ברכות ל-4,700 הזוכים המאושרים בלוטו של ממשלת ישראל. הכוונה היא לאלה שקיבל אתמול את ההודעה המשמחת ממשרד השיכון, ששמם עלה בהגרלה של דירה בהנחה. מה עשיתם אתמול כשקיבלתם את ההודעה המשמחת? צרחתם? התקשרת למשפחה? עשיתם חשבון כמה כסף תגרפו לכיס מיד כשתוכלו למכור אותה, עניין של מקסימום שבע שנים?
כי בזמן שאתם חוגגים, יש לפחות אישה אחת, שלא רק מאוכזבת מההפסד, אלא זועמת מאוד. ומדובר לאמא יחידנית, בלי אב בתמונה, שמגדלת שני ילדים קטנים בציפורניים ושוב לא הצליחה להגריל דירה, למרות שהיא עונה על כל הקריטריונים היבשים: אין ולא היתה לה מעולם דירה משלה או חלק מדירה, בשלוש השנים האחרונות היא לא גרה בשכירות מוגנת, אין לה זכויות בדירה בשלבי בניה, בקיצור המועמדת הקלאסית לזכייה.
כמו שקרה לעוד כמה עשרות אלפים שנגשו להגרלה, למורת רוחה היא לא זכתה, שזה בסדר. ככה זה, כשהמדינה מחלקת כסף במתנה, יש הרבה קופצים. וכאן אנחנו עוברים לכעס. אחד החברים שלה, דווקא כן זכה. היא היתה מפרגנת לו בכיף, סך הכל מדובר בבחור ראוי, עושה מילואים, משלם מיסים, והילדים שלו מתוקים ממש, אבל היה קשה לה לעשות את זה בגלל העובדה שיש בבעלותו שתי דירות משלו בחו"ל.
וכאן אנחנו מגיעים לקטע המרגיז באמת: ישראלים שיש להם דירה או אפילו כמה וכמה דירות בחו"ל, מקבלים זכאות לגשת להגרלה, ורבים מהם זוכים בה, על חשבון כאלה שבאמת מגיע להם להשתתף ולזכות, כי אין להם ומעולם לא היתה להם דירה.
בניסיון להבין למה מבקשי הזכאות להגרלות לא נדרשים לדווח אם יש ברשותם נכס בחו"ל, גלגלה אותנו בשלב הראשון לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע, שדירה בחו"ל לא נחשבת לדירה ראשונה לצורך מיסוי. זאת אומרת שעל פי המבחן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין, כדי שדירה נרכשת בישראל תיחשב כדירה יחידה לצורך מס רכישה, עליה להיות דירתו היחידה. חשבנו, שזה הקריטריון שהוביל את מנסחי הכללים ממשרד השיכון לתת לבעלי דירות בחו"ל להשתתף בהגרלות של מחיר בהנחה, ומחיר למשתכן.
מתברר שהניסיון למצוא נימוק הגיוני לפארסה הזאת בחוק המקרקעין (שגם אותו הגיע הזמן לשנות), נידון לכישלון, כי אין פה שום היגיון, אלא טמטום מוחלט. מתברר שהסיבה כל כך מופרכת, שיש סיבה ממש טובה לאותה אם יחידנית לצאת מהכלים.
אז ככה: כללי ההגרלות נוסחו לפני יותר מעשור, בתקופה שבה רק עשירים השקיעו מעבר לים ובקרב מקבלי ההחלטות היתה אמונה שמי שנרשם לתכניות האלה, זכאי זכאי זכאי. מאז עברו כמה מבצעים צבאיים, מלחמה, ומגיפה אחת, ועליה מטורפת במחירי הנדל"ן בארץ, ואזרחים רבים התחילו לקנות דירות זולות מעבר לים, גם כי אין להם מספיק כסף כדי לקנות בישראל וגם, כי שתהיה אופציית מילוט אם חס וחלילה יקרה פה משהו קיצוני.
בימי "מטה הדיור" העליזים, לפני כמה וכמה שנים, הסוגיה עלתה על השולחן, אבל בגלל שאין מאגר נתונים מסודר של בעלות על נכסים מחו"ל ובמשרד השיכון לא היה מי שיכול לבדוק אם אכן אין למצהיר נכס שם, החליטו לא להתעסק בזה. ולפרצה הזו, נכנסו בצעדי ריקוד, ובאופן פומבי לגמרי, משקיעים נבונים ובעלי נכסים, שזיהו פה הזדמנות עסקית מעולה על חשבון הקופה הציבורית.
ומה תעשה אותה מפסידה זועמת? תתעצבן. נקווה רק שהשר גולדקנופף, יתפנה מענייניו הדחופים, יזדרז לטפל בכשל הזה וידאג להרחיק מההגרלת הדירות את אלה שבאים לעשות סיבוב, על חשבונם של מי שזקוק לקורת גג משלו באמת, בלי רבע נקיפת מצפון.