מתשלום לוויצו ועד עיכוב בקבלת דירה: האם המלחמה שינתה את כללי המשחק?

הורים לפעוטות במעונות ויצו בצפון התלוננו בשבוע שעבר על כך שעל אף שהמעונות אינם פעילים, הם נדרשים להמשיך לשלם. ספוילר: בתי המשפט עסקו בכך לא מעט גם בעבר. מקרה המבחן של ויצו הוא הזדמנות טובה לבדוק מה קורה עם כל ההסכמים שנחתמו לפני המלחמה, ושכעת מושפעים בגלל הכרזה על שטח צבאי סגור או שמופצצים ללא הפסקה.

הורי פעוטות הלומדים במעונות ויצו שנסגרו במהלך המלחמה, מלינים על גביית שכר לימוד בזמן הסגירה. הם תבעו את ויצו, אך לאור פסיקות בתי המשפט בעבר אם המדינה לא תפצה את ויצו, ישנו סיכוי נמוך לפיצוי או להחזר מלוא שכר הלימוד. הטענה העיקרית של התובעים בעבר היתה כי מדובר בהפרת ההסכם, ומנגד טענה ויצו ל'סיכול הסכם", קרי אי יכולת לקיים את ההסכם בהתאם לנסיבות שנכפו עליה, ומשכך היא פטורה מפיצוי התובעים. בעבר הוגשו תביעות בעניין, לרבות תביעה ייצוגית, אך אלו נדחו או נמשכו.

בשנת 2021 הוגשה תביעה ייצוגית נגד ויצו בטענה כי נגרמו נזקים להורים, כיוון שוויצו, מיוזמתה, השביתה את מוסדותיה בעת הקורונה. ביהמ"ש הדגיש לתובע הייצוגי כי ויצו הינה עמותה ללא כוונת רווח, ותביעה ייצוגית בסכום גבוה עלולה להשית עליו אחריות בגין פגיעה כלכלית במוסד בעל אופי שלטוני ציבורי שמספק שירותים חיוניים (חינוך פעוטות מגיל לידה ועד גיל 3) שאינם מסופקים מהמדינה.

לאור תפיסת ביהמ"ש גובשה פשרה, במסגרתה הוסיפה ויצו אל טפסי הרישום הצהרה לפיצוי במידה והיא יוזמת שיבוש פעילות במוסדותיה. השנה נתבעה ויצו בעילה דומה בתביעה קטנה, אך גם זו נדחתה ע"י ביהמ"ש, תוך שהוא מדגיש כי ויצו הינה מוסד ללא כוונת רווח הפועל בגירעון תקציבי מכח היותו מוגבל ע"י המדינה בגובה שכר הלימוד שלו, הנמוך משמעותית ממתחריו הפרטיים.

מעמדה של ויצו מטיל נטל שיכנוע על התובע ומצריך טיעון משפטי אחר מהמפורטים לעיל. אך, מקום שבו ויצו כן פיצתה חלקית הורים שנפגעו, היה לאחר שפוצתה היא מהמדינה וייתכן שכך יהיה גם במקרה חרבות ברזל.

תביעה תביעה כללית נגד נתבע פרטי מציירת תמונה משפטית שונה: לדוגמא בהסכם שנחתם לפני פרוץ המלחמה מול עסק, יוכל נתבע, בניגוד לעמדה כי הסכמים יש לקיים, לטעון לנסיבות מיוחדות המצדיקות את 'סיכול' ההסכם. המדובר בנסיבות שאינן באשמתו של הטוען להן, ושבעת כריתת ההסכם לא ידע או יכול היה לדעת או לצפותן מראש, וגם לא יכל למנוע אותן. הסכם מסוכל אינו חל וכן פוטר מתשלום פיצוי לנפגע.

משפטית, הקושי בטענה לסיכול נובע מקביעת הפסיקה בעבר כי 'מצב מלחמה' בישראל הינו צפוי. אך עם ריכוך מסוים בפסיקה ניתן לטעון כי לא ניתן היה לצפות את השפעת המצב שנוצר על קיום ההסכם. למשל עסק הממוקם באזור שהוכרז שטח צבאי או שהדרך אליו מסוכנת, יכול לטעון כי נמנע ממנו מלתפקד. מאידך, עסק שמושבו בקריות, אינו מצוי באזור צבאי, יתקשה לטעון לסיכול, ויצטרך לעמוד בהתחייבויותיו.

צד שחתם לפני המלחמה על הסכם רכישה באזור שכיום מוגדר שטח צבאי סגור, יוכל לנסות לטעון לסיכול ההסכם בטענה כי חרבות ברזל אינה מלחמה "רגילה" בשל משכה, ריבוי החזיתות ואף העצימות שהשפיעה על העורף. לפיכך, נסיבות בלתי צפויות סיכלו את ההסכם המכר ואילו ידע אותן בשעתו, היה מסרב להסכם. עוד יוכל לטעון לסירוב להתגורר באזור שמוגדר כמסכן חיים. נדגיש בעניין זה את ההבדל בין שגרת מלחמה לבין מלחמה בעצימות גבוהה אשר בדר"כ אינה מצב קבוע ונציין כי אם ביהמ"ש יקבל כי חרבות ברזל יצרה מציאות קבועה מכוחה קיום ההסכם לא אפשרי, יתכן ויכיר בסיכולו.

קבלן מצידו יוכל לטעון לאיחור בשל מצב הלחימה או בשל היעדר פועלי בניין, אם יוכיח כי מדובר בקושי נקודתי ומפתיע אך לא במצב של שביתה או מדיניות. אם האיחור אינו מוגדר בהסכם כ"הפרה יסודית" אשר מקנה לנפגע זכות לביטולו, יוכל הקבלן לטעון כי מצב הלחימה שלל יכולת הגעה לאתר הבנייה ולבקש את קיום ההסכם בהתאם לשינוי הנסיבות הבלתי צפוי, וכך גם לעניין המחסור בפועלים שגרם עיכוב במסירה.

אם הזמנתם מוצר או שירות מעסק המצוי באזור לחימה ואלה לא סופקו, תוכלו לטעון "כישלון תמורה". מנגד יוכל הספק לטעון לנסיבות שהכשילו אותו בהתחייבויותיו, קרי ל'סיכול' ההסכם או לקיומו בחלוף הנסיבות המיוחדות.

שכירת עסק או דירה באזור המוגדר צבאי כשלא ניתן 'ליהנות' מהמושכר, תומכת בטענה לסיכול ההסכם בהתבסס על סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה שקבע; כי נמנע מן השוכר להשתמש בנכס למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו. כך, אם השוכר לא ביטל את החוזה הוא יוכל להשהות את דמי השכירות עבור הזמן שהשימוש בנכס נמנע. מנגד, המשכיר רשאי בנסיבות העניין, לבטל את ההסכם, אחרת הוא אינו מקבל דמי שכירות שעה שהנכס תפוס.

משרד עו"ד צבי פרייזלר כהן ושות' מטפל בחוזים, הסכמי מיזוג ורכישה, וכן ביישוב סיכסוכים בארץ ובחו"ל.