטר מנכ"ל המפעל: "עובדי אליאנס היקרים, בהמשך לבחינה מעמיקה של המגמות הגלובליות ע"י חברת האם, ובתוך כך התייקרות עלויות הייצור והשינוע, השינויים המבניים בשוק תעשיית הצמיגים בעולם, התחרות בענף והירידה המשמעותית בביקוש למוצר הישראלי, החליטה חברת יוקוהמה בצער רב לסיים את פעילות הייצור בישראל ב - 31.12.24. למרות מאמצים משמעותיים שביצענו לשיפור התחרותיות של המפעל, לרבות ייעול תהליכים, צמצום עלויות ובנוסף התאמת תמהיל המוצרים לביקוש השוק, לא ניתן להתמודד עם השינויים המהירים שחלו בתעשיית הצמיגים בשנים האחרונות. העברת מרכזי הייצור למדינות דרום אסיה, הקרובות יותר למקורות חומרי הגלם ולכוח אדם זול יצרה יתרון תחרותי משמעותי לאותם יצרנים.
"לאור כל אלו סגירת הפעילות בישראל הפכה למחוייבת המציאות מבחינת חברת יוקוהמה. כמנכ"ל החברה בישראל אני מודע לכל ההשלכות האישיות על כלל עובדי החברה ואני מתחייב לעשות כל מאמץ על מנת שתהליך הפרישה ינוהל בצורה מכבדת, הוגנת וישרה. הנהלת החברה בשיתוף ועד העובדים תפעל לגיוס חברות חיצוניות שתסייענה לעובדי המפעל באיתור מקומות עבודה חליפיים. בנוסף, תעמיד ההנהלה יועצים חיצוניים שילוו את תהליכי הפרישה".