וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ישראל זכתה להישג מרשים בדירוג ההשכלה העולמי, האם זאת הפעם האחרונה?

25.11.2024 / 7:56

דירוג שנגחאי למוסדות אקדמאיים שפורסם השבוע הוא הישג משמעותי לישראל, עם שלושה מוסדות שדורגו ב-100 המובילים - דבר מרשים למדינה בסדר הגודל שלנו; אלא שההחלשה המכוונת של החינוך הממלכתי והשקעה עודפת בחינוך דתי וחרדי, שולחת אותנו במסלול המהיר למדינה נחשלת

צומת מכון ויצמן הפגנה בקריאה לעסקה עכשיו/הילי ברוק

בדירוג שנגחאי למוסדות האקדמאיים, שלושה מוסדות ישראלים נמצאים בטופ 100 הגלובליים. זה הישג די משמעותי עבור החינוך הישראלי מאחר שברשימות האלה אין יותר מדי אוניברסיטאות ממדינות אירופאיות קטנות מישראל. דנמרק, נורבגיה, פינלנד ושווייץ הן המדינות היחידות עם אוכלוסייה דומה לזו של ישראל (פחות מ-10 מיליון תושבים) ועם יותר מ-3 נציגות בטופ 500.

ולפי הפירוט של הדירוג, שהתפרסם בשבוע שעבר, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית והטכניון בטופ 100 ולמוסדות האקדמאים הישראלים הללו יש 11 חוגים בטופ 50 בעולם (מתמטיקה, כימיה, הנדסת חלל, הנדסת אלקטרוניקה ואפילו תקשורת ומשפטים). הטכניון במקום ה-11 בדירוג האוניברסיטאות הטכנולוגיות.

על פניו המלחמה לא השפיעה על דירוג אבל בדיקה של המספרים של מערכת החינוך בישראל, מלמדים שבעתיד הלא רחוק יהיה קשה מאוד למוסדות הישראליים הללו להישאר בטופ העולמי.

מלבד בריחת מוחות גוברת, חרם אקדמאי וביטול מענקים ותרומות, נראה שיש שחיקה מוגברת של החינוך הממלכתי, שהוא הבסיס להצלחה העולמית של המוסדות האקדמאיים בישראל.

סטודנטים בפתיחת שנת הלימודים האקדמית, אוניברסיטת תל אביב,10 באוקטובר 2021. ראובן קסטרו
סטודנטים בפתיחת שנת הלימודים. התשתית האנושית החיונית ביותר היא אזרחים מלומדים ומשכילים/ראובן קסטרו
שירה לנדאו במעבדת המחקר בטכניון. דוברות הטכניון,
סטודנטית במעבדת מחקר. בעשור האחרון עלה התקצוב הממשלתי בתלמידים דתיים ב-67% ביחס לעלייה של 51% במימון לתלמידים חילונים/דוברות הטכניון

לפי נתונים של משרד החינוך (לשנות הלימודים תשפ"ג, 2022-2023) מאז הקמתה של הממשלה החרדית והחרד"לית המדינה השקיעה הרבה יותר בלימודים דתיים מאשר בלימודים במערכת הממלכתית. וזה כשהתלמידים הדתיים קיבלו עוד לפני הממשלה הנוכחית את התקצוב הגבוה ביותר. בעשור האחרון עלה התקצוב הממשלתי בתלמידים דתיים ב-67% ביחס לעלייה של 51% במימון לתלמידים חילונים.

כיום, לפי הנתונים של משרד החינוך, הממשלה משקיעה 49 אלף שקל בתלמיד דתי - 36% יותר מאשר בתלמיד החילוני בזרם הממלכתי. שלא במפתיע, בעשור האחרון חלה ירידה מאסיבית בשיעור תלמידי התיכון בחינוך הממלכתי שהם בעלי בגרות 5 יחידות במתמטיקה.

בכלל, חלה ירידה משמעותית במספר בעלי הבגרות האיכותית (5 יחידות באנגלית, 4 או 5 יחידות במתמטיקה על ממוצעים של 90+). החרדים לא רוצים ללמוד ליבה ועושים מאמצים כבירים כדי שאף אחד אחר לא ילמד ליבה.

מאז הקמתה של הממשלה החרדית והחרד"לית המדינה השקיעה הרבה יותר בלימודים דתיים מאשר בלימודים במערכת הממלכתית. וזה כשהתלמידים הדתיים קיבלו עוד לפני הממשלה הנוכחית את התקצוב הגבוה ביותר

ולא צריך את מספרי המאקרו כדי להבין עד כמה המצב חמור. התלונות של הורים חילונים ברשתות החברתיות הן על אותם הנושאים בדיוק: מורים שחוקים שלא יכולים להתמודד עם הילדים, כיתות מפוצצות עד אפס מקום, כיתות בלי מחנכים, בתי ספר בלי מורים לאנגלית, תשלומי הורים מוגדלים לשירותים שפעם סופקו על ידי הרשות המקומית, מתקנים מתיישנים ועוד.

כל המגמות הללו החריפו ויחריפו בבתי הספר החילוניים בגלל ממשלת החרדים והחרד"לים, שאנשיה - כגון שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - אמרו במפורש שהם מעוניינים שישראל תהיה מדינת הלכה.

ואם בממשלה יש רוב למדינת הלכה (הרי גם חברי ליכוד כמו שלמה קרעי מעדיפים כאן מדינת הלכה מאשר דמוקרטיה) - אז אחת מהדרכים להתקדם לכיוון זו החלשה מכוונת של מערכת החינוך הממלכתית - היהלום בכתר של ישראל כמדינה דמוקרטית-ליברלית.

שר החינוך יואב קיש. יונתן זינדל, פלאש 90
שר החינוך יואב קיש. ירידה דרמטית במספר הבגרויות האיכותיות/פלאש 90, יונתן זינדל

מה הלאה?

ההשקעה בשיקום החינוך הממלכתי לא בהכרח צריכה להיות גדולה. לפני כשנתיים פרסמה אוניברסיטת דיוק מחקר מעניין על השקעות בבתי הספר האמריקאים מאז 1980 והם גילו שם כי השקעה בהעלאת שכר למורים, הבאת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לבתי הספר מעלה בסביבות 10% את הציונים ומפחיתה בכמעט 10% את מספר הנושרים מבית ספר.

מדובר על השקעה של 200-300 דולר לתלמיד בהון האנושי שהיתה בעלת השפעה גדולה הרבה יותר מאשר השקעה נוספת של 4,000 דולר (!) פר תלמיד בתשתיות פיזיות (כגון כיתות או מחשבים).

מחקרים חדשים בתחום החינוך מראים שקשר אישי טוב בין מורים לתלמידים יכול להיות הרבה יותר יעיל מאשר כיתות מפונפנות ובאוניברסיטת מונטריאול אף הוכיחו במחקר חדש שלימודים מחוץ לכיתה פעם בשבוע משפרים את הבריאות הנפשי של התלמידים.

אבל, כאמור, כל המחקרים והנתונים לא יעזרו לישראל כל עוד הממשלה, באופן אקטיבי ומכוון, מחלישה את החינוך הממלכתי בישראל.

בטווח הארוך, המשמעות של חוסר ההשקעה בחינוך הממלכתי חילוני תהיה החלשה של המוסדות האקדמיים הישראליים הבכירים וההתרחקות שלנו מהעולם המערבי והמודרני.

בסוף השאלה היא איזו מדינה אנחנו רוצים. מדינה דמוקרטית ליברלית עם חינוך ממלכתי חזק, מערכת רווחה טובה, מערכת רפואה מהטובות בעולם, תעשיית הייטק מתקדמת, או רודנות דתית שמנוהלת על ידי משיחיים, חרדים ומושחתים

בשנה שעברה נגידי בנק ישראל לשעבר - פרופ' קרנית פלוג ופרופ' יעקב פרנקל - דיברו על הצורך לחזק את התשתית הכלכלית החיונית לחוסן הלאומי. התשתית האנושית החיונית ביותר היא אזרחים מלומדים ומשכילים. ואולם, בממשלה אפילו לא הגיבו לדבריהם ושר החינוך של הליכוד, יואב קיש, עסוק יותר בלהשיג קולות בפריימריז עם פופוליזם זול מאשר לשפר את המערכת שהוא אחראי עליה.

השורה התחתונה היא שכל עוד הממשלה תמשיך לשאוב את המשאבים של כולם לטובת המגזרים החרדים והחרד"לים אנחנו נלך לכיוון מדינה דתית ונחשלת (כמו כל המדינות הדתיות).

ובסוף, בסוף השאלה היא איזו מדינה אנחנו רוצים. מדינה דמוקרטית ליברלית בה יש מקום לכולם, חינוך ממלכתי חזק, מערכת רווחה טובה, מערכת רפואה מהטובות בעולם, תעשיית הייטק מתקדמת וקשרים טובים עם בנות הברית שלנו או שתהיה כאן רודנות דתית שמנוהלת על ידי משיחיים, חרדים ומושחתים.

במקרה הזה נהיה מדינת אפרטהייד ענייה, מבודדת מהעולם, שלא יכולה להתמודד עם האויבים שלה וסובלת מבריחת מוחות ומערכת חינוך רקובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully